נושאים נוספים
	התקשרות גליון 637 - כל המדורים ברצף
	בסוכות השמחה בשלימות!
	חג הסוכות קשור עם הגאולה העתידה
	חג הסוכות
	הלכות ומנהגי חב"ד

מנהיג אמיתי

פעם עשה הבעל-שם-טוב סוכה שהיתה מלאה שאלות הלכתיות, שגדולי מז'יבוז' נטו לפוסלה.

הבעל-שם-טוב התווכח עמם להכשירה, אך ללא הועיל. סמך הבעל שם טוב את ראשו על ידו, וירד פתק מן השמים: "סוכתו של רבי ישראל כשרה". הפתק נשא את חתימתו של מלאך מט"ט.

* * *

מסביר כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו:

הבעל שם-טוב בנה לעצמו סוכה, שיש לפקפק בכשרותה, שכן הוא היה "ראשיכם" של כל העם, גם לכל אותם יהודים שהיו בדרגת "חוטב עציך ושואב מימיך", ולכן בנה סוכה שלא לפי מדרגתו האמיתית, כדי שגם אצלם יהיו השפעות וההמשכות של הסוכה בשלמות וכדי "להעלות" אף את סוכותיהם.

וזה הראה הבעל-שם-טוב ולימד לגדולי מז'יבוז': מנהיג אמיתי הוא מי שמוכן לוותר על הידור מצווה שלו אם הוא יודע שעל-ידי זה יעזור ליהודי אחר, ולו גם יהא מפשוטי העם!

(שיחת יום ב' דחג הסוכות תשכ"ז)

אדם מועד לעולם

בחייו של אדמו"ר הזקן היה בנו, אדמו"ר האמצעי, ממונה על חינוכם של האברכים. פעם סיפרו לאדמו"ר האמצעי שהאברכים ישנים בסוכה. הוכיח אותם הרבי על כך, באומרו: בשלמא ללמוד ב'מקיף' – דחק ונכנס; אבל לישון ב'מקיף'?! הרי אדם מועד לעולם, בין ער בין ישן. וסיים: "מי שהוא 'פנימי' אינו עושה אלא דבר שהוא 'מחזיק בו'".

החסידים פירשו אז את כוונתו של הרבי, שמילא בעת הלימוד, הרי למרות כל החיות עדיין ניתן שהאדם יהיה בעל-הבית על עצמו; אבל בעת השינה, כשנשארת רק 'קיסטא דחיותא' (חיות מזערית), אי-אפשר לאדם להיות בעל-הבית על עצמו וכיצד יכול הוא להיות ללא שליטה עצמית במקום שבו מאירים אורות מקיפים.

ומני אז – יראו האברכים מן ה'מקיף'...

(ספר השיחות תרצ"ו עמ' 295)

הסכך אינו אוהב כעס

פעם נכנס משרתו של הרבי מהר"ש אל הסוכה כשהוא שרוי בכעס. אמר לו הרבי: צריכים להתנהג בדרך ארץ לפני הסכך, הסכך אינו אוהב כעס.

(ספר השיחות תש"ד עמ' 12)

אילו ידעו...

כשהרבי הרש"ב היה ברוסטוב, היתה שם קבוצה של בעלי מוסר. בחג הסוכות נתן להם הרבי משקה כדי שיערכו התוועדות של שמחת בית-השואבה. לאחר מכן שאל אותם הרבי: איך היתה ההתוועדות? וענו, שבעת "התוועדותם" אמרו חרוזים, כמו: סכך, איך לאך, מיט דיר צוזאמען (= סכך, אני צוחק יחד אתך).

אמר על כך הרבי: אילו ידעו איך הסכך צוחק מהם, לא היו צוחקים כלל.

(ספר-השיחות תש"ד עמ' 23)

נוי סוכה

אצל הרבי הרש"ב היה נוי הסוכה – היושב בסוכה.

(ספר-השיחות תש"ד עמ' 12)

כשהיו שומעים...

בליובאוויטש היה החזן חסיד, ר' איסר שמו. בחג הסוכות היה בא להתוועדות חסידית והיה שר: והחסידים וה'עובדים' העומדים בעזרה, כשהיו שומעים ברכת לחיים יוצא מפי רבינו, היומברכים שהכל נהיה בדברו ושמחים בשמחת יום טוב...

(ספר-השיחות תש"ג עמ' 1)

הפעם הראשונה

פעם, בהושענא רבה, נכנס הרב המגיד ממזריטש לסוכתו, ואחריו נכנס תלמידו, אדמו"ר הזקן. אמר לו המגיד: נעול את הדלת, שאף אחד לא יכנס. אל תהיה בהתפעלות אלא בהתיישבות – הרבי (הבעל-שם-טוב) בא.

וזו היתה הפעם הראשונה שראה אדמו"ר הזקן את הבעל שם טוב בהקיץ.

(ספר השיחות תש"ה עמ' 52)

"אוי רבי!"

החסיד רבי פינחס רייזעס נהג לנסוע אל אדמו"ר הזקן לחודש תשרי. פעם חלה ולא היה יכול לנסוע. בשמיני-עצרת, בעת שישב רבי פינחס בסוכה, צעק לפתע: "אוי רבי"! והוא הסביר למסובים, שעכשיו הזכירו הרבי. לאחר מכן התברר, שאמנם באותה עת ממש ישב אדמו"ר הזקן בסוכתו, והזכיר את רבי פינחס ובירכו ברפואה שלימה.

(ספר-השיחות תש"ה עמ' 55)