חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:37 זריחה: 6:17 כ"ד בחשון התש"פ, 22/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מאמר של אש
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 677 - כל המדורים ברצף
כל מסעות האדם, בכל הדרגות, הם שלב ביציאה ממצרים
לבקש בכל התוקף לצאת מהגלות
מאמר של אש
פרשת מטות-מסעי
"הרואה את הנולד"
הלכות ומנהגי חב"ד

מאמר שנאמר ארבע פעמים על-ידי הרבי הריי"צ בשנת המאסר והגאולה, ותוכנו שייך לדורנו במיוחד * גם עתה נדרשת מסירת נפש, ובמסירות נפש בכוח אפשר לצאת ידי חובה... * ללמוד בעיון המתאים שיביא למעשה גדול ופעולות רבות * קונטרס פורים קטן תשנ"ב, המיוסד עליו, הוא המאמר האחרון שחולק על-ידי הרבי * בעקבות שמונים שנה למאסר והגאולה בשנת תרפ"ז

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

בחודש אדר, לפני שמונים שנה, בשבת פרשת תצווה תרפ"ז, אמר כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ מאמר חסידות. בהמשך אותה שבת חזר על המאמר עוד פעמיים. בהגיע פורים קטן חזר הרבי הריי"צ ברביעית על אותו מאמר.

במשך השנים האיר הרבי את הנקודות המרכזיות במאמר, ולימד את הלקח הקשור באירועי שנת תרפ"ז.

בחלקו הראשון של חודש אדר תשד"מ הואיל הרבי לענות בכתב על מספר עניינים ופעולות שכתבו לו, בנוסח דלהלן (יומן רישומה של שנה תשד"מ עמ' 163):

נת[קבל] ות[שואות] ח[ן].

ודבר בעתו –

בחודש אד[ר] ר[אשון] – חודש העיבור והמשלים של שנה זו

ובסמיכות לפורים קטן, ומפורסם מאמר דא"ח

דפ[ורים] ק[טן] שנת פרז"ת

והמעשה הוא העיקר

אזכיר ע[ל] הצ[יון]

במענה להודעת הרב שלמה שי' קונין, השליח הראשי בקליפורניה, על פגישתו הצפויה עם כמה תורמים נכבדים, הורה לו הרבי (יומן הנ"ל עמ' 165) שיקשר את הפגישה עם לימוד העניינים המבוארים במאמר ד"ה "וקיבל היהודים" של שנת פרז"ת.

מאמר חסידות תחת מעקב

בליל ה', י"ג אדר ראשון תשד"מ (יומן הנ"ל עמ' 155-154), נכנס אל הרבי ל'יחידות' האדמו"ר מאוסקוב, בליווי יהודי שנתמנה לשמשו. האדמו"ר סיפר לרבי על פעילות אנ"ש חסידי חב"ד בעיר מגוריו באר-שבע, וביקש מהרבי למסור לו שליחות או דברי עידוד ("אַ גוט וואָרט") עבור חסידי חב"ד בבאר-שבע.

בתגובה ענה לו הרבי (ראה בהרחבה 'בצל החכמה' עמ' 278-276) כי מלבד השליחות החשובה ביותר – לזכור את הוראת רבותינו להיות "נרות להאיר", יש שליחות נוספת בעניין שהזמן גרמא – פורים קטן, הקשורה עם פרשת הדברים של פורים קטן שנת תרפ"ז.

הרבי המשיך לספר, שבאותו זמן ביקר כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ במוסקבה, לרגל עבודתו בענייני הכלל, ובלי להתחשב בכך שהשלטונות מביטים בעין לא-טובה על פעולותיו בשטח הרבצת היהדות, וסופרים את צעדיו כו', אמר אז מאמר חסידות בהתלהבות עצומה בבית הכנסת החב"די בעיר.

הרבי הוסיף עוד לספר לאדמו"ר הנ"ל, כי הדיבור המתחיל של המאמר היה "וקיבל היהודים את אשר החלו לעשות", ותוכנו – מסירות-נפש על קיום התורה ומצוות, ובמיוחד – על חינוך ילדי ישראל, "עוללים ויונקים". הרבי הריי"צ אמר את הדברים ביודעו שבאותו מעמד נוכחים "מרגלים", ובהיותו מודע לגודל הסכנה הכרוכה בדבריו. ואכן, כשנאסר כעבור כמה חודשים – הזכירו לו בעת החקירה הראשונה את המאורע של פורים קטן, עם כל פרטי הדברים שאמר בעת ההיא.

הרבי סיים, כי כאשר רוצים למסור "אַ גוט וואָרט" אין לך דבר טוב יותר מהאמור לעיל.

הפצת היהדות מתוך מנוחה

באותם ימים ('לקוטי שיחות' כרך כו עמ' 445-443) כתב הרבי מכתב כללי-פרטי הנושא את התאריך "ב"ה, ערב שבת קודש פרשת תשא, פורים קטן, ה'תשד"מ" ובו נאמר:

...ובעמדנו ביום פורים קטן – הזמן גרמא להזכיר את עצמו וכן את כל אלה הנמצאים בסביבתו אודות המאמר דא"ח שנאמר "בס"ד פ' תשא פורים קטן, פ"ז, מאסקווא" בבית הכנסת דליובאוויטש במוסקווא ברוב עם ובפרסום גדול (וגם לאחרי זה) על-ידי כ"ק מו"ח אדמו"ר,

דיבור-המתחיל וקיבל היהודים את אשר החלו לעשות – ונקודות אחדות מתוכנו, אשר, על פי ביאור חז"ל בכתוב זה, דוקא בימי הגלות (דמדי ופרס בימי אחשורוש) וגזירות המן – קבלו היהודים, עליהם ועל זרעם, את אשר החלו לעשות . . ועיקר ביטול הגזירה היה על-ידי – בלשון הכתוב: מפי עוללים ויונקים יסדת עוז, אין עוז אלא תורה, חינוך שיסודו תורתנו הקדושה, המתחיל עוד בגיל עולל ויונק, והוא המביא וגורם להשבית אויב (השונא הגלוי) ומתנקם (השונא בנסתר).

...באם במצב ההוא קיבלו עליהם, מנער ועד זקן טף ונשים, את כל האמור וקיימו בפועל,

על אחת כמה וכמה עתה, כאשר בחסד השם עלינו, לימוד התורה וקיום מצו[ו]תי[ה] יכול להיות מתוך מנוחה ושמחה וטוב לבב,

על כל אחד ואחת לעשות בהפצת התורה ומצו[ו]תי[ה] – בנוגע לעצמו ובנוגע לכל-אחד-ואחד שיכול ל"חנכו" בעניני יהדות על טהרת הקודש ומתוך אהבת ישראל...

בשבת קודש פרשת תישא, שושן פורים קטן, אמר הרבי מאמר חסידות – כעין שיחה – שהדיבור-המתחיל שלו הוא "וקיבל היהודים". בין השאר נאמר שם ('תורת מנחם' התוועדויות תשד"מ כרך ב' עמ' 1071):

והנה מאמר הנ"ל של כ"ק מו"ח אדמו"ר, במעלת הלימוד דתשב"ר . . נאמר בשנת פרז"ת במדינה ההיא, כשהיו כמה העלמות והסתרים . . עכשיו כל-שכן צריכים להתעסק וללמוד עם תשב"ר גם במדינה ההיא, כי עכשיו הרי-זה כבר בנקל יותר לאחר שכ"ק מו"ח אדמו"ר כבר סלל את הדרך, ובפרט במדינות אלו שהם במצב של הרחבה, הרי בוודאי שצריכים להתעסק וללמוד עם תשב"ר.

באותה התוועדות (שם עמ' 1076) הצביע הרבי על המבואר במאמר של תרפ"ז, שבו מודגשים שתי הקצוות יחדיו: לימוד התורה של "עוללים ויונקים" שאינו אלא התחלת העבודה, ומצד שני הוא מהווה יסוד לכללות עניין התורה והיהדות – "יסדת עוז", אצל כל בני-ישראל.

היסודות וההשלמה למאמר

מעיון במקורות (כפי שצויינו ב'ליקוטי שיחות' חכ"ו בשולי הגיליון וב'ספר השיחות – תרפ"ז' עמ' 129 הערה 5) נמצא, כי בשבת-קודש פרשת תצווה תרפ"ז אמר הרבי הריי"צ מאמר דא"ח דיבור-המתחיל "ואתה תצווה" שלוש פעמים, ובפורים-קטן חזר עליו שוב, כשהוא מוסיף לו התחלה, הפותחת בדיבור-המתחיל "וקיבל היהודים", וכן סיום.

בשנת תשי"ז, במלאות שלושים שנה למאמר, הבהיר הרבי (תורת מנחם התוועדויות תשי"ז כרך יט עמ' 100) כי המבואר באות ד' של המאמר (וקיבל היהודים) גם על עניין "ורעה אמונה", שצריכים להמשיך את האמונה בפנימיות – זהו עניין המיוסד על ביאור במאמר של הרבי מוהרש"ב נ"ע דיבור-המתחיל כי תישא עטר"ת.

מכאן – הסיק הרבי – שלמאמר וקיבל היהודים שני יסודות: א) המעמד ומצב שהיה באותו הזמן, שלכן דובר בו על עניין מסירות-נפש כו'. ב) מאמר דיבור-המתחיל כי תישא עטר"ת (הנ"ל). אך – סיים הרבי – כיוון שכ"ק מו"ח אדמו"ר לא פתח את המאמר בפסוק "כי תישא", הנה ביאור העניין בנוגע לפסוק זה לא נמצא במאמר מתרפ"ז.

הרבי פתח אפוא באמירת המאמר "כי תישא" ובו השלים את הביאור על הפסוק "כי תישא".

קרוב לסיום המאמר אמר (תורת מנחם שם עמ' 95):

ויש לומר שבאמירת מאמר הנ"ל על-ידי אדמו"ר נ"ע בשנת עטר"ת, נמשך נתינת כח לעבודה שלמעלה מטעם ודעת (מחצית השקל השניה), והמשכה זו היתה לא רק על אותו הזמן, אלא גם על כל הזמנים. ולכן . . בשנת תרפ"ז . . דובר במאמר זה אודות ענין המסירת נפש כפי שהיה מתאים ונדרש בזמן ההוא. וכמו-כן צריך מאמר זה לעורר ולפעול על כל הזמנים, אצל כל בני-ישראל, ובפרט אצל חסידים, את ענין ההשתוות והמסירת נפש, שלא לחשוב אודות עצמו, אלא להיות מסור ונתון לרצון העליון במסירת נפש . . יהיה די בכך . . שיוצאים ידי חובה במסירת נפש בכוח, ולא יהיה צורך במסירת נפש בפועל.

הקדים רפואה למכה

לקראת הדפסת החוברת השביעית של 'התמים' נתן הרבי הריי"צ את המאמר להדפיסו. זה היה דבר נדיר למדיי, כי המאמרים היו מתפרסמים בדרך כלל ב'קונטרסים'. זה היה לקראת י"ב-י"ג תמוז תרצ"ז, במלאות עשור לאמירת המאמר.

בשנת תשי"ז (תורת מנחם חלק יט, עמ' 100) מזכיר הרבי את העובדה שהמאמר נדפס כבר ב'התמים'. יצויין, כי גם בהקדמת המערכת לחוברת 'התמים' נכתב, כי המאמר "שימש גורם ידוע להמאסר ל"ע בחודש סיוון שנה ההיא [=תרפ"ז]".

בהתוועדות י"ב תמוז תשמ"ז (תורת מנחם-התוועדויות תשמ"ז כרך ד' עמ' 22 הערה 71) התבטא הרבי כי אמירת המאמר היה בבחינת "מקדים רפואה" למאסר!

ללמוד המאמר בעיון המתאים לגודל תוכנו

לקראת חג הפורים בשנת תשי"א, פרסם הרבי נשיא-דורנו את המאמר בסדרת הקונטרסים (קונטרס פט) ועיטרו בהערות ומראי מקומות.

בהקדמה (הנדפסת גם ב'אגרות-קודש' כרך ד' עמ' רב-רד) מצטט הרבי קטעים קצרים מהמאמר וקובע שנדרשים "מסירת נפש והעמדה בלי חת בקיום התורה ומצוות ובעניין החינוך בפרט"!

כמו-כן שיגר הרבי מכתב כללי-פרטי (שם עמ' רד-רה) בתוספת למאמר. המכתב נפתח בבקשה לזכות "את כל אלו אשר השפעתו עליהם, שילמדו אותו, ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את המסקנה וה"בכן" מהאמור במאמר...".

בפורים של אותה שנה (תורת מנחם התוועדויות תשי"א עמ' 285 ואילך) אמר הרבי מאמר ד"ה "וקיבל היהודים" – שהוא ביאור למאמר מתרפ"ז ("שיצא לאור עכשיו", כלשון הרבי).

במלאות ארבעים שנה לתרפ"ז, בשבת פרשת כי תישא פורים קטן תשכ"ז, אמר הרבי מאמר בדיבור המתחיל זה ("וקיבל היהודים"), המיוסד על המאמר ההוא, ובמהלכו ביאר הרבי חלק ממאמר תרפ"ז.

לפני המאמר האריך הרבי ('שיחות קודש' תשכ"ז כרך א' עמ' 385 ואילך) על גודל מסירות-הנפש שהייתה כרוכה באמירת המאמר בשנה ההיא.

ובהתוועדות פורים תשכ"ז ('שיחות קודש' תשכ"ז כרך א, עמ' 423 ואילך) פתח הרבי בהמשך להנ"ל ואמר: על פי דברי חז"ל במלאות ארבעים שנה, שבהם עומד אדם על סוף דעתו של רבו, הנה במלאות ארבעים שנה יכול להתקיים עניין זה.

קדמה לכך הוראת הרבי – אחרי פורים קטן – להדפיס את המאמר בהוצאה חדשה ומיוחדת, אשר נשלחה לאנשים רבים בצירוף מכתב כללי-פרטי ('אגרות קודש' כרך כד עמ' דש-שד), ובו מבקש הרבי בין השאר "אשר כל אלה שיגיע המאמר אליהם ילמדו אותו בעיון המתאים לגודל ערך תוכנו . . שיביא לידי מעשה, מעשה גדול ופעולות רבות, רבות בכמות ובאיכות גם יחד.. ומה בארץ ההיא ובשנה ההיא . . על-אחת-כמה-וכמה צריכה להיות העשייה והפעולה בארצות אלו ובשנים אלו".

לאחת מהעסקניות החשובות בשדה החינוך לגיל הרך, הגב' רחל תחי' זמיר, שכתבה לרבי על קשיים רבים הנערמים בעבודתה, כתב הרבי ('אגרות-קודש' כרך כד עמ' שה-שו):

כדאי שתתבונן בהעמקה במ[ה] שכ[תוב] בהמאמר ע[ל] ד[בר] מפי עוללים גו', ותסיק מסקנא בנוגע לערך החינוך שלהם וגודל הזכות דאלו שהשגחה העליונה מסרה זה לידם ואשרם ועשרם וכו'. וד[י] ל[מבין]".

בשבת פרשת תצווה תשכ"ז ('שיחות-קודש' תשכ"ז כרך א' עמ' 373) דיבר הרבי שוב על עניין זה, בקשר לאלו הנוסעים לפתוח מוסד חינוך על טהרת הקודש (כנראה הכוונה לשלוחים שנסעו אז לאוסטרליה).

נשיא הדור נותן כוח להשבית אויב

התוועדות ראשונה מאז שנת תשי"א, בפורים קטן כשחל בחול, נערכה בפורים קטן תשל"ח. בין הסיבות להתוועדות הזכיר הרבי את השלוחים הנוסעים לארץ-הקודש (ירושלים וצפת ת"ו). אך ההתוועדות (שנערכה בשעה 4:30 אחר-הצהריים) נפתחה באמירת מאמר דיבור-המתחיל וקיבל היהודים, כשהרבי מדגיש שבשנה זו מתחיל היובל השני לאמירת המאמר בתרפ"ז.

[בשיחה ('לקוטי שיחות' כרך כא עמ' 326) הוסיף הרבי שזה גם סיום וחותם של היובל הראשון, מכיוון שאשתקד (תשל"ז) לא הייתה שנת העיבור, ולכן לא היה אז פורים קטן (ראה הערה 2 בשיחה)].

בפורים קטן תשמ"ו (התוועדויות תשמ"ו כרך ב' עמ' 607), ההתוועדות האחרונה (של פורים קטן) שנערכה בימות החול, אכן גילה הרבי כי "העניין של פורים קטן מודגש יותר בדורנו זה – לאחרי פורים קטן דשנת פרז"ת" ואמירת המאמר ד"וקיבל היהודים"".

במאמר ד"ה ויקחו לי תרומה שנאמר בשנת תשמ"א אומר הרבי (סה"מ תשמ"א עמ' 149):

ובדורנו הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שהוא הנותן כח להשבית איוב ומתנקם.. דעל-ידי העבודה על פי הוראתו, באים להשבתת אויב ומתנקם.

שבת לאחר מכן, בהתוועדות שבת פרשת תצווה תשמ"א, אומר הרבי מאמר "ואתה תצווה", המבוסס על המאמר מתרפ"ז [זה המאמר המפורסם שיצא לאחר מכן מוגה על-ידי הרבי בקונטרס "פורים קטן תשנ"ב"], ומזכיר שוב (שיחות-קודש תשמ"א כרך ב' עמ' 470) את המאמר מתרפ"ז בקשר לכינוס צבאות ה'. וכאן מתבטא הרבי:

מאמר זה של כ"ק מו"ח אדמו"ר שנאמר אז בפורים קטן, נאמר שוב בכל פורים קטן, וממילא מובן שהעניינים שנכללו במאמר שייכים גם עכשיו.

ובהמשך לכך אמר: ולכן יש להשתדל לערוך כינוסי ילדים ("צבאות השם") בפורים קטן.

מאמר של אש

על חשיבות לימוד המאמר עורר הרבי שוב בשנת תשמ"ט (התוועדויות תשמ"ט כרך ב' עמ' 349, 352) כדלהלן:

יש לעורר במיוחד אודות לימוד מאמרו של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו ד"ה וקיבל היהודים דשנת תרפ"ז (פרז"ת) שבו נתבאר בארוכה הענין ד"ואתה תצווה" ומה טוב ש... יוסיפו גם בצדקה

ובהמשך ציין:

שהתחלת לימוד המאמר תהיה ביום השבת עצמו, ולהמשיך בלימוד המאמר בפורים קטן עצמו ובשושן פורים קטן וכו' . . ועל-כל-פנים – התחלת המאמר, או התחלה דהתחלה, ועד לפסוק שבו מתחיל המאמר, "וקיבל היהודים את אשר החלו לעשות", אשר לימודו בתור התחלת המאמר נחשבת כלימוד ענין בתורה-שבעל-פה, מאמר חסידות.

אזכור נוסף לפורים קטן תרפ"ז הוא בשיחת ש"פ ויקהל תשמ"א ('שיחות קודש תשמ"א כרך ב' עמ' 542), והפעם בקשר להשתתפות ה"טף" בכינוסי השלוחים בארץ-הקודש. אך מה נפלאה ומפתיעה ההתבטאות שהתבטא אז הרבי ביחס למאמר זה: "אַ פייערדיקען מאמר" – מאמר של אש.

שיפעל פעולה הרצויה

ביום ראשון, י"ב באדר ראשון תשנ"ב, בשעה שמונה בערב, הוכנס אל הרבי מאמר דיבור-המתחיל ואתה תצווה משבת פרשת תצווה תשמ"א – שהוא ביאור לדיבור-המתחיל וקיבל היהודים תרפ"ז.

בשעה 2:15 לפנות בוקר יצא הרבי מחדרו הקדוש והניח את המאמר המוגה על השולחן הסמוך לחדרו. בשעה 5:50 לפנות בוקר כבר הונח על השולחן שליד חדרו של הרבי המאמר המודפס, בצירוף דו"ח מפורט, על-ידי הר' חיים-שאול שי' ברוק, מנהל ועד כתבי קודש – על רשימת המקומות שאליהם נשלח המאמר. תשובת הרבי יצאה כחלוף עשר דקות:

ויהי רצון שיפעל הפעולה הרצויה, והזמן גרמא ובריא מזליה כו', אזכיר על הציון.

בבוקר יום שני, ערב פורים קטן, כשהרבי יוצא למקווה, אחז בידו הקדושה את "קונטרס פורים קטן", מסרו למזכיר ואמר:

מכיוון שהיום פורים קטן – יחולק המאמר לאחר תחילת מעריב.

והוסיף: "עם דולר", ושוב הוסיף: "וגם עם לעקאח".

הרבי מסר אפוא שרצונו לחלק את המאמר. המאמר נשלח מיד להדפסה בהוצאה מיוחדת, על נייר מיוחד בצבע ורוד, ונארז עם שני שטרות של דולר בשקית ניילון מיוחדת. 770 המה אדם כמו בחודש תשרי. אחרי תפילת מנחה ומעריב אמר הרבי שיחה קצרה, שארכה כרבע שעה, ואחר-כך חילק את הקונטרס משך כמה שעות.

המקורות לרשימה זו על-פי רשימת נ' סופר, י"ט אדר א' תש"ס.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)