"נקווה כי סוף-סוף יקבל את הנשיאות עליו באופן רשמי ויוסרו כל המניעות והעיכובים יחד עם המעכבים" * קטעי מכתבים מהשנה הראשונה ב-770 לאחר הסתלקות הרבי הקודם * רשימה ראשונה
מאת: הרב מרדכי-מנשה לאופר
במכתב אישי, מי' בכסלו תשי"א, מתאר אחד ה'תמימים' (אז) ב-770, הרה"ח ר' מרדכי שיחי' דובינסקי את המתרחש באותם ימים ב'בית חיינו':
אתה שואל במכתבך מדוע לא כתבתי איך עברו הימים הנוראים כאן. הנה בעצם לא אירע למעשה שום שינוי. מובן שהורגש די והותר, ושינוי גדול, אך לפועל אין מה לכתוב.
בערב ראש-השנה נתנו כולם פדיונות לכ"ק אדמו"ר שליט"א. וכן בערב יום-הכיפורים וחילק מזונות להנוכחים. בעלי התפילה היו כאשתקד. התוקע הי' הרמ"ד רבקין כתמיד. כ"ק אדמו"ר שליט"א אחז איתו תחת סידורו את כל הפדיונות מכאן (ומחוץ לא), במשך כל זמן התפילות בר"ה ויוהכ"פ, וממש לא הניח את המעטפה הגדולה עם הפדיונות מתחת ידו, וכשהלך לרגע לחדר הרבנית שתליט"א [נחמה-דינה ע"ה] ביקש את הרב חודוקוב שישמור אותם. הוא בכה קצת במשך התפילות. אך לא באופן מיוחד. בשמחת-תורה בעת ההקפות היה קצת "מלוח על הלב", ואולי יותר מקצת. כ"ק אד"ש לא היה לגמרי בקו של שמחה – חיצונית, על-כל-פנים – ולא רקד הרבה. היו "בני קורח" כאלו, ששמחת-התורה אחזתם והתחילו "הוליען". מובן שזה לא היה בזמן ומקום הראוי, והרבנית שתליט"א התרגזה באמרה "צו גיך פארגעסן וואס היינטיגס יאהר האט געשען... פע" ("מהר מדי 'שוכחים' מה אירע השנה, פע..."), וסגרה מתוך תרעומת את הדלת, אחרי שהיו כבר בתוך החדר כב' מניינים, ולא רצתה שייכנסו יותר.
הרש"ג התוועד בלילה הא' בסוכה שבחצר. והיה עולם קטן... למחרתו התוועד כ"ק אדמו"ר. התחיל בשעה ארבע אחר-הצהריים וגמר ב-9. הוא התוועד בבית-המדרש והיה נוכח קהל גדול מאוד. היו קצת גילויים. ואיחל למספר תמימים למצוא את זיווגם וכו'. ונתן בעצמו משקה, וציווה שיעלו על השולחן לקבל "לחיים". בטח כבר כתבו מכאן על כל הנ"ל.
יש פה ויכוח 'אידיאולוגי', אם ללחוץ שיקבל באופן רשמי, כי באופן בלתי רשמי הוא מתנהג במלוא מובן המילה. כבר הוקבעו ג' ימים בשבוע על יחידות, א' ג' וה', והוא עונה לכולם. ורואים פה ממש ניסים גלויים ממנו, ובדרך כלל הרי העניין מתקדם מיום ליום...קוראים אותו לתורה "אדוננו מורנו ורבינו", וגם בנוכחתו אין מבטאים את שמו. כך שמיום ליום מתגברת אצל כולם ההרגשה כ... וההתגלות גם-כן מיום ליום מתקדמת. מורגש רק חסרון חזרת דא"ח ו...שטריימל. על האחרון – מובן שזה עניין חיצוני אבל על דא"ח מדברים פה שאחרי יו"ד שבט יסתדר העניין. ייתכן כי יוחלו שנויים בכיוון זה, ואחרים מוסיפים שינויים "מרחיקי לכת". אני כשלעצמי הנני מאמין קטן בשמועות מעין אלו. אך נקווה כי נזכה, נחיה ונראה טובה וברכה. אתמול התוועד, ודיבר בעניין הילולא דאדמו"ר האמצעי. ואמר כי כ"ק אדמו"ר הכ"מ אמר כשלומדים מדברי תורתו של בעל ההילולא ביום היארצייט הוא כעניין מסירת פדיון לאדמו"ר האמצעי וכו' ואמר שינגנו ניע זוריצ'ע חלאפצ'י, וניגנו בשקט וצווה שיגבירו לנגן, ובכלל היה בהתעוררות גדולה...
דיבר הרבה על אדמו"ר הכ"מ ובכה הרבה. היינו שהתאפק מלבכות בקול, אבל התאפק לא יוכל, ובלע דמעותיו כדרכו, ושוב דיבר מספר משפטים וחוזר חלילה, וכל הזמן נשרו עיניו דמעות. בתחילת ההתוועדות דיבר לכבוד ג' חתנים שבמשך השבוע יתחתנו למז"ט. וה"אופרעפענעש" היה בחדרו של כ"ק אדמו"ר הכ"מ. הג' חתנים הם: שלום-דובער אייכאורן, גרשון חנוביץ, וקורנבליט. את האחרון הנני מסופק אם הנך מכירו, הוא עובד אצל הרש"ג במשרד. [...] ודיבר בעניין "ויפגע במקום" – עבודה שבלב וכו', בטח תקבל את השיחה כשתצא לאור.
"חסרה כעת רק הרשמיות"
במכתב מאת הנ"ל מי"ז בטבת תשי"א אנו קוראים פרטים נוספים:
כעת קצת על הנשמע פה. בט-י כסלו היו כל אנ"ש שבפה על אוהל כ"ק אדמו"ר הכ"מ. בלילה הא' התוועד הרש"ג והיו כמה מניינים אנ"ש. בליל הב' התוועד כ"ק אדמו"ר שליט"א בפני קהל שמילא את כל בית-הכנסת עד אפס מקום ממש. בלי גוזמה. עמדו כבושים כסרדינים בקופסה. אנוכי לא יכולתי לעמוד על עמדי מרוב החום ששרר בבית-המדרש. במכתב הבא אשלח לך אי"ה מהני מילי מעלייתא.
בדרך כלל מתקדם העניין מיום ליום, אם כי בצעדי צב אך בכל זאת מתקדם. ותודה לה' על אשר הגענו עד הלום. בעצם חסר כעת רק הרשמיות. היינו השטרימל וכו', ה'סירטוק' הארוך ועוד דברים חיצוניים לערך, ובהמשך הזמן הקרוב יתקדם העניין גם בכיוון זה.
מובן שהחסרון העיקרי כיום הוא – דא"ח, וזה יכול לקחת זמן יותר רב. אך חוץ מזה הרי הוא האדמו"ר בפועל על רוב-רובו ככולו של אנ"ש והתמימים יחיו בכל קצווי תבל ממש. הדואר מביא עשרות מכתבים בכל יום ממש מכל העולם. ובכל יום מגיעים מברקים, עד שלא יכול לענות בסדר מסודר על כל המכתבים, ועד שמגיעה תשובה יכול לקחת כמה שבועות.
מובן שה'יחידות' ג' פעמים בשבוע – משעה 7 עד חצות או יותר – גוזל הרבה זמן, והנהלת המרכז, מחנה, וביחוד קה"ת גם-כן אינה מוסיפה זמן... וכעת נוספה לו עבודה חדשה, כוונתי – הגהת שיחותיו שמדבר בכל שבת מברכים ובימי דפגרא, והשומעים בראשותו של יואל כהן "מניחים" את שיחתו ומכניסים לו להגיה, ומאפס הפנאי אינו מוציא את השיחות. ועד היום מונחים אצלו השיחות משבתות חודש תשרי. לפחות פעמיים בחודש נוסע הוא לאוהל כ"ק אדמו"ר הכ"מ, בדרך-כלל מתמהמה שם כשעה וחצי, וכמעט כל הזמן עובר בקריאת פדיונות וכו', לפעמים פורץ בבכיות נוראות, אך בזמן האחרון אינו בוכה הרבה על האוהל. הוא בוכה הרבה בעת ההתוועדויות, אך כפי דרכו הוא כובש דמעותיו, אך הרבה פעמים – ללא הועיל.
...מקווים כי יוגמר האוהל ליום היארצייט. השנה עברה במהירות כה גדולה. נדמה שרק אתמול אירע האסון, אך דפי הלוח נתמעטו, וככה עברה שנה שלימה כבר. הנחמה היא כי זה ינחמנו באסוננו.
הר"א סימפסון נכנס אליו בימים אלו, ולפני יציאתו אמר: "מיזעט פון רבין לעצטנס עניינים למעלה מדרך הטבע" [="רואים לאחרונה אצל הרבי עניינים שלמעלה מדרך הטבע"]. מובן שבאומרו זאת התכוון אל כ"ק שליט"א. וענה לו: "איר מיינט דאך א וודאי דעם רבין דעם שווער – ער ווייזט יעצט עניינים נפלאים מער ווי בחיים-חיותו" (="אתם מתכוונים בוודאי לרבי חותני – הוא מראה עתה עניינים נפלאים יותר מבחיים-חיותו"). בכלל – כל ענייניו תולה בכ"ק אדמו"ר זצוקלל"ה הכ"מ. איך שיהיה, נקווה כי סוף-סוף יקבל את הנשיאות עליו באופן רשמי ויוסרו כל המניעות והעיכובים.
רציתי להוסיף להנ"ל: כי הרבנית שתליט"א חפצה ורצונה כי חתנה הרמ"ש יקבל עליו את הנשיאות, כך שמעתי ממקור בטוח שאפשר לסמוך עליו.
תמונות מכ"ק אדד"ש
בה' באדר שני תשי"א מוסיף הלה וכותב:
אתה מבקשני לכתוב לך מהנעשה פה, כדי שתקבל ציור שלם מהנעשה פה. בכל שבת-קודש מברכים אחרי התפילה יוצא כ"ק אדמו"ר שליט"א ומתוועד עם התמימים הבאים מכל קצווי ברוקלין ונ.י. ואומר דא"ח. ההתוועדות נמשכת כשעתיים בערך, הוא מדבר קודם – שיחה – כחצי שעה או ג' רבעי שעה ואחר-כך אומר דא"ח שמתובל בכל פעם בדמעות חונקות. לפעמים קשה לשמוע מפאת הבכי. הוא אומר דא"ח כחצי שעה בערך, ואחר-כך שוב – שיחה. מובן שנושא השיחה הוא "מו"ח כ"ק אדמו"ר". אחרי ההתוועדות חוזרים ה'חוזרים' את המאמר ויואל כהן מניח על הכתב ונותן את ההנחה לכ"ק אדמו"ר, וביום מן הימים ייתן כ"ק את המאמר בכתב לשם הדפסה, יותר נכון, לשם סטענסיל [=שכפול], כי כ"ק אמר שלא ידפיסו את המאמרים. חלק מהתמימים יודעים את המאמרים בעל-פה, וכבר חזרו אותם הבחורים קודם קבלת שבת, (היה בזה משום "מסירות-נפש" כי הרש"ג מקשיב בכל פעם את חזרת התמימים...). כ"ק מקבל בכל שבת-קודש מפטיר. הוא מתפלל עם המניין את כל התפילה, הוא יושב על מקומו כתמיד, על-יד כותל דרום. ומובן שיושב יחידי על שולחנו. בחול – הוא מתפלל עם הציבור רק מנחה ומעריב, ויושב על-יד הדלת בקרן מזרחית צפונית. שחרית מתפלל ביחידות, ורק בב' וה' בא לפני קריאת-התורה ועולה לשלישי. כל היום משעה 11 לערך יושב הוא במשרדו עמוס עבודה רבה. כ"ק אמר שמפאת העדר הפנאי מתעכב הוצאת המאמר הראשון מיו"ד שבט. בימים א', ג' וה' מקבל אנשים ל'יחידות', ויכול להימשך עד אחרי חצות. בכל ערב הולך הוא לבקר את אמו הרבנית שתליט"א, ולפעמים מפסיק באמצע ה'יחידות' ורץ – בפועל ממש – לבקרה.
...אשלח לך אי"ה את קונטרס ס"ח שעל-פי טעות לא צירפתיו לחבילה. כשייצאו-לאור שיחות או מאמרים מכ"ק אדמו"ר שליט"א אשלחם אליך תכף ומיד. כרגע לא יצא-לאור שום דבר שלא שלחתי לך עדיין. הנני מצרף לך פה ג' תמונות מכ"ק אד"ש מחתונתו של ל. פויזנר. תוכל להראותם לידידינו שיחי'. אם לא ראו אותן עדיין. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
