אם כל יהודי נדרש לצאת מד' אמותיו ולחפש יהודים שעדיין לא זכו לאור התורה, כדי לקרבם לה' ולתורתו, קל-וחומר שמי שתפקידו ועיסוקו מביאו למגע עם יהודים כאלה חייב לנצל את השפעתו ואת קשריו כדי לקרב את לב ישראל לאביהם שבשמים.
פעמים רבות דיבר הרבי מליובאוויטש בכאב על אנשים שבעבודתם באים במגע עם יהודים שעדיין אינם שומרי תורה ומצוות, והם 'נזהרים' שלא לנצל 'חלילה' קשרים אלה כדי לתת לאותם יהודים מעט יהדות. גישה זו שגויה מיסודה, שהרי כל דבר הוא בהשגחה פרטית, ואם הקב"ה מזמן פגישה בין שני יהודים (גם אם העילה החיצונית לכך היא ענייני פרנסה וכדומה), בוודאי עליהם להפיק מהמפגש הזה תועלת לתכלית העיקרית של קיומם – "אני נבראתי לשמש את קוני". להפך, יהודי צריך לראות בהפצת תורה ויהדות את התכלית והייעוד העיקרי של כל עיסוקיו, ובכלל זה פרנסתו וקשריו האישיים.
להפוך יהדות ל'חדשות'
חובה וזכות מיוחדות מוטלות על מי שהשפעתם מגיעה לא רק ליהודים יחידים, אלא לציבור גדול. עסקני ציבור, סופרים ועיתונאים צריכים לזכור, כי העובדה שדבריהם מגיעים ליהודים רבים ומשפיעים עליהם, מחייבת אותם שבעתיים לנצל את כוחם להפצת התורה והמצוות. גם מי שעוסק בתחומים שלכאורה אינם קשורים ישירות ליהדות, צריכים לחפש דרכים ואמצעים לנצל את השפעתם בעניין זה, שכן יכולת השפעה זו היא אולי תכליתו העיקרית של אותו אדם.
העיתונאי מוטי עדן זכה להיכנס ל'יחידות' אל הרבי בשנת תש"מ, בהיותו כתב 'קול-ישראל' בצפון. הרבי אמר לו: "הכול הוא בהשגחה פרטית. ומכיוון שנתנו לך תפקיד אחראי, שדרכו יש ביכולתך להפיץ דברים של טוב ואור וקדושה ויהדות, באופן שיגיעו לרבבות בני ובנות ישראל – ודאי שהקב"ה נתן לך גם את הכוחות לבצע תפקיד זה בשלמותו, ואין הדבר תלוי אלא ברצונך הטוב ובהחלטה נחושה שלך, ואז בוודאי תצליח, וזכות הרבים תסייע לך".
העיתונאי שאל את הרבי: "יש בעיה, לא מכל דבר אפשר לעשות חדשות. איך אפשר להפוך את הדברים ל'חדשות'?". הרבי השיב בהרחבה, שהתורה היא תורת חיים, ויהודי נדרש לחוות אותה מחדש בכל יום ויום. וסיים: "מכיוון שאתה כבר נמצא בשטח זה, ודאי תוכל למצוא איזו הקדמה ודרך לקשר זאת ל'חדשות' שקרו בפועל בעולם הזה הגשמי והחומרי"...
לא לחשוש
בשעתו היו שעוררו שאלה, אם הדפסת דברי-תורה בעיתונים אינה פוגעת בכבודם ובקדושתם של דברי התורה. הרבי מתייחס גם לשאלה זו, שבאה מרב ידוע, עורך ביטאון תורני נכבד בארה"ב: "במענה על שאלתו, במה שראה מכתבי נדפס בעיתון שיש חשש שעיתונים אינם נשמרים, והרי במכתב זה הובאו גם מאמרי חז"ל ופסוק". הרבי מציין שנוהגו זה מבוסס על מנהג גדולי-ישראל בעבר, שהדפיסו דברי-תורה בעיתונים, "אף שכמה שהיה אפשר היו נזהרים, היינו שלא לכתוב השם בצורתו וכו', אשר גם בזהירות זו נהגינן". והרבי מסיים: "כבר ידועה דרשת רז"ל על הכתוב 'ודגלו עליי אהבה', ודילוגו עליי – מדלג על האזכרה – אהבה" (אגרות-קודש כרך יב, עמ' 17).
ועוד בעניין זה (איגרת מכ"א בסיוון תשט"ז): "כל שאפשר לו למצוא צינור ואופן שיתפרסמו ענייני תורתנו הקדושה ברבים, החובה עלינו לעשות את זה ככל האפשרי. ולא עוד, אלא שבעניין שלהדפיס דברי תורה בעיתונים, שלפני איזה דורות היו זהירים בזה, כיוון שחשש גדול שלא ינהגו כבוד בעיתונים ויושלכו בחוצות, הנה גם בזה התחילו לנהוג גדולי-ישראל בדור שלפני דורנו... ובלבד שיגיעו אפילו לאחד או לשניים מבני-ישראל ויעמידוהו על האמת ובקרן אורה". |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
