שאלה: האם יש איסור של עבודה זרה על ציורים ותמונות של השמש, הירח והכוכבים?
תשובה: יש בציורים אלה בעיה, אך לא של עבודה זרה ממש, אלא 'מהלכות עבודה זרה'. זה אחד האיסורים הבולטים, שהתורה עצמה הוסיפה לו 'הרחקות', שאינן מן האיסור עצמו, מפני חומרת הדברים.
נאמר בתורה (שמות כ,כ) "לא תעשון איתי", ופירשו חז"ל: "לא תעשו כדמות שמשיי, המשמשין לפניי במרום". איסור זה חל גם על דמויות המייצגות גרמי שמים, מזלות ומלאכים. האיסור חל גם על ציור וצילום שהוא דו-ממדי, ולא רק על פסלים ותבניות תלת-ממדיות. בטעם האיסור כתב הרמב"ם: "שלא יטעו בהן הטועין, וידמו שהן לעבודה (=זרה)".
יגעתי וגם שאלתי גדולים וטובים, ולא מצאתי צידוק ממשי לעובדה שציורים כאלה נפוצים בסמלי ארגונים ומוסדות תורניים, ואף בעלוני-מצוות. מותר לצייר ציורים כאלה כדי 'להתלמד' (ללמוד את הלכות קידוש החודש, או טבע וגאוגרפיה בכלל), אבל בכל אופן אחר, אפילו בציור של 'חצי שמש', לא כדאי להיכנס לבעיה, ובפרט שהאיסור הוא מדאורייתא. מוטב שלא לעשותם, ואפילו שלא להשהותם אם נעשו.
אגב, איסור זה כולל גם דמות אדם לבדה, או דמות ארבע חיות המרכבה (שור, נשר, אריה ואדם) יחד (גם כאשר דמות האדם אינה מרכזית). לרוב הדעות, איסור דמות-אדם (שלא כדמות גרמי השמים) הוא רק ב'צורה בולטת' (ולכן נהוג להתיר צילום), ויש מחמירים גם בצורה שוקעת או דו-ממדית.
בדמות אדם האיסור הוא בגוף שלם, אפילו אם נעשה בדרך סכֵמטית (ללא כל הפרטים), ויש להחמיר גם בפנים שלמות (אבל לא ב'פרופיל' בלבד, או כשפגמו בו בבירור איבר בולט). יש מחמירים שלא לצייר גם צורה בולטת של בעל-חיים כלשהו (בשלמותו).
מקורות: מכילתא ס"פ יתרו. ע"ז מג,ב. ר"ה כד,ב. יומא נד,ב תוד"ה כרובים. רמב"ם הל' ע"ז ספ"ג. טושו"ע יו"ד סי' קמא ס"ד, ונו"כ. שו"ת יחוה דעת ח"ג סי' סג. וראה 'התקשרות' גיליון רנח עמ' 18. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
