חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:14 זריחה: 6:06 י"א בניסן התשפ"ד, 19/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

סיום ברכת 'מעין שלוש' בארץ-ישראל
בירורי הלכה ומנהג

מדורים נוספים
התקשרות 603 - כל המדורים ברצף
יש עניינים שבכדי להשיגם נדרשת תנועה של מסירות-נפש!
שמחה מזה שהגאולה באה ברגע זה ממש!
כנגד רוחו של כל אחד ואחד
פרשת בשלח
סיום ברכת 'מעין שלוש' בארץ-ישראל
הלכות ומנהגי חב"ד

מאת הרב יוסף-שמחה גינזבורג

בגמרא1 אמרו, שבחוץ-לארץ מסיימים "על הארץ ועל הפירות", ובארץ-ישראל "על הארץ ועל פירותיה". ופירש הרשב"א, שהעיקר תלוי מנין באו הפירות, וגם בחוץ-לארץ אם אוכלים פירות של ארץ-ישראל מברכים "על פירותיה". וכן נפסק בשולחן-ערוך2.

ובברכי-יוסף3 הוסיף, שבברכת 'על המחיה' נוהגין לחתום "ועל מחייתה". ויש שכתבו4 גם שבברכת 'על הגפן' נוהגין לחתום "ועל פרי גפנה".

והנה בסידורים הספרדים שתחת ידי נדפס נוסח זה ("ועל מחייתה", "ועל פרי גפנה"), אלא שהעיר לנכון בסידור 'איש מצליח'5 שכיום, שרוב התבואה בארץ-הקודש היא ייבוא מחוץ-לארץ, אין מקום לברך "ועל מחייתה", אלא אם יודעים בבירור שהתבואה היא מארץ-הקודש (כמו אצל הנוהגים לבשל 'מזונות' ממצה של פסח, שרובה ככולה מארץ-הקודש).

ובסידורים האשכנזים שנדפסו בארץ-הקודש שתחת ידי נדפס רק "פרי גפנה" ולא "מחייתה"6. ויש שכתבו שלא נהגו כן גם בגפן7.

ובקשר למנהג חב"ד בנדון:

בקצות-השולחן8 הביא את הברכי-יוסף שבארץ-ישראל צריך לומר "ועל מחייתה" "ועל פרי גפנה", אך ממה ש"בסידור אדמו"ר הזקן בנוסח הברכה מעין ג' דלא הזכיר מזה9, משמע דסבירא ליה דאין חילוק בין ארץ-ישראל לחוץ-לארץ רק בברכת הפירות".

והעיר על כך הרבי10: "ועל-פי מה שכתב שם, אין לשנות סמוך לחתימת הברכה אפילו בפירות. וסותר עצמו במה שכתב בסוף חלק ו"11. [כן מפנה הרבי לעיין] "בספר 'ארץ ישראל' להרב טוקצינסקי12, וש"נ. אבל צריך עיון גדול אם איתא ליסוד מה שכתב בבדי-השולחן, כי כמדומה13 ממעט אדמו"ר הזקן להביא דינים שלא נתפרשו בספרים שלפניו (ועל-דרך הרמב"ם14). ובפרט אותן שאין רגילין "במדינתנו" (וכנסמן בקצות-השולחן חלק ו שם15 לברכת הנהנין פרק ו ולקונטרס אחרון בשולחן-ערוך לאדמו"ר הזקן סי' תקז. – ואולי מטעם זה לא הביא ברכת הקשת בברכת הנהנין שבסידורו16). ולמה ישנו ממנהג הכל17 מפני ראיה שיש להטיל בה ספק? ואפשר יש בזה קבלה אצל אנ"ש בארץ-הקודש ת"ו18 מחסידי חב"ד הראשונים שעלו לשם?" עכ"ל.

בס' 'ביאור סדר ברכת הנהנין'19 מסיק על-פי מכתב זה, שיש לנהוג לברך 'על מחייתה' וגם 'על פרי גפנה'.

מאידך, בס' 'שולחן-ערוך הקצר'20 פסק לומר רק "ועל פירותיה", וגם זאת רק בחתימה ולא ב'סמוך לחתימה'21.

אבל בפשטות, לפי כל האמור לעיל נראה, שלדעת הרבי (גם כשיודעים בבירור שהתבואה היא מארץ-ישראל) אין לומר "על מחייתה", אלא רק "על פרי גפנה" ו"על פירותיה" (וזאת גם ב"מעין חתימה").

----------

1) ברכות מד, סע"א.

2) סי' רח ס"י. בשו"ע אדמוה"ז חסר סימן זה, ובקשר לסידור ראה להלן.

3) ס"ק י, בשם כפתור ופרח (פרק י. בהוצאת לונץ עמ' קנא) ושו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' נה, שכתב שאינו סובר כך, אבל למעשה סיים "אין לשנות מנהג ראשונים" לברך כך.

4) מנהג זה הובא בהל' קטנות הנ"ל, שלמעשה סיים שיש לחתום ביין על פירותיה, כאפשרות שהובאה בשו"ע שם סי"א. כן מובא המנהג מס' אדמת קודש ח"א חאו"ח סי' ג ומס' שדה הארץ ח"ג או"ח סי' ו. אמנם בס"ק הנ"ל בברכי יוסף ואף בכף-החיים (ס"ק נח, שם העתיק מהברכי-יוסף "ועל מחייתה") לא העתיקו זאת (אם כי בקטע המובא בברכי-יוסף ס"ק יב משמע שביין ארץ-ישראל אומרים 'פרי גפנה', ראה בשו"ת יביע-אומר ח"ז חאו"ח סי' ל) וט"ס הוא בס' פסקי תשובות סי' רח הערה 117 שציין לכף-החיים על מנהג זה. וב'בן איש חי' שנה א' פ' מסעי ס"א העתיק כל השינויים. גם בס' ארץ-ישראל להגרי"מ טוקצינסקי סי' ג ס"א כתב שיש לנהוג כשני שינויים אלו.

5) עמ' 439, וכבר כתב כן בשו"ת יביע-אומר הנ"ל אות ד.

6) וכן מוסכם שנהגו האשכנזים, ובס' העמק-שאלה להנצי"ב שאילתא נ"א אות טו ובשו"ת הר צבי או"ח ח"א סי' קח מיישבים מנהג זה, כיוון שב"מחיה" כלולים ג' מיני דגן [שבולת שועל, כוסמין ושיפון] שע"פ הרא"ש (ברכות פ"ו סכ"א) אינם מז' המינים שנשתבחה בהם ארץ-ישראל, הובאו בשו"ת יביע-אומר הנ"ל ובפסקי תשובות שם הערה 118.

7) בקונטרס 'דיני ארץ-ישראל ומנהגיה בזמן הזה', הערות לפי סדר הקיצור שו"ע, שנדפסו בסו"ס זה בהוצאת אשכול, לסי' נא ס"ח, הביא מהגהות האדר"ת [שכיהן כרב בעיה"ק ירושלים ת"ו לפני כמאה שנה] לס' פאת-השולחן, שכתב שלא נהגו כן גם בברכת הגפן. וכן הביא בס' פסקי תשובות שם משו"ת קנין-תורה ח"ד סי' כא בשם האדמו"ר מסאטמאר שנהג שלא לברך כן, כיוון שלא נזכרו שינויים אלו בטושו"ע. וכן ע"פ ביאור האור-שמח (ברמב"ם פ"ח מהל' ברכות הי"ד) שרק בפירות אומרים 'פירותיה' כיוון שלא נשתנו מברייתן, א"כ אין לומר 'על מחייתה' וגם לא 'על פרי גפנה'.

8) סי' ס, בבדי-השולחן ס"ק ה.

9) וצ"ע שלא כתב שלא הזכיר מזה אפילו ב'לוח' (פ"א – שלא הזכיר גם "פירותיה") וב'סדר' (שהזכיר "פירותיה" בפ"א הי"ב) ברכת הנהנין שבסידור. וראה להלן סוף הערה 11.

10) אג"ק חט"ו עמ' תלט, 'שערי הל' ומנהג' או"ח ח"א סי' קו.

11) הערה לסי' ס ס"ב (במהדורת קצות-השולחן ירושלים תשל"ה נעתק במקומו בסוף ח"ב, דף קג ע"ב), שם הוסיף שגם באמצע הברכה, באמירת "מעין חתימה סמוך לחתימה" צ"ל "ונודה לך על הארץ ועל פירותיה", והסביר שהדבר לא נזכר בשו"ע ופוסקים לפי שבנוסח הגמ' והראשונים אין כלל תיבות אלו "ונודה לך" ורק הלבוש כתב לומר כן משום "מעין חתימה", עכ"ד. – וטוען הרבי, שאם מדייקים להלכה מהשמטת אדמוה"ז בסידורו, צריך להימנע גם מלומר "ועל פירותיה" ב"מעין חתימה", שגם זאת לא נזכר בסידור (ולכאורה צ"ע, שהרי ניתן לטעון יתירה מזו - שלפי אותו דיוק צריך היה להימנע מאמירת "ועל פירותיה" בכלל, אף שהיא מדינא דגמרא, כיוון שלא נזכרה בנוסח הסידור!).

12) שפוסק לומר את כל השינויים, כמנהג הספרדים, הובא לעיל סוף הערה 4.

13) במקומות אחרים מזכיר זאת הרבי ככלל ברור, כמו בלקוטי-שיחות ח"ד עמ' 1126, ח"ט עמ' 257, עמ' 279 [ואגב, על-פי זה צע"ק מש"כ שם בסוף העמוד אודות הפסק בפסד"ז לאמירת 'בריך שמיה' ו'וזאת התורה': "פשיטא, כיוון דאדמוה"ז לא הביאו בשום מקום דאין לנו חסידי חב"ד לעשות כן" אלא אם כן כבר נזכר נושא זה בפוסקים שלפניו. הדעות בקשר לנושא זה נקבצו בשו"ת יביע-אומר ח"ה חאו"ח סי' ח, ובקשר ל"וזאת התורה" מביא שם דעת יחיד של שו"ת כנסת-הגדולה חאו"ח סי' נא לאומרו ב'שירה חדשה'. מחברו נפטר בשנת תל"ג, אך הספר נדפס רק בחיי אדמוה"ז בקושטא, ומסתבר שלא ראהו אדמוה"ז], וראה חכ"ב עמ' 317. חל"ב עמ' 145 הע' 43. חל"ז ס"ע 17.

14) יד-מלאכי, כללי הרמב"ם אות ב. שדי-חמד, כללי הפוסקים סי' ג אות ה. דברי אדמוה"ז בזה נסמנו בס' 'כללי הפוסקים וההוראה משו"ע אדה"ז', כללים רו-רט.

15) לעיל מההערה הקודמת, בהערתו לבדי-השולחן סי' מט ס"ק כד.

16) היינו לא רק בנוסח הברכות שבסידור, אלא גם בהלכות 'סדר ברכת הנהנין' שבסידור.

17) לפי מה שהובא לעיל בקשר למנהגי האשכנזים בארה"ק, לכאורה אין לנו "מנהג הכל", אלא ב"פירותיה" (וכמדומה – לאומרה גם ב"מעין חתימה") לבד. אבל מכיוון שהרבי כן מדבר על מנהג כזה, כנראה בזמננו נתקבל המנהג כמו בסידורים ובאחרונים דהערה 6 לעיל, ונוהגים "הכל" ב"פרי גפנה".

18) השואל (הרה"ח ר' אברהם שיחי' לידר) הוא בן למשפחה ירושלמית ותיקה, והמשפחה היא מחסידי סלונים.

19) לפ"א הי"ב, ס"ע 33.

20) ח"ב, פרק סו ס"א, עמ' 371 (עיי"ש ובמקורות שציין. אך לא הביא במדוייק את דברי רבנו באג"ק).

21) כנראה לזה נתכוון שם בהערה 3 (ויכול היה להביא גם את הערוך-השולחן בסי' רח סו"ס ו דס"ל כן). ולא הביא כלל את הערת הקצות-השולחן דלעיל בזה.


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)