בנרות חנוכה יש ייחוד מיוחד משאר נרות המצווה. בכלל, נרות המצווה מתחלקים לשני סוגים: א) נרות שמביאים כבוד, כמו נרות בית-הכנסת; ב) נרות שמטרתם להאיר את סביבתם, כמו נרות שבת, נרות המקדש ונרות חנוכה.
אולם נרות חנוכה נבדלים מהנרות האחרים שמטרתם להאיר. הדלקת כל הנרות האחרים באה כאמצעי להשגת מטרות אחרות. נר שבת מטרתו להביא שלום בית; נרות המקדש נועדו להעיד שהשכינה שורה בישראל. אך נרות חנוכה – תכליתם היא בהם-עצמם; עצם הדלקתם היא המטרה.
מקומו של פרסום הנס
אכן, בנרות חנוכה יש גם היבט של פרסום נס החנוכה, כמו שאומרת הגמרא שנרות החנוכה נועדו ל'פרסומי ניסא', אך אין הכוונה שזו כל מטרתם של הנרות, אלא שפרסום הנס הוא עניין נוסף על תכליתם העיקרית.
ההוכחה לכך היא מההלכה, שאת נרות החנוכה מדליקים בברכה גם אם אין בהדלקת הנרות פרסומי ניסא, בעוד נרות שבת, אם אין הם מביאים את התכלית של שלום בית (למשל, כשיש הרבה בעלי בתים שמדליקים את הנרות באותה מנורה ואין הנרות הנוספים מוסיפים אור) – אסור לברך עליהם. כי בנרות שבת המטרה היא שלום בית, ואילו בחנוכה, פרסום הנס אינו המהות העיקרית של הדלקת הנרות.
למעלה מהשכל
ההסבר הפנימי לכך הוא, שהדבר קשור למהותו של חנוכה, שנוגע בעצם נקודת הקשר שבין יהודי לקב"ה, שהיא למעלה מהטעם והדעת. גזֵרות היוונים לא כוּונו כנגד לימוד התורה וקיום המצוות כשלעצמם, אלא כנגד ראיית התורה כ"תורתך", תורת ה', והמצוות כ"חוקי רצונך", רצון אלוקי שלמעלה משכל אנוש.
גם מסירות-הנפש של עם-ישראל באותו זמן הייתה על-שכלית. הם יצאו למלחמה שלא היה לה שום סיכוי בדרך הטבע – חלשים נגד גיבורים, מעטים נגד רבים וכו' – וזה דבר שאינו הגיוני ואינו מתקבל על הדעת. אלא כאן התגלתה נקודת הקשר שבין עם-ישראל לקב"ה, שאף היא למעלה מטעם ודעת.
חיבתם של ישראל
הביטוי לכך היה נס חנוכה – נס שלמעלה ממגבלות הטבע והדעת. נס זה חולל הקב"ה כדי "להראות חיבתם של ישראל", שאף היא למעלה מהטעם והדעת.
הואיל ונס פך השמן מבטא את הקשר העמוק שבין עם-ישראל לקב"ה, שהוא למעלה מטעם ודעת, תיקנו חכמים שעיקר המצווה של חנוכה תהיה הדלקת הנרות, זכר לנס פך השמן. הדלקת הנרות עצמה היא אפוא המטרה והתכלית של המצווה, שכן עצם ההדלקה מבטאת את "חיבתם של ישראל" ואת הקשר השורשי עם הקב"ה. זה עיקר עניינם של נרות חנוכה, ופרסום הנס הוא דבר נוסף, לעומת עצם ההדלקה, שמורה על ההתקשרות העצמותית שבין ישראל לקב"ה.
(לקוטי שיחות כרך ג, עמ' 816) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
