שאלה: במה שונה ההבדלה של מוצאי יום-הכיפורים מהבדלה בכל מוצאי שבת?
תשובה: בכל מוצאי שבת אנו מברכים לפני ברכת 'המבדיל' על הבשמים ועל אור-הנר. על הבשמים – להשיב את הנפש על 'נשמה יתרה' שהייתה לנו בשבת ונסתלקה מאיתנו. מכיוון שביום-הכיפורים אין 'נשמה יתרה', לא תיקנו לברך על הבשמים במוצאי היום (אלא כשהוא חל בשבת).
חז"ל תיקנו לברך על הנר 'בורא מאורי האש' בכל מוצאי-שבת, זכר למוצאי השבת הראשונה לבריאת העולם, שבה לקח אדם הראשון שתי אבנים והקישן זו בזו ויצאה מהן אש, ובירך עליה 'בורא מאורי האש'. מכיוון שהדלקת האש נאסרה בשבת והותרה כעת, הרי זה כאילו נבראה עתה מחדש.
אולם במוצאי יום-הכיפורים תיקנו לברך זאת רק על 'נר ששָׁבַת', כלומר, נר שהודלק מערב יום-הכיפורים ודלק כל הצום, מכיוון שטעם הברכה אינו אלא מפני שנאסר להדליק בו ביום והותר במוצאי היום (יש פוסקים שאפילו אם חל יום-הכיפורים בשבת אין לברך אלא על 'נר ששָׁבַת').
לכן ראוי להשאיר מערב יום-הכיפורים נר שידלק עד לאחר הצום. בהבדלה מצווה מן המובחר לברך על אבוקה שיש בה כמה פתילות, ולכן מדליקים אבוקה מה'נר ששָׁבַת', או מקרבים נר נוסף ל'נר ששָׁבַת' ומברכים עליהם כשהם מחוברים.
אם ה'נר ששָׁבַת' הודלק לעילוי נשמה של נפטר, אין ראוי לברך עליו-עצמו, אלא יש להדליק ממנו נר אחר ולברך עליו.
אישה שבעלה מתעכב בבית-הכנסת ואינה יכולה לשמוע הבדלה מאיש אחר, תבדיל לעצמה ותשתה את הכוס, ואחר-כך רשאית לאכול.
מקורות: פסחים נד,א. ירושלמי ברכות פ"ח ה"ה. טושו"ע סי' רחצ וסי' תרכד ונו"כ, ושו"ע אדמו"ר הזקן שם. וראה לוח דבר בעתו. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
