בחג-הסוכות אנו מקיימים את מצוות הישיבה בסוכה, וכמו-כן יש בה מצווה של נטילת ארבעת המינים. בעצם אלה שתי מצוות נפרדות, אולם אדמו"ר הזקן כותב בסידורו: "מצוות נטילתו (של הלולב) בסוכה היא מצווה מן המובחר".
עניין זה, של ההקפדה ליטול את הלולב דווקא בסוכה, מופיע בספרי הקבלה, ולכאורה זה עניין ששייך לסודות התורה, אולם מלשונו של אדמו"ר הזקן, המגדיר זאת "מצווה מן המובחר", משמע שהדבר קשור גם לעצם גדרה של המצווה כפשוטה.
מהותו של חג-הסוכות
אנו חוגגים שני חגים בני שבעה ימים, פסח וסוכות, אבל חג-הסוכות שונה מחג-הפסח. אפשר לראות זאת גם בלשון הפסוקים המדברים על שני החגים: בחג-הפסח אין שמו של החג קשור בהדגשה לכל שבעת ימי החג, אלא נאמר "ובחמישה עשר יום לחודש הזה חג המצות לה'", ואחר-כך מצויין שיש לאכול מצות שבעה ימים; ואילו בחג-הסוכות כתוב מיד – "חג-הסוכות שבעת ימים לה'".
הבדל זה נובע מכך שחג-הפסח יש לו מהות לעצמו, בהיותו יום יציאתם של בני-ישראל ממצרים. לא מצוות אכילת המצה היא המגדירה את מהותו של החג. לעומת זאת, בחג-הסוכות לא אירע שום מאורע מיוחד. כל מהותו של החג היא המצווה לשבת בסוכה בשבעת הימים הללו. לכן מדגישה התורה שכל שבעת הימים הם "חג הסוכות".
הסוכה מוסיפה שלמות
על-פי זה יובהר מדוע "מצווה מן המובחר" ליטול את הלולב דווקא בסוכה. הואיל ומצוות הסוכה היא המגדירה את מהותו של החג, נמצא שגם מצוות נטילת ארבעת המינים נובעת מהסוכה. הסוכה היא העושה את הימים הללו ימי חג, ואז יכולה להתקיים מצוות ארבעת המינים.
כשאנו מברכים על הלולב בסוכה מוסיפה אפוא הסוכה שלמות במצוות הלולב, שכן היא הבסיס והמקור לעצם הגדרתו של החג. אין זה רק מפני שראוי לאדם לעשות את כל פעולותיו בסוכה (מצד המצווה לעשות בסוכה את מה שהאדם עושה בביתו), אלא הסוכה מוסיפה שלמות מיוחדת במצוות הלולב, כי היא מקור מהותו של החג.
גם לומדי תורה
הלולב מסמל את לומדי התורה, והברכה על הלולב מדגישה את מעלתם של היהודים העוסקים כל היום בתורה. יכול יהודי לחשוב שדיי לו בעצם קדושתה של התורה, ואין הוא נזקק לקדושה המיוחדת של הרצון האלוקי המתבטא במצוות הסוכה. לזה זקוקים מי שאינם עוסקים כל ימיהם בתורה, אלא עסוקים בעניינים גשמיים.
מלמדת אותנו התורה, שגם את הברכה על הלולב מצווה מן המובחר לעשות בסוכה. גם לימוד התורה צריך להיות אפוף בהתבטלות לפני רצון ה'. יהודי צריך לדעת שהדרך לקלוט את חכמת התורה היא כאשר הוא חדור בהרגשה שזו חכמתו ורצונו של הקב"ה, והיא למעלה לאין-ערוך מהאדם. מההכרה הזאת נולדת בו תחושת התבטלות ותשוקה לקלוט את תורת ה', שהיא עצמה נעלמת מעין כל חי, בהבנתו ובהשגתו.
(לקוטי שיחות כרך כב, עמ' 122) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
