מסעות היהודי
"אלה מסעי בני-ישראל אשר יצאו מארץ מצרים" (במדבר לג,א). אין בכלל אלא מה שבפרט – כל מ"ב המסעות של בני-ישראל קיימים גם אצל כל יהודי, מיום היוולדו עד שובו לעולמו.
(הבעל-שם-טוב)
ספר המסעות
משה רבנו כתב את כל מסעות בני-ישראל והדברים נעשו חלק מהתורה. עכשיו כותב אליהו הנביא את כל המסעות, הנדודים והתלאות של ישראל, וכשיבוא משיח-צדקנו זה יהיה ספר שהכול ילמדו בו.
(רבי דוד מללוב)
תמיד לנסוע
ההוראה משם הפרשה (מסעי) היא, שכל יהודי, מקטן ועד גדול, חייב 'לנסוע' ולהתעלות תמיד בעבודתו מחיל אל חיל. הקטן מסוגל לכך, והגדול חייב בכך. 'מסעי', לשון רבים, רומז לעליית הנפש והגוף, שכן על האדם לחזק ולזכך גם את גופו הגשמי.
(שיחות קודש)
מטרת המסע
על הפסוק "אלה מסעי בני-ישראל" אומר רש"י: "משל למלך שהיה בנו חולה והוליכו למקום רחוק לרפאותו". המסעות רומזים לירידת הנשמה מהעולם העליון לעולם הזה. רש"י רומז כאן שירידה זו היא לצורך עלייה – מטרת הולכתו של בן המלך למקום רחוק אינה אלא בשביל רפואתו.
(לקוטי שיחות)
יוצאים ממצרים
ממצרים יצאו ישראל במסע אחד, ובכל-זאת כל המסעות נקראים על שם יציאת מצרים –"אשר יצאו מארץ מצרים". כי כל עוד לא הגענו ל'ירדן יריחו', הרומז לגאולה העתידה (יריחו הוא רמז למלך המשיח, שעליו נאמר [ישעיה יא] "והריחו ביראת ה'") – אנחנו עדיין במצרים.
(לקוטי תורה)
מן הגלות אל הגאולה
פרשת מסעי נקראת לעולם בימי בין המצרים. כשם שחושך הגלות אינו אלא הכנה והקדמה לאור הגאולה, כך גם המשמעות הפנימית של מסעות בני-ישראל היא מסע הדורות מן הגלות אל הגאולה, מהמדבר, סמל הגלות, עד ל"ירדן יריחו" – הגאולה השלמה.
(הרבי מליובאוויטש)
לא נסעו בשבת
בכל פרשת המסעות לא כתובה האות ז, רמז שבני-ישראל לא נסעו בשבת. יש בזה גם רמז שבני-ישראל לא נזקקו לכלי-זין במסעם.
(אהבת תורה)
מסע מכפר
המסעות רומזים לגלויות, והם מכפרים. גם מי שמכתת את רגליו ללמוד תורה וגולה למקום תורה, נדידה זו היא מעין "מסעי בני-ישראל". לכן היו הראשונים נודדים מביתם למקום תורה. (של"ה הקדוש) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
