מדורים נוספים
	התקשרות 608 - כל המדורים ברצף
	הכול מוביל ל"כי תישא"
	באמצע ההתוועדות בא משיח צדקנו
	איגוד תלמידי הישיבות
	פרשת כי-תישא
	הלכות ומנהגי חב"ד

כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ קרא להקמת האיגוד ואף העניק לו את השם 'את"ה' * הרבי נשיא דורנו ביצע את הרעיון הלכה למעשה, בי' בשבט תשי"ב * "יתן השם-יתברך שחברי איגוד תלמידי הישיבות ישלימו הכוונה דדירה בתחתונים, ויעשו זאת מתוך שמחה" * רשימה ראשונה

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

"הנני מציע לבני הישיבות להתאחד באיגוד חברים בשם "איגוד תלמידי הישיבות" – "את"ה בחרתנו" מילים אלו השמיע כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בשמחת-תורה הראשון לשהותו בארצות-הברית (תש"א) לאחר הצלתו משואת אירופה. הרבי נשיא דורנו לא נכח בעת אמירת הדברים, שכן שהה אז באירופה.

אחת-עשרה שנים לאחר מכן, בי' בשבט תשי"ב ('תורת מנחם', כרך ד, עמ' 301 ואילך), "הורידה למטה בארץ", באומרו שחותנו עשה את התחלה על-ידי פעולה גשמית, והגיעה השעה לבצעה בפועל. הרבי התווה כמה קווים כלליים לגבי חברי הארגון ואופן פעילותו: א) ארגון פעילות החברים על-ידי מנהלי המוסדות, ב) גיל החברות באיגוד, ג) תשלום-מס חבר. כמו-כן קבע כי באיגוד זכאים להיות חברים כל תלמידי המוסדות ("כל תלמיד שנכנס למוסד של הרבי").

עוד הוסיף הרבי ואמר:

החברות באיגוד אינה בדרך כפייה. נוסף להזכות שבדבר, קשורה היא גם בהתחייבות, ולכן הרישום באיגוד ייעשה רק אחרי שהחברים ישקלו ביישוב-הדעת אם ברצונם להירשם תוך נטילת הזכות לצד האחריות.

תלמיד שהינו בן י"ב שנה יכלל כחבר-מקבל, ובגיל י"ג שנה כחבר-פועל, כלומר, שנדרשת מהם עבודה ופעולה עם הזולת, הן בין חברי האיגוד והן עם אותם שעומדים, בינתיים, מבחוץ לאיגוד.

תורה, צדקה והלכה

ביום ד', י"ט בתשרי, ג' דחול-המועד סוכות תשי"ג ('תורת מנחם', כרך ז, עמ' 83 ואילך), הקדיש הרבי דברים לנושא, וביקש למסור כמה הוראות ("מלבד מה שניתן להוסיף בכל מקום ומקום לפי תנאי המקום". "באמת לא היו צריכים להמתין להוראות, שכן, מההדרכות שישנן בתורה בכלל, ובפרט כפי שנתבארו על-ידי רבותינו נשיאינו, היו צריכים להבין לבד מה לעשות"):

א. לפעול על, לפחות, יהודי אחד חיזוק בלימוד התורה וקיום המצוות.

ב. ליתן צדקה – פרוטה – בימים שני וחמישי (וכן בערב שבת).

ג. ללמוד בכל יום שולחן-ערוך אורח-חיים, עשר או חמש-עשרה דקות.

הרבי הוסיף שה"ממונה" מטעם האיגוד, לא יסמוך על כך שהחברים יודעים על-דבר ההוראות, אלא מזמן לזמן יזכיר ויעורר את חברי האיגוד על-דבר קיום ההוראות. עוד ציין באותו מעמד כי השיעור הוא "שיעור למטה" כלומר, שיעור של מינימום, אך כל המוסיף-מוסיפין לו. ועם זאת, אין להתחיל מיד בשיעור גדול, שאז לא יהיה קיום לדבר, אלא באופן ד"מעט מעט אגרשנו", שעל-ידי זה יהיה קיום לדבר לאורך ימים, "וכל זה יוסיף הצלחה שיראו פרי טוב בעמלם, הן בנוגע לעצמו והן בנוגע להזולת.

בשבת-קודש פרשת בראשית של אותה שנה (תשי"ג, שם עמ' 136) ציין הרבי את החיוב המיוחד בתור חברי האיגוד – נוסף לחיוב הכללי – ללמוד כל יום את השיעורים הקבועים בחומש, תהילים ותניא.

השם "את"ה"

בכמה הזדמנויות (י' בשבט תשי"ב – 'התוועדויות' עמ' 305-304; שבת פרשת בראשית תשי"ג – 'התוועדויות' עמ' 137-135; וראה להלן באיגרות-קודש) ביאר הרבי כי לאור המדובר בחסידות שאמיתת התואר "אתה" – לנוכח – שייך רק על "עצמות ומהות" שנמצא בכל מקום – לו לבד שייך התואר "אתה לאמיתתו"; ומכיוון שעל-ידי קיום תורה ומצוות נעשים בני ישראל במעמד ומצב ש"אתם הדבקים בה' אלוקיכם", בהתאחדות אמיתית עם הקב"ה, נמצא אפוא שגם יהודים שייכים לתואר זה ד"אתה" האמיתי, שכן בכל מקום ומקום  יהודי לומד תורה ומקיים מצוות.

וזוהי השייכות ד"אתה" לאיגוד זה – שלכן העניק כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ את השם הזה – מכיוון שאיגוד זה הוא כלי להמשכת והתגלות העצמות ("אתה" למטה, שזוהי מטרת התייסדותו).

בהזדמנות אחרת (שבת בראשית תשי"ג) אמר: "ייתן השם-יתברך שחברי איגוד תלמידי הישיבות ישלימו הכוונה דדירה בתחתונים, ויעשו זאת מתוך שמחה". אחר-כך ציווה שחברי את"ה ינגנו ניגון (באומרו: "זאל 'את"ה' זאגן א ניגון").

הנקודה הפנימית

כך איחל הרבי ל"הנהלת א.ת.ה ה' עליהם יחיו" בכ"ז באלול תש"כ (איגרות-קודש, כרך יט, עמ' תמא – אישור קבלת מכתב "עם הדו"ח המצורף אליו"):

כן יצליחו בפעולותיהם, אשר הנקודה הפנימית הרי היא לעשות לו יתברך דירה בתחתונים, דמטה מטה, וכמבואר בתניא פרק ל"ו שאין תחתון למטה ממנו וכו'.

ויהי-רצון שכשמם יהיה העניין ד"אתה" על-דרך הכתוב אתה הוא ה' לבדך... דקאי על עצמותו ומהותו יתברך, שם שמים שגור בפי כול.

וחתם: "בברכת הצלחה ולכתיבה וחתימה טובה לכל אחד ואחד מהם".

ימי תשלומין

בשבת בראשית תשי"ג (עמ'137) הבהיר הרבי (בהמשך לדבריו בשמחת-בית-השואבה) אשר על כל אחד ואחד מחברי את"ה מוטלת אחריות להביא חבר נוסף לאת"ה, עד י"ט בכסלו הבעל"ט. כשהגיע י"ט בכסלו ציין הרבי (שם, עמ' 207) ש"אכן רבים מהתלמידים קיימו זאת". הרבי לא הסתפק בכך וביקש: "ועל-דרך זה יש לעורר על זה בקשר ליו"ד שבט.. ואלה שעדיין לא עשו זאת [=בקשר לי"ט כסלו), ישלימו עד יו"ד שבט גם את העבר".

ביוזמת המחנכים או המנהלים

בי' בשבט תשי"ב הורה הרבי:

"עסקנות ציבורית" זו תיעשה ביוזמת המחנכים או מנהלי המוסדות, כדי שלא תגרום לחלישות בסדרי הלימוד (בפרט אצל התלמידים הצעירים); שיציעו בפני התלמידים את הרעיון, אחרי שיספרו להם אודות הרבי ותכניתו בשנת תש"א, ועתה יש להשתדל שהדבר יתבצע בשלימות.

מוסיף והולך

אחד התלמידים שנכנס ל'יחידות' באור ליום שישי, י"ג בכסלו תשכ"ד ('משבחי רבי' עמ' 175), אמר לרבי: ייתכן שיציעו לי להתעסק בעבודת הנהלת איגוד תלמידי הישיבות. על כך הגיב הרבי: הפעילות היא דבר נכון, דבר טוב ותתעסק בזה, אולם לא באמצע סדרי הלימודים, ושזה לא יבלבל אותך באמצע הלימודים.

כבר בי' בשבט תשי"ב ('תורת מנחם', כרך ד, עמ' 303) קבע הרבי:

ובוודאי יסדרו שפעילותם של התלמידים, החברים הפועלים, תהיה בזמנם הפנוי – כך שלא תבלבל לסדרי הלימודים (ובוודאי שלא תגרע מהם), ולא עוד אלא שכתוצאה מזה יתווסף בהלימוד בהתמדה ושקידה אצל כל חברי האיגוד.

בתיאום וברשות ההנהלה

כותב הרבי להנהלת ישיבת תומכי-תמימים אשר בלוד (כ' בתמוז תשכ"א – איגרות-קודש, כרך כ, עמ' רצב), במענה "לשאלתם בנוגע לתלמידי ישיבת תומכי-תמימים שי' המשתתפים בפעולות את"ה וכיו"ב":

גם בזה לפלא, הספק והשאלה בדבר המפורש ממייסדי תומכי-תמימים ומנהליה – כ"ק אדמו"ר (הרש"ב) ובנו כ"ק מו"ח אדמו"ר – זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שברור אמרו וכתבו שכל ענייני התלמידים הם ברשות הנהלת הישבה, ועל-פיהם יתנהגו מנפש ועד בשר, ורק זוהי הדרך להתהוות אור משפיע – כשמוקדם לזה יהיה אור מקבל, וכידוע שיחות קודש בזה.

"דוגמה חיה בכל האמור"

לפנינו איגרת של הרבי אל האברך אברהם-יצחק שי' (ששונקין), מראשי ארגון את"ה בלוד, בשנת תשכ"א. האיגרת נפתחת בהבעת קורת-רוח ונחת-רוח על העבודה הנעשית על-ידי הארגון. אולם בהמשך האיגרת עובר הרבי לדברי התעוררות בדבר ההכרח שתלמידי ישיבות תומכי תמימים ובמיוחד אלה הפועלים במסגרת את"ה "צריכים הם להשפיע בהתמדה ושקידה בנגלה וחסידות ובהוספה מזמן לזמן כהציווי להעלות בקודש, ובזה גם אחת מהתעמולות הכי פעילות בכגון דא – על-ידי היותם דוגמא חיה בכל האמור, ופשיטא שבכל הנ"ל נכללת עבודת התפילה...".

מהאיגרת עולה כי הרבי איננו שבע רצון מהמצב בעניינים הנ"ל. לפיכך הוא מורה למתעסקים באת"ה "שלעת-עתה יפסיקו כל העבודה באת"ה", עד שהנהלת הישיבה תדווח לרבי על שיפור בתחומים שבהם ביקר אותם הרבי.

"שייך להחלטת זקני עסקני אנ"ש"

בשנת תשכ"ט (איגרות-קודש, כרך כו, עמ' קא) פנו שני ממונים מטעם את"ה בכפר-חב"ד – הת' אברהם אייזנבך והת' מרדכי מנדלסון – במספר שאלות. בין השאר: א) מה ללמד בשיעורי תניא. ב) האם להדפיס קונטרס מיוחד עם פסק-דין הצמח-צדק בנוגע לגילוח הזקן, כדי להפיצו בין תלמידי הישיבות. על כך השיב להם המזכיר הרב חודוקוב ז"ל:

במענה למכתבם מח' טבת, חתום על-ידי... הואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א להורות:

א) לשאלתם (סעיף א' דמכתב הנ"ל) מה ללמוד – "תלוי על-פי מחז"ל במקום שלבו (דמשתתפי השיעור) חפץ".

ב) בשאלתם (סעיף ג') בנוגע להדפסת הקונטרס וכו' – "שייך ל(החלטת) זקני עסקני אנ"ש שי' על אתר".

"לא הוגה כל צורכו"

ומעניין לעניין, כותב הרבי בי"ב בטבת תשי"ט (איגרות-קודש, כרך ח"י, עמ' קמ):

מאשרים קבלת מכתבם מז' טבת, עם המצורף אליו. כן נתקבל ימים אלו טפסים אחדים של המאמר אמר רשב"י ועלון הסברה. ולפלא קצת שעלון ההסברה לא הוגה כל צורכו, ולדוגמא שנת הולדת הצמח-צדק... ועוד. ואף שלכאורה דבר קטן הוא, עם כל זה, בעניין של ד' עמודים המתחלק באלפים טופסים, מובן שצריך להשתדל בתקונו ושיפורו במידה הכי גדולה, וק"ל.

מן הקל אל הכבד

בשנת תשל"ב כתב הרבי (איגרות-קודש, כרך כז, עמ' תע-תעא) ל"הנהלת אגוד [=תלמידי] הישיבות אשר באה"ק ת"ו".

מכתבם מי"א תמוז וכו' נתקבלו. ובמענה לשאלותיהם: היקף התקנות בכלל, ידועה ההוראה ללכת מן הקל אל כו' ותפסת מרובה וכו'. ובפרט (מה מרובה בנדון זה) – צריך להיות בירור על אתר, כמובן. ולדון על-דבר זה עוד הפעם מזמן לזמן, באם משתנים התנאים, וק"ל. פשוט שצריך-להיות סדר דא"ח בישיבה "גם" בו'-ערב-שבת-קודש ואדרבא , אלא שזה שייך להנהלת הישיבה.

"כבר ענו על זה"

אחד המתעסקים והמעודדים את פעילי את"ה היה ה'פרטיזן' הרה"ח ר' חיים-זושא וילימובסקי ז"ל. רמז לכך אנו מוצאים באחת מאיגרות הרבי אליו (ד' באייר תשט"ז – איגרות-קודש, כרך יג, עמ' יד):

במה שכותב אודות שאלת את"ה כבר ענו על זה [=הכוונה שהרבי השיב להם כבר], ויהי רצון שיבוא לפועל-ממש...

"כמנהג חברי את"ה"

לנער שהתכונן לבר-המצווה שלו כתב הרבי בכ"ח שבט תשי"ד (איגרות-קודש, כרך ח, עמ' קצה):

בטח אומר אחר התפילה איזה קאפיטלעך תהילים וכן נותן קודם התפילה איזה פרוטות לצדקה כמנהג חברי את"ה – איגוד תלמידי הישבות – והשם יתברך יצליחו.

"גילוי הכוחות של הנוער החרדי"

נחתום באיגרת ברכה מאת הרבי, מכ"ח במנחם-אב תשט"ז (איגרות-קודש, כרך יג, עמ' תה-תו):

ברכתי להכינוס להצלחה בגילוי הכוחות של הנוער החרדי בכלל ותלמידי הישיבות ביחוד, להגדיל תורה תמימה וביראת-שמים טהורה ולהאדירה ולהפיץ מעיינותיה, ולעבוד במרץ הדרוש להרמת קרן ישראל סבא על-ידי החדרת היהדות בכל חוגי ישראל ובעיקר על-ידי כיבוש כל הנוער לתורת חיים ומצוותיה, לאלתר לתשובה, לתורה ומצוות לאלתר לגאולה מגלות הגופני והנפשי לחירות אמיתית.

התביעה מפעילי צאגו"ח ואת"ה

ביו"ד בשבט תשי"ד ('תורת מנחם', כרך יא, עמ' 40) אמר הרבי:

ועל-אחת-כמה-וכמה בנוגע לאגודת צעירי-חב"ד וכן איגוד תלמידי הישבות (את"ה), שמהם תבע כ"ק מו"ח אדמו"ר ביתר שאת, ביתר תוקף וביתר עוז, שישתדלו לקרב כל אחד ואחד שבסביבתם, ולא להסתפק בקירובם לקיום המצוות כפשוטם, אלא להכניס בהם חיות ותענוג ("לעבעדיקייט און געשמאק") בקיום המצוות, אשר עניין זה יכול לבוא רק על-ידי ידיעת פנימיות התורה, כפי שנתגלתה בשכל אנושי על-ידי תורת החסידות. וכאשר יעסקו בזה – בוודאי יהיה הדבר בהצלחה מופלגה, כך שלכל לראש יתווסף ריבוי בכמות, ואחר-כך, במשך הזמן, גם ריבוי באיכות.

גודל האחריות

בשיחת שבת-קודש פרשת בשלח תשי"ד אמר הרבי ('תורת מנחם', כרך יא, עמ' 66):

ואם על אגודת נשי-חב"ד מוטלת האחריות – הרי מובן במכל-שכן גודל האחריות המוטלת על צעירי-אגודת-חב"ד, שהם אלו שלא מזמן יצאו מן הישיבה, ובמילא לא התנתקו עדיין מהישיבה, ולהיותם צעירים, יש להם מרץ ביותר.

ובפרטיות יותר – הכוונה היא הן לאלו הלומדים עדיין בישיבה, שהם שייכים ל"איגוד תלמידי הישיבות", את"ה... מוטל עליהם החוב והאחריות המוטלים על צעירי-אגודת-חב"ד.

נציגי כל המוסדות בכינוס 'את"ה'

בשנת תשט"ז שיגר הרבי לארץ-הקודש קבוצת שלוחים. הרבי יזם שבתקופת שהותם יתקיים כינוס מרכזי של ארגון את"ה. מזכירות הרבי יזמה שמוסדות חב"ד שבכל מקום ומקום ישגרו לכינוס מכתב או מברק ברכה, ובכך יביעו את השתתפותם בכינוס ויתרמו לחיזוקו ולהשפעותיו. הרבי עצמו שיגר מברק ברכה לכינוס, ומזכירות הרבי ביקשה לקבל דיווח מפורט מהמתרחש בו – "ובודאי יודיעו לכאן בפרטיות הדרושה מהנעשה" (איגרות-קודש, כרך יג, עמ' תה-תו).

הגיע הזמן לקצור פירות

וכך כתב הרבי להנהלת את"ה (י"ב בטבת תשי"ט – איגרות-קודש כרך ח"י, עמ' קמ):

כבר כתבתי במכתבי לצעירי-אגודת-חב"ד, שמכבר בא הזמן שפעולות אנ"ש בכלל ובייחוד דתלמידי תומכי-תמימים, לא תהיינה בסוג של חרישה, זריעה ונטיעה, כי-אם גם בגדר קצירה וראיית פרי טוב בעמלם, בדברים ועניינים של תורה ומצוותיה...

והמשיך:

ולא באתי אלא להדגיש השייכות אליהם (לא גם אליהם, שהרי הם מעסקנים הפועלים בזה, וק"ל) ואין לך דבר העומד בפני הרצון.

עוד כותב הרבי:

ובפרט על-פי הידוע פסק בית-דין של מעלה, אשר בגלל מסירות נפשו של אדמו"ר הזקן על תורת החסידות, פסקו בית-דין של מעלה אשר בכל עניין של תורה ויראת-שמים ומידות טובות תהיה יד מקושריו והולכי בעקבותיו על העליונה.

וחותם את מכתבו ב"ברכה להצלחה בעבודתם בקודש ולבשורות טובות בכל האמור".

"צעירי-אגודת-חב"ד, סניף נחלים"

סניף את"ה בארצנו הקדושה אכן קצר פירות רבים, כאשר לא-מעט בוגרי ישיבות התיכוניות נתקרבו לחב"ד כתוצאה משיעורי התניא של את"ה. במיוחד קצרו פירות בישיבת נחלים, עד שהרבי אף שיגר מכתבים ל"צעירי-אגודת-חב"ד, סניף נחלים".

"יש להם ניסיון"

"נעם לי לקרות בשני מכתביו... מפעולותיו בענייני הפצת ענייני יהדות, ויהי-רצון שיוסיף בהם כהנה וכהנה ובכל מקום שידו מגעת", כתב הרבי לפלוני בד' שבט תש"כ (איגרות-קודש, כרך יט, עמ' קעג).

כשאותו יהודי ביקש לדעת פרטים על אופן ההפצה וכו' הפנה אותו להיוועץ בעסקני צעירי-אגודת-חב"ד ואת"ה, "שיש להם ניסיון בחוגים שונים".

"אלף פעמים ככה"

"תקוותי שמשתתף בפעולות הפצת המעיינות חוצה במסגרת את"ה וצעירי-אגודת-חב"ד ובפרט הודעת רבנו הזקן... שעל-ידי מעשה הצדקה נעשים מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה" – כתב הרבי (איגרות-קודש, כרך יט, עמ' שנג) לאברך שעלה מרוסיה והתאקלם בארץ-הקודש, אך הביע אכזבתו מההווי החסידי בארץ לעומת האחדות המיוחדת ששררה בין החסידים ברוסיה.

דרושה "איזה פעולה"...

אברך אחר (שם, עמ' קמב) שדיווח לרבי על פעולותיו במסגרת צעירי-אגודת-חב"ד ואת"ה, נענה כי עליו להוסיף בזה. ובקשר לטענה שהעלה ולפיה הוא עצמו אינו מרגיש התעלות רוחנית ("שכל הנ"ל אינו פועל בענייניו הפרטיים") – כתב לו הרבי כי מדברי אדמו"ר הזקן לגבי זיכוך המוח והלב של העוסק עם הזולת, מובן שדרושה "איזה פעולה... בשביל לנצל הכשרה הכי מעולה של המוח והלב ואז הצלחת הפעולה היא 'אלף פעמים ככה' ולא יתרשם מפיתוי היצר".