מאת הרב יוסף-שמחה גינזבורג
בשו"ע אדמו"ר הזקן מהדו"ק (סי' ב ס"ג) כתב בעניין פשיטת שני בגדים בבת-אחת,"טוב ליזהר [ובמהדורא תניינא שם כתב "ועל-פי הקבלה יש ליזהר...". ולהעיר מלשון היעב"ץ בסידורו (הוצאת אשכול ח"א עמ' פז, סדר לבישה ס"ב. ועד"ז להלן עמ' תקפט, סדר הלילה אות יז): "ולא ילבש... (אם יש לו פנאי)"] מללבוש שני מלבושים כאחד בבת אחת, מפני שקשה לשכחה".
וצויין שם למ"א ס"ק ג, ומקורו משער-הכוונות סוף עניין ברכת-השחר. והטעם מבואר שם, כי לכל לבוש ולבוש יש בחינת אור מקיף, והמחבר שני מלבושיו ולובשם ביחד אינו נותן מקום לאור המקיף להיכנס תוך שני המלבושים יחד ולהקיף בין כל לבוש ולבוש, ועל-ידי כך אין הקליפות נדחות משם, ונודע שאין השכחה מצויה אלא מצד הקליפות, עיי"ש.
והנה בספר 'שמירת הגוף והנפש' (סי' סט הע' ד-ה) הביא מס' אורחות-חיים (לאבי בעל התפארת-ישראל על משניות) שכתב דלהפשיט שני בגדים ביחד אין קפידא, וכן משמע ממה שכתב בספר יוסף-אומץ סי' רא. ובהגהות ברכת-אברהם (על אשל-אברהם מהדו"ת) הוכיח משער-הכוונות שם ומ'פרי עץ חיים' (שער-התפלה פ"ב) דכל הקפידא הוא רק בלבישה. אך בשולחן-הטהור (להרה"צ מקאמארנא, או"ח סי' ב) כתב דיש להקפיד בזה גם בפשיטת בגדים, וכן מסיק בשו"ת יין-הטוב סי' יא, אחרי שהביא מכמה ספרים שהחמירו בזה. ובשו"ת שבט-הקהתי סי' ז כתב שכן נהג הרה"צ מהר"א מבעלזא זצ"ל.
וכבר העירו (יגדיל-תורה ירושלים ת"ו, גיליון ב, עמ' 64 וגיליון ג, עמ' 60) מדברי אדמו"ר האמצעי בנדון (עטרת-ראש, שער יוהכ"פ סוף אות ב. וכן בתורת-חיים שמות תנב,א. ובעט"ר שם אות ז (לו,א) "הלובש או פושט", הרי שאין זה שיטפא דלישנא) שהפושט שני לבושים כאחד קשה לשכחה. וכן כתוב בהנחה ממאמר אדמוה"ז (מאמרי אדמוה"ז על פרשיות התורה והמועדים עמ' קצט). אך באוה"ת דברים עמ' א'תשי"ט מביא מכתבי האריז"ל שהלובש ב' מלבושים כו'. ומביאור העניין שם נראה לכאורה שדווקא בלובש, עיי"ש. וצריך עיון עד כמה ניתן לדייק מלשון אדמו"ר האמצעי, "שידוע מקדושים, שלשונו הק' לעיתים אינו תואם את כוונתו", עיי"ש.
ולמעשה, הרה"ג ר' אליהו שי' לנדא מסר בשם אביו הרה"ג ר' יעקב ז"ל, שנוהגים להיזהר גם מפשיטת שני בגדים כאחד. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
