תורת החסידות מדגישה מאוד את חשיבותן של הצדקה וגמילות-חסדים דווקא בדורות האלה, הדורות האחרונים שלפני הגאולה. וכך כותב רבנו הזקן בספר התניא (איגרת הקודש סימן ט): "עיקר עבודת ה' בעיתים הללו, בעקבות משיחא, היא עבודת הצדקה, כמו שאמרו רז"ל 'אין ישראל נגאלין אלא בצדקה'".
כ"ק אדמו"ר ה'צמח-צדק' ביאר באריכות במאמר חסידות שאמר את שמונה המעלות שבמתן צדקה, והדגיש שהעיקר הוא העבודה של גמילות-חסדים. באותו מעמד נכחו גם חסידים פשוטים, תושבי יישוב חקלאי בסביבה, וכשחזרו לביתם והתבוננו בדברי הרבי, החליטו לעסוק בגמילות-חסדים. מה עשו? – היו מלווים כספים זה לזה, אף-על-פי שלא נזקקו לכך, אך ורק לשם קיום מצוות גמילות-חסדים.
לאחר זמן, כאשר ביקרו שוב אצל רבם, הביט בהם ה'צמח-צדק' ואמר שאינו מכירם. הוא שאל לשמותיהם, וכאשר אמרו לו את שמותיהם, התפלא הרבי וביקש שיספרו לו מה עבר עליהם. כאשר סיפרו לו על החלטתם לעסוק במצוות גמילות-חסדים, הגיב הרבי: "ראו את כוחה של מצוות גמילות-חסדים, המשנה לגמרי את האדם, עד שאני-עצמי לא הצלחתי להכירם".
גמ"ח לפני התפילה
אצל ה'צמח-צדק' אירע סיפור נפלא שממחיש את גדולתה של מצוות גמילות-חסדים. כאשר היה מתקשה בשאלות בלימוד, היה סבו, רבנו הזקן בעל התניא, מתגלה אליו, בחלום או בהקיץ, ומתרץ לו את קושיותיו. פעם אחת התקשה מאוד בכמה סוגיות, ואף-על-פי שהשתוקק והתפלל להתגלותו של סבו, לא זכה לכך.
בוקר אחד יצא לבית-הכנסת ובדרך פנה אליו יהודי פשוט וביקש הלוואה של כמה רובלים. הרבי הורה לו לבוא אליו לאחר התפילה ואמר שאז ייתן לו. כשהגיע לבית-הכנסת והתחיל בהכנות לתפילה, תפס שלא נהג כשורה כשדחה את היהודי עד אחרי התפילה, בעוד הוא זקוק לכסף לצורכי מסחרו ביום השוק המתנהל עכשיו. הסיר הרבי את הטלית, מיהר הביתה, נטל כסף ויצא לשוק לחפש את האיש. לאחר מאמצים רבים הצליח לאתר אותו והלווה לו את הכסף.
ה'צמח-צדק' חזר לבית-הכנסת, התעטף בטליתו והחל להניח תפילין. מיד כשגמר להניח את התפילין ראה לפתע את סבו, כשעל פניו חיוך רחב. רבנו הזקן פתר לו את כל שאלותיו ובמיוחד עודד את חשיבותה של מצוות גמילות-חסדים.
גם זה חסד
רבי משה מקוברין אמר פעם: "כאשר עובר יום ואינני עושה טובה כלשהי ליהודי – אותו יום לא נחשב אצלי כלל".
על המהר"ל מפראג מסופר, שבאו וסיפרו לו על יהודי פשוט שנוהג להלוות כספים לסוחרים ביום השוק. הבחינו הסוחרים, כי כאשר הם לווים ממנו כסף ועושים בו מסחר – הם זוכים להצלחה בלתי-רגילה. המהר"ל ניסה לחקור לפשר הדבר ולא מצא את הסיבה. לימים נודע כי אותו יהודי פשוט נזהר מאוד במשך שנים רבות בטבילת טהרה.
ויש עוד סוג של גמילות-חסדים: רבי יחיאל מאלכסנדר אמר, שהעמדת-פנים בשעה ששוטה מבקש לומר מילתא דבדיחותא – גם זו גמילות-חסד. אל רבי מנחם-מענדל מקוצק הגיע רב מסויים, שהצדיק לא היה מחשיבו במיוחד. קיבלו הרבי בסבר פנים יפות ואף ערך סעודה לכבודו. הדבר היה לפלא בעיני החסידים והם שאלו את רבם לפשר הדבר. השיב להם: חז"ל אמרו, שצריך לתת לעני די מחסורו, "אפילו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו". לשם מה לתת לו סוס? אלא מכאן למדנו, שאם האדם מתאווה לכך – מצווה לספק לו גם מחסור זה... |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
