תחנת הרכבת בעיר רדום השחירה מרוב אדם. חסידי אוסטרובצה, חסידים מחצרות אחרות, ואף מי שלא נמנו כלל עם חוגי החסידים, נהרו למקום כדי להקביל את פניו של הצדיק והגאון רבי מאיר-יחיאל מאוסטרובצה.
סיבת בואו של האורח הנערץ, ששמו כקדוש וכענק בתורה הלך לפניו בכל פולין ומחוצה לה, הייתה נעוצה במאורע אחר, חשוב ומרכזי מאוד בחיי הקהילה היהודית המקומית.
זמן-מה קודם לכן נתפנה כס הרבנות של רדום, ויהודי העיר תרו אחר איש תורה בעל שיעור-קומה, בתורה וביראה, שישמש להם רב ומורה. מועמדים רבים, כשבעים במספר, נבחנו ונדחו, עד שלבסוף נותרו על כפות המאזניים רק שני מועמדים – רב נכבד, שהיה גדול בתורה, ורבי אליהו, רבה של גריצה, שגדולתו בתורה הייתה מן המפורסמות.
רבי אליהו נמנה עם המסתופפים בחצר אוסטרובצה, והיה מהיושבים ראשונה לפני רבו, רבי מאיר-יחיאל. ברדום התקיימה באותם ימים קהילה גדולה ומגובשת של חסידי אוסטרובצה. מטבע הדברים שאפו אנשיה של קהילה זו למינויו של איש-שלומם, רבי אליהו, לתפקיד הנכבד, ואף פעלו בכיוון הזה.
בהתקרב מועד ההכרעה הזמינו ראשי הוועד, שעל כתפיו הוטלה המשימה לבחור רב, את שני המועמדים לעשות שבת ברדום, כדי שהכול יוכלו להתרשם מהם באורח ישיר ובלתי-אמצעי. לשבת הראשונה הוזמן המועמד האחד. לשבת שלאחר מכן הוזמן רבי אליהו מגריצה.
כדי לקדם את סיכוייו של רבי אליהו יצאה משלחת של חסידי אוסטרובצה אל רבם, רבי מאיר-יחיאל, בבקשה כי ייאות גם-כן לעשות את השבת ההיא ברדום. מאחורי הבקשה עמדה המחשבה, כי נוכחותו של הצדיק והגאון הנודע בעיר תעצים את הרושם שיותיר תלמידו, רבי אליהו, על תושבי רדום ותעניק דחיפה נוספת למועמדותו.
ואמנם, רבי מאיר-יחיאל, שהיה אדם רך, וגם העריך הערכה אמיתית את תלמידו רבי אליהו, נעתר להפצרות חסידיו ובא לשבות ברדום.
בערב אותה שבת שוחח רבי מאיר-יחיאל עם ראשי חסידיו ברדום, והתעניין אצלם לתומו בשמות המועמדים ובסיכוייהם. מפיהם נודע לו כי מול תלמידו מתמודד עתה רק מועמד אחד.
"בעזרת ה' בטוחים אנו כי רבי אליהו ייבחר, שכן בשבת שעברה נכשל המועמד השני בלשונו בשעה שדרש לפני הציבור, והדבר פגם ברושם הכללי שהותיר על התושבים", אמר מאן-דהו בעיניים נוצצות, וחבריו החרו-החזיקו אחריו.
רבי מאיר-יחיאל הקשיב לדברים בפנים חתומות, ונפרד מחסידיו כדי להשלים את הכנותיו לשבת העומדת לפרוש את כנפיה.
שבת מרוממת מאוד עברה על יהודי אוסטרובצה, שהתקבצו בהמוניהם כדי ליהנות מזיו קדושתו של רבי מאיר-יחיאל וכדי לשתות ממעיינות תורתו. לכך נוספה גם הדרשה הנהדרת שנשא בצהרי השבת המועמד מגריצה. תחושת הצלחה מסחררת אפפה את העסקנים שפעלו לבחירתו. הם היו משוכנעים מעל לכל ספק בהיבחרותו הצפויה של רבי אליהו.
בצאת השבת, שעה קלה קודם שרבי מאיר-יחיאל מאוסטרובצה עזב את רדום, שבו ונכנסו אליו ראשי חסידיו בעיר, כדי להודות לו על שהטריח את עצמו לבוא אליהם. בתוך כך גילה אחד החסידים, כי "מאחורי הקלעים" נודע לו על "מידע מאוד לא-מחמיא" על המועמד המתחרה, שהגיע לחברי הוועד הבוחר. "אם נצרף לכך את ההופעה הלא-מרשימה שלו בשבת שעברה ומול זה נעמיד את השבת המרוממת ואת הופעתו הטובה של רבי אליהו – אפשר להיות בטוחים בהיבחרותו", אמר.
בשמעו את הדברים האחרונים נתכרכמו פניו של רבי מאיר-יחיאל. "יקיריי", פנה אל הסובבים אותו בארשת צער, "חבל על הזמן ועל המרץ שאתם משקיעים בעניין. כבודו של רבי אליהו מגריצה במקומו מונח, אך בלי ספק המועמד השני הוא שייבחר". דבריו הבלתי-צפויים של רבם הִכו את הנוכחים הלם ותדהמה.
"כלומר?... למה ירמזו דברי רבנו?...", שאלו במבוכה רבה.
"אינני רומז דבר, אלא אומר מפורשות כי המועמד השני הוא שייבחר", הבהיר הצדיק.
רבי מאיר-יחיאל סקר את הסובבים אותו והוסיף: "למעשה, הייתי משוכנע בזה כבר בערב שבת, בשומעי אתכם מתכבדים בקלונו של המועמד המתחרה. כבר אז חשתי כי אפסו סיכוייו של רבי אליהו חברנו, שכן אי-אפשר להיבנות מקלונו של הזולת, על-אחת-כמה-וכמה כאשר מדובר בתלמיד-חכם מובהק. מפני כבוד השבת וכדי שלא להעכיר את רוחכם לא אמרתי לכם זאת כבר אז. אולם עתה, כשאני שומע אתכם חוזרים על דברים ברוח זו, תחושתי מתעצמת והינה כפי שביטאתי אותה קודם לכן, ללא כחל ושרק"...
לא חלפו ימים רבים ותחזיתו של הצדיק מאוסטרובצה התממשה. לפתע, בלי סיבה גלויה לעין, התהפכה הקערה על פיה וקרנו של המועמד השני עלתה בעיני הוועד הממונה, והוא בחר בו לתפקיד הרם.
לימים אמר הצדיק רבי מאיר-יחיאל מאוסטרובצה לחסידיו: "את הסיפור הזה מצווה לפרסם!". ועוד הוסיף: "אילו היה בכוחי, הייתי מדפיסו בקונטרס מיוחד ומפיצו ברבים". | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
