שאלה: מה משמעות האיחול 'לחיים' שיהודים נוהגים לאחל על יין או משקה חריף?
תשובה: בקידוש ובהבדלה, לפני ברכת הגפן, פונה המקדש אל המסובים במילים: 'סברי מרנן?', והם עונים 'לחיי!' (בעדות ספרד; בעדות אשכנז לא נהוג לענות). הפירוש הפשוט הוא, שהמקדש שואל את המסובים אם רצונם לצאת ידי חובת הברכה, והם עונים 'לחיי', שבלשון התלמוד פירושו 'הן'.
עוד הסבר: בעבר, מי שנתחייב דיני נפשות היו משקים אותו יין חריף, למעט את סבלו. ואכן אמרו חז"ל: "לא נברא יין אלא לנחם אבלים ולשלם שכר לרשעים, שנאמר (משלי לא,ו): 'תנו שֵכר לאובד ויין למרי נפש'". על-כן, הנוטל כוס יין שואל 'סברי מרנן', והמסובים עונים 'לחיי' – לחיים תהיה כוס זאת.
עוד טעם: בפעמים הראשונות שנזכר יין בתורה (במדרש – בעץ הדעת, שגרם מיתה לעולם, ובמפורש – אצל נח, שהשתכר) לא היה לברכה, לכן מברכים שהפעם יהיה לחיים טובים.
מכאן עבר המנהג לכל המברך על היין ואף על כל משקה חריף, בכל העדות, שהוא מאחל למסובים: 'לחיים'. וכבר מצאנו בגמרא שעשה רבי עקיבא משתה לבנו, ועל כל כוס וכוס שהביא, אמר: "חמרא וחיי לפום רבנן!" [=יין וחיים לחכמים ולתלמידיהם].
כשמאחלים "לחיים" נהוג להשיב: 'לחיים טובים ולשלום'. חסידי חב"ד נוהגים כמנהג המגיד ממזריטש להשיב: 'לחיים ולברכה'.
מברכים תחילה 'בורא פרי הגפן' ושותים מעט (כדי שלא להפסיק בין הברכה לשתייה), ורק אחר-כך אומרים 'לחיים', וזאת כדי להקדים כבוד שמים לכבוד הבריות.
מקורות: שבת סז,ב. עירובין סה,א. סנהדרין מג,א. תנחומא פקודי, ב. אבודרהם, קידוש ליל שבת בביהכ"נ (ירושלים תשכ"ג, עמ' קנא). רמ"א ושו"ע אדמו"ר הזקן סו"ס קעד. כף החיים קעד,נה וש"נ. היום יום, כט אד"ר. אוצר דינים ומנהגים עמ' 178. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
