כלל גדול נאמר על התשובה: "אין לך דבר שעומד בפני התשובה". כוחה של התשובה בלתי-מוגבל. גם החטא הנורא ביותר יכול לבוא על תיקונו על-ידי התשובה, ובזה גדולתה. עם זאת, מוצאים אנו בתורה דברים שעליהם אין התשובה מועילה. כיצד מתיישבים שני הדברים הללו?
מוסבר על כך (ראה באריכות באיגרת התשובה בתניא, פרק ד ואילך), שכאשר אמרו חז"ל שאין התשובה מועילה לעבֵרות מסויימות, הכוונה ל'תשובה תתאה' (=תשובה תחתונה); ואולם יש תשובה שבכוחה לתקן גם עבֵרות אלו, והיא 'תשובה עילאה' (=תשובה עליונה).
לנקות ולקרצף
חטא ועוון נמשל ללכלוך שמצטבר על כלי. בכלי מטונף לא ישים איש מאכל ומשקה. כך גם במובן הרוחני, החטא מטנף את כלי-הנפש ומונע ממנה לקבל אור רוחני, את אור הקדושה. מובן אפוא, שראשית-כול חייבים לשטוף ולמרק את ה'כלים', ורק אחר-כך אפשר להתקדם הלאה.
זו הדרגה הראשונה שבתשובה, 'תשובה תתאה' – ניקוי הפגם שגרם החטא. ובניקיון כמו בניקיון – צריך לטפל בלכלוך עצמו, למרק, לקרצף; והידיים גם מתלכלכות. התשובה הזאת עוסקת בחטא עצמו – על היהודי להתבונן בחומרתו של החטא, לבכות ולהתמרמר על המעשה שעשה, ולקבל עליו שלא לעבור עוד על רצון ה'. תשובה זו מאופיינת במרירות, בבכי, בהעלאת זיכרון החטא.
זו ההתחלה, שכן כל עוד הכלי מטונף – לא ניתן לשים בו מאומה. על-כן צריך לנקותו ולמרקו, וזאת על-ידי החרטה, הכאב, הדמעות, ההחלטה התקיפה שלא לעשות זאת שוב. תשובה זו ממרקת את כלי הנפש, מסלקת מהם את זוהמת החטא, ומכשירה אותם להיות כלים ראויים לקבלת אור הקדושה.
השלב הבא בתשובה הוא – למלא את הכלים באור. לאחר שהיהודי שב בתשובה שלמה על החטא, ונשמתו התמרקה מהפגמים שגרמו לה העוונות, הוא מרגיש עכשיו צימאון עצום למלא את נשמתו באור. הוא חש כמיהה לרוחניות ורצון עז לדבוק בקב"ה, לחוש את הקדושה האלוקית. הוא מרגיש את החסר, את מה שהחמיץ כשלא קיים את מצוות התורה. זו הדרגה העליונה שבתשובה – 'תשובה עילאה'.
למלא אור
הדבר המאפיין את ה'תשובה עילאה' הוא, שהיא אינה עוסקת בחטא עצמו. זו תשובה במובן אחר, במשמעות "והרוח תשוב אל האלוקים אשר נתנה". תשובה זו רוויה שמחה, על שהנפש חוזרת אל מקורה, כבן-מלך ששב הביתה, אל אביו, אל ארמון המלכות.
הדרגה הראשונה בתשובה היא בבחינת "לב נשבר ונדכה" (תהילים נא), ואילו הדרגה העליונה של התשובה באה לידי ביטוי בהמשך הפסוקים: "תשמיעני ששון ושמחה" (ולכן 'תשובה-תתאה' קשורה לימות החול ו'תשובה-עילאה' – לשבת).
'תשובה-עילאה' מביאה את האדם להתמסר בכל ליבו ונפשו ללימוד התורה, מכיוון שבאמצעותה האדם מתאחד עם חכמתו של הקב"ה. הוא חש צימאון שאינו יודע רוויה לאור ה', לקדושה האלוקית, ולכן הוא מוסר את כל-כולו לתורה ולמצוות, שבאמצעותן האדם מתדבק בשכינה. מבחינה זו, אין התשובה הזאת מסתיימת לעולם, כי אין סוף למידת הדבקות של האדם בבורא, והוא חותר ללא הרף לדבקות עמוקה יותר.
ולאמיתו של דבר, גם בתוך ה'תשובה-תתאה' טמון ניצוץ של 'תשובה-עילאה', שאותו יש לפתח ולהרחיב. אם אין באדם יסוד של כמיהה לרוחניות ולקדושה, לא ירגיש את החיסרון שבחטא. מי שלא ראה אור, אינו חש כמה רע לחיות בחושך. אותה נקודה פנימית של 'תשובה-עילאה' היא הגורמת לאדם לרצות להיחלץ מהחטא ולשוב בתשובה, כפשוטם של דברים. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
