נושאים נוספים
	התקשרות 658 - כל המדורים ברצף
	גילוי הקב"ה במגילת-אסתר – עכשיו ולעתיד-לבוא
	"רווח והצלה יעמוד ליהודים"
	"לחזק ולהגדיל את ה'מבצע'"
	פרשת תצווה
	"כאילו הם עוסקין בבניין הבית"
	לוח השבוע

התורה לא ניתנה למלאכים, אלא דווקא לבני-אדם, שצריך להזהירם על "לא תרצח" ו"לא תגנוב" * גם במקום של "חושך כפול ומכופל" צריך להתנהג על-פי תורה ושהדבר יהיה ניכר באכילה, בשתייה, בטיול ובכל שאר העניינים * כשנוהגים כך, פועלים שגם ב"שושן הבירה", מקום שלא נזכר בו בגלוי שמו של הקב"ה, יהיה "ונהפוך הוא" * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. כ"ק מו"ח אדמו"ר התעסק מתוך השתדלות גדולה ללקט את ה"כתבים" של רבותינו נשיאינו מכמה וכמה דורות – כתבי-יד שבהם ישנם תורות מכל הרביים, החל מרבינו הזקן, שבתורותיו ישנם כמה וכמה מתורות הרב המגיד והבעש"ט, וכן מרבותינו נשיאינו שלאחרי זה, עד לדורו של כ"ק מו"ח אדמו"ר – לקנותם, או להשיגם בדרכים אחרות, מכל מקום שבו נמצאו.

ב"ביכלאַך" אלו ישנם כמה כתבים של רבינו הזקן שלא נדפסו עד עתה, וכידוע סיפור כ"ק מו"ח אדמו"ר¹ אודות הדרושים שנדפסו בתורה-אור וליקוטי-תורה, שהצמח-צדק ליקט אותם מתוך אלפיים דרושים של רבינו הזקן שהיו תחת ידו, ומתוך אותם אלפיים דרושים נדפסו רק הדרושים שבתורה-אור וליקוטי-תורה (שהוא החלק השני על החומשים שלאחרי זה²), ואילו שאר הדרושים, הנה מטעמים שאינם ידועים לא פירסמו אותם במשך כמה וכמה שנים, היינו, לא רק שלא נדפסו, אלא שאפילו לא ניתנו להעתקה.

אמנם, מצד העניין ד"מגלגלין זכות ליום זכאי"³, או לאיש זכאי⁴, היה עניין, סיבה ועילה (כפי שייקרא הדבר), שעל-ידי השתדלות, נדפסו לפני שנתיים שני ביכלאך מכתביו של רבינו הזקן⁵, שנכתבו לפני מאה וחמישים שנה לערך, ומאז לא ראו אור הדפוס, ולא היו אפילו בהעתקות, מלבד המאמרים היחידים שהיו בהביכלאך שנדפסו בתורה-אור וליקוטי-תורה או באיגרת-הקודש, וגם מאמרים אלו – בכמה שינויים.

וכיוון שישנם עוד כמה ביכלאך מכתבי רבינו הזקן, חוץ מהמאמרים של שאר רבותינו נשיאינו – מסתמא יבוא הזמן, "את הכל עשה יפה בעתו"⁶, להדפיס גם אותם.

ב. אחד מהביכאלך שנדפסו – הוא "הנחות הר"פ ז"ל", הנחות שנרשמו על-ידי החסיד ר' פנחס רייזעס משקלאָוו, עליו העיד הצמח-צדק שההנחות שלו הן מדוייקות ביותר⁷,

ועד כדי כך, שבאותן הפעמים שרבינו הזקן היה מתגלגל על הרצפה (כלשון החסידים: "ער פלעגט זיך קייקלען", "קאַטשען זיך אויפן פּאָל") מרוב התלהבות באמצע אמירת המאמר, היה גם הר"פ נשכב על הרצפה, כדי לקלוט עוד תיבה או כמה תיבות מדברי הרבי בשכבו על הרצפה, ומה שלא הצליח לקלוט ("דאָס וואָס ער האָט ניט דערהערט"), לא הוסיף מסברא דיליה, אלא דילג או שציין "כו'".

ואחד המאמרים בביכל הנחות הר"פ ז"ל⁸ (שישנו גם בשינוי לשון בתורה-אור למגילת-אסתר⁹) הוא – על מאמר רז"ל בירושלמי¹⁰ – כל הנביאים עתידין ליבטל חוץ ממגילת-אסתר.

ג. ותוכן הדברים:

הפירוש במאמר רז"ל כל הנביאים עתידים ליבטל לימות המשיח, הוא – לא שיהיה שינוי בדבר, שהרי התורה היא נצחית¹¹, אלא – על-דרך "שרגא בטיהרא מאי אהני"¹², היינו, שכאשר מאיר אור השמש אזי לא ניכר אור הנר, כיוון שבטל ואינו נחשב כלל לגבי שפע האור שמאיר מהשמש, וכמו כן בנוגע להגילויים שנתגלו על-ידי הנביאים, ש"רוח ה' דיבר בם ומילתו על לשונם"¹³ – שלעתיד-לבוא, כאשר יקויים הייעוד¹⁴ "אשפוך את רוחי על כל בשר וניבאו בניכם ובנותיכם", אזי לא יהיה ניכר ונחשב גילוי האור שהיה אצל הנביאים, מצד גילוי המקור ועוצם האור שיהיה לעתיד-לבוא.

מה-שאין-כן מגילת-אסתר לא תתבטל גם לעתיד-לבוא, כי:

אודות הזמן שאודותיו מדובר במגילת-אסתר – נאמר¹⁵ "ואנוכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא", היינו, שבני-ישראל היו אז במעמד ומצב דהסתר פנים (כמבואר במסכת חגיגה¹⁶ פרטי הדברים בעניין זה).

ואף-על-פי שבזמן מרדכי ואסתר היו עדיין הנביאים חגי, זכריה ומלאכי, מכל-מקום, בשושן הבירה, ששם היתה הגזירה (ולאחרי זה נתבטלה מן הקצה אל הקצה), היה העלם והסתר כל-כך עד שבכל המגילה לא נזכר בפירוש ובגילוי שמו של הקב"ה אפילו פעם אחת¹⁷!

ולמרות זאת שלא היתה אז ראיית אלוקות בגילוי, מכל-מקום, אירע אז נס היותר גדול – "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם"¹⁸, ועד שפעלו ("מ'האָט דערנומען") גם את עמי הארץ, שגם אצלם היתה נראית יהדות.

ומובן, שכדי לפעול במקום של חושך ואפילה כל-כך ("וואו די פינצטערקייט איז מורא'דיק"), יש צורך בגודל ועוצם האור ביותר (על-דרך האמור ש"כל הגבוה ביותר יורד למטה ביותר"),

והיינו, שאז היה נתגלה הקב"ה בעצמו כפי שהוא למעלה מכל הגילויים ומכל השמות¹⁹, שלכן אי-אפשר לבטא זאת בגלוי ובפירוש, כי אם באופן של ראשי-תיבות, או באופן של דרוש – ש"המלך" שנאמר במגילה קאי על מלכו של עולם²⁰, אבל, מי שמסתכל מן הצד, רואה את אחשוורוש מלך פרס ומדי, ולא רואה ש"לב מלכים ושרים ביד ה'"²¹.

וכיוון שתוכנה של מגילת אסתר הוא ההתגלות של הקב"ה בעצמו כפי שהוא למעלה מכל הגילויים ומכל השמות (בדוגמת התגלות עצם הנפש באדם למטה) – הנה גם לעתיד-לבוא כאשר "אשפוך את רוחי על כל בשר", שזהו עניין של גילויים כו', תחשב התגלות העצם של הקב"ה לעניין של חידוש ועניין של שמחה, ולכן, מגילת אסתר לא תתבטל גם לעתיד-לבוא.

עד כאן תוכן מאמרו של רבינו הזקן, כפי שנרשם על-ידי הר"פ.

ד. וכיוון שעניינו של פורים הוא שאז "קיימו מה שקבלו כבר" – הרי מובן שכן הוא גם בכללות עניין התורה:

עניינה של התורה הוא – לא כפי שביקשו המלאכים "תנה הודך על השמים"²², אלא שיהודי יהיה בעולם, במעמד ומצב ש"למצרים ירדתם... יצר-הרע יש ביניכם"²³, שצריכים להזהיר ולהכריז "לא תרצח" ו"לא תגנוב"²⁴; ליהודים כאלו ובשבילם נותנים את התורה, ומצד זה שיש אצלם "נפש השנית (ש)היא חלק אלוקה ממעל ממש" בשלימותה ובתוקפה – ממלאים הם את הוראות התורה במילואם עד למטה מעשרה טפחים, גם בימות החול, לאו דווקא בשבת ויום-טוב וראש-השנה ויום-הכיפורים.

ובזה דווקא ניכרת גדלות התורה – שאינה עבור מלאכים שנמצאים בשמים, אלא היא פועלת באדם שנמצא בעולם, שלא זו בלבד שלא ייכנע לדרישת העולם, אלא אדרבה, שיפעל שינוי בעולם שיקויים בו "ושכנתי בתוכם"²⁵, על-ידי זה שיהיה "בתוך כל אחד ואחד"²⁶ בכל ענייניו.

יהודי צריך להיות בעולם, אפילו במקום כזה שלפני בואו לשם היה חושך כפול ומכופל, ובחושך כפול ומכופל מגיע יהודי עם ד' אמותיו, ומתנהג שם על-פי הוראות התורה, גם באכילתו ובשתייתו ובטיולו ובכל ענייניו.

וכאשר יהודי הולך בתוקף של עצם הנפש, הקשורה עם התוקף של העצם שלמעלה – אזי פועל גם ב"שושן הבירה", במקום שלא נזכר בגלוי שמו של הקב"ה, שגם שם יהיה "ונהפוך הוא", ועד שאפילו "עמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם"²⁷.

(קטעים מהתוועדות חג הפורים ה'תש"כ* – בלתי מוגה; תורת מנחם התוועדויות תש"כ, כרך א (כז) עמ' 437-434)

------------------

1)    "היום יום" יד אדר א, פורים קטן.

2)    ראה אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ד ס"ע תקס ואילך. וש"נ.

3)    תענית כט,א. וש"נ.

4)    כנראה הכוונה למהרש"ז שזר, ש"היה מהגורמים בזה" (אג"ק חט"ז עמ' רלו), שהיה נוכח בעת ההתוועדות (המו"ל).

5)    מאמרי אדה"ז: הנחות הר"פ ז"ל; אתהלך לאזניא שיצאו לאור בשנת תשי"ח (ראה אג"ק חט"ז עמ' קצד, ובהנסמן בהערות שם. תו"מ חי"ט עמ' 307. וש"נ).

6)    קהלת ג,יא.

7)    ראה שיחת פורים תרצ"ו ס"ה (סה"ש תרצ"ו ס"ע 32 ואילך). וראה גם "רשימות" חוברת קפז ע' 17. תורת-מנחם חכ"ב ע' 187. וש"נ.

8)    עמ' קכה ואילך.

9)    צ,ד ואילך.

10)  מגילה פ"א ה"ה.

11)  תניא רפי"ז. ובכ"מ.

12)  חולין ס,ב. וש"נ.

13)  ע"פ שמואל-ב כג,ב.

14)  יואל ג,א.

15)  וילך לא,יח. וראה חולין קלט,ב. וראה גם תו"מ סה"מ אדר עמ' עד ואילך. וש"נ.

16)  ה, סע"א ואילך. וראה עיון יעקב בעין-יעקב שם.

17)  ראה גם לקו"ש ח"ו עמ' 190. וש"נ.

18)  אסתר ט,א.

19)  ראה גם תו"א מג"א ק,ב. ובכ"מ.

20)  ראה מגילה טו, סע"ב. ועוד.

21)  לשון הרגיל – ע"פ משלי כא,א. וראה לקו"ש חי"ג ע' 285 הערה 1. וש"נ.

22)  תהלים ח,ב.

23)  שבת פח, סע"ב ואילך.

24)  יתרו כ,יג.

25)  תרומה כה,ח.

26)  ראה אלשיך עה"פ. של"ה סט,א. ועוד.

27)  אסתר ח,יז.

* ההתוועדות נערכה באולם הגדול אשר בב-585 אָלבאַני עוו. בסמיכות לראָטלאַנד ראוד.