שאלה: אישה ושמה מריה, שהתקרבה ליהדות, והחליפה את שמה למרים, האם למחרת כבר אפשר לכתוב שם זה בכתובתה?
תשובה: אדם הוא 'בעל-הבית' על שמו, ואם הוא משנה אותו והדבר מתקבל - נעשה זה שמו לכל הפרטים. אלא שהשם הראשון, 'שם העריסה', אינו נוטה להשתכח, ואם עדיין מישהו קורא לו בשם זה – אי-אפשר להתעלם ממנו.
בדרך-כלל (וכך הורה הרבי מליובאוויטש) יש להיזהר מלשנות את השם ללא צורך גדול, שהרי השם הוא צינור החיות של הנשמה. אין לשמוע למי שמייעצים בסיטונות לעשות זאת, מפני שלדעתם "השם אינו מתאים על-פי הקבלה".
אם אין לאדם שם יהודי, אפילו לא שם לועזי המקובל בעם-ישראל - מנהג ישראל לשנות את השם, בדרך-כלל לשם יהודי הדומה לו בצליל או בתוכן. עושים זאת בקריאת-התורה, כשמברכים אותו או אותה בשם החדש.
כמו-כן מוסיפים שם לברכה (כמו חיים או רפאל) לפני שמו של חולה מסוכן, כשמתפללים לרפואתו, כי גם אם נגזר עליו חס-ושלום מלמעלה, הרי שינוי השם הופך אותו לאדם חדש.
ובענייננו: יפה עשתה ששינתה שמה. אך מכיוון שעדיין חברותיה קוראות לה בשם הקודם, ושם זה רשום גם בתעודותיה (הרי שלא 'נשתקע' ונשכח), וטרם בירכוה שלוש פעמים (כנדרש) בשמה החדש, וטרם עברו עליה שלושים יום - אפשר לכתוב בשלב זה רק את השם הקודם (ואם היא מתביישת בו - אפשר לכתוב "הנקראת מריה"). לאחר שכל האמור ישתנה, יוכלו לכתוב לה כתובה חדשה בשמה החדש. כמובן, יזדקקו לעצת רב מומחה בהלכות כתובות אם יהיה אפשר אז לוותר על השם הקודם.
מקורות: ראה שו"ע אה"ע סי' קכט סי"ח ונו"כ. שערי הל' ומנהג חיו"ד סי' קה-קו. 'סדר כתובה כהלכתה' פ"ו סי"ד ובח"ב סי' ל וש"נ. תודה לרב יעקב אליעזרוב, אב"ד בבית-הדין הרבני האזורי, ירושלים. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
