שאלה: נוסף על עירוב תבשילין, מה יש לזכור לעשות עוד בחג-השבועות שחל השנה בערב שבת?
תשובה: מצווה לשמוח ולשמח את בני-הבית בכל יום-טוב, ובחג השבועות יש להרבות בשמחה. מכינים סעודה נאה, יותר מבכל חג: "וישמח בו במאכל ובמשתה, להראות שנוח ומקובל יום זה לישראל, שניתנה תורה בו", ובכלל זה, כמובן, מנהג ישראל לאכול (בנפרד מהסעודה הבשרית) מאכלי חלב.
את סעודת יום החג רצוי להתחיל לפני "שעה עשירית" (באזור המרכז: 16:12 בערך), מפני כבוד השבת הממשמשת ובאה.
אחר-הצהריים (כבכל ערב-שבת), קוראים את פרשת-השבוע, נשא, "שניים מקרא ואחד תרגום". לפי האמור בגמרא שלא היו מתרגמים את פסוקי 'ברכת כוהנים' (ו,כב-כז) בזמנם, שהיו מתרגמים כל פסוק בקריאת התורה בציבור, יש שהחמירו לקרוא כל אחד מהפסוקים הללו שלוש פעמים לפני קריאת התרגום.
מותר להדיח היום את הכלים לצורך השבת.
לפני תפילת מנחה אין אומרים 'הודו', כבכל ערב-שבת, אלא מתחילים 'פתח אליהו'. את קבלת-שבת פותחים ב'מזמור לדוד' (במקום ב'לכו נרננה', כי ששת המזמורים הם כנגד ששת ימי המעשה). יש משמיטים חלק מחרוזי 'לכה דודי' (המזכירים את הגלות וכו'), וב'בואי בשלום' אומרים "גם ברינה, בשמחה ובצהלה". למנהג חב"ד אומרים את כל החרוזים, וב'בואי בשלום': "גם בשמחה (ללא ברינה) ובצהלה". בנוסח אשכנז פותחים ב'מזמור שיר ליום השבת'. הנוהגים לומר 'במה מדליקין' אין אומרים זאת היום, כי אין צריך להזהיר את בני-הבית כבכל ערב-שבת, ובפרט שאין מעשרים ביום-טוב.
מקורות: פסחים סח,ב ורש"י. מגילה כה,א-ב. שו"ע או"ח סי' רמט,ב ונו"כ, ושו"ע אדמו"ר הזקן שם ס"ז. סי' ער ס"ב ונו"כ, ושו"ע אדה"ז שם. בירור הלכה רפה,טו. ספר המנהגים-חב"ד עמ' 26. לוח דבר בעתו. 'אוצר טעמי המנהגים' עמ' קלא-קלה. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
