שכר בעולם הזה
"פינחס בן-אלעזר בן-אהרן הכהן" (במדבר כה,יא). "אמר הקב"ה: בדין הוא שייטול שכרו" (מדרש רבה). בכל שאר המצוות אין האדם מקבל את השכר בעולם הזה, אבל פינחס קיים מצווה זו אף-על-פי שלא נצטווה עליה, שהרי זו הייתה "הלכה ואין מורין כן". לכן בדין הוא שייטול שכרו.
(רבי צבי-הירש הלברשטאם)
מעלת המעשה
הדרגה הנעלית ביותר, הן בהשכלה הן בעבודה, אינה נחשבת לגבי קיום מצוות מעשיות, איזו מצווה שתהיה.
(אגרות-קודש)
אור בלתי-מוגבל
"לכל תִּכְלָה ראיתי קץ רחבה מצוותך מאוד" (תהילים קיט,צו). יש קץ וגבול לכל השגה ולכל דרגה של "תִּכְלָה" – כלות הנפש, אבל "רחבה מצוותך מאוד" – המצווה היא רחבה, בלתי-מוגבלת, שכן קיומה ממשיך ומגלה אור אלוקי בלתי-מוגבל.
(תורה אור)
קנאה בהנחת תפילין
הרבי הריי"צ מליובאוויטש אמר: ספירת החכמה שבעולם האצילות מקנאה בתפילין שיהודי מניח בעולם הזה.
מעלת הגשמי
יש מעלה לגשמי על הרוחני, שכן "התהוות הגשמיות היא מן העצמות". זה כוח נעלם בגשמי, המתגלה כאשר מנצלים אותו בעבור המטרה שלמענה נברא. ידיעה זו עושה את העולם הגשמי יפה יותר, ופותחת מעיין של חיות בקיום המצוות המעשיות.
(ליקוטי דיבורים)
שמחה מיוחדת
קיום מצווה המלובשת בדבר גשמי צריך לעורר שמחה מיוחדת, שכן הגשמיות לא נתהוותה מהאור האלוקי הממלא כל עלמין, בדרך של השתלשלות, אלא מהאור הסובב כל עלמין, שלפניו הרוחני והגשמי שווים.
(ליקוטי תורה)
תפיסת המהות
כאשר יהודי לוקח אתרוג ומנענעו כהלכתו, הוא תופס ממש בחיוּת המלובשת בו, הנמשכת ממלכות שבאצילות, המיוחדת במאציל ברוך-הוא. לעומת זה, כאשר אדם חושב על כוונת המצווה וסודהּ, הוא משיג את מציאות הדבר בלבד, לא את המהות.
(תניא)
כמו ברוש
"ואני כברוש רענן" (הושע יד,ט). הברוש הוא ארז דק. כאשר מכופפים את ראש הארז למטה ומחברים אליו חפץ ואז משחררים את העץ, מתעלה החפץ לגובה רב. אף במצוות כך: אמנם הן ירדו והתלבשו בדברים גשמיים, אך על-ידי קיומן מתעלה האדם בעלייה נפלאה.
(לקוטי תורה) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
