חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:30 זריחה: 6:20 כ"ג בשבט התש"פ, 18/2/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

חמישה עשר באב
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 679 - כל המדורים ברצף
הטוב שבחורבן עצמו – סותר על מנת לבנות
מה עשה לקירוב הגאולה?
חמישה עשר באב
פרשת ואתחנן
"ועל כרחך אתה חי"
לימוד חת"ת
דברים הצריכים נטילה / איסור ייחוד
הלכות ומנהגי חב"ד

תקופה חדשה וסדר חדש מט"ו באב * 'סיומים' ומאמרים רבים בקשר לסיום מסכת תענית * האמת של ה'תענית' – שמחה גדולה * מהי הכוונה בעריכת התוועדות בט"ו באב? * ועל עבודת ה' מעין לעתיד לבוא

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

כארבעה-עשר סיומים ערך הרבי על מסכת תענית, והשמיע שיחות-קודש המתמקדות בדרך-כלל בסיום המסכת, שעוסק במעלת חמישה עשר באב.

בדרך כלל נהג הרבי, בהתוועדויות שהתקיימו בחודש מנחם-אב, לצטט את דברי הצמח-צדק ברשימותיו, וכן המבואר בדרושי אדמו"ר מוהרש"ב (שנת עת"ר) – שבכל חודש יש מעלה ביום החמישה עשר, שבו נעשה מילוי הלבנה, "וט"ו באב בפרט יש לו בחינה יותר גבוה משאר ט"ו בחודש". הואיל והעלייה של ט"ו באב באה לאחר הירידה של תשעה באב, שהיא ירידה והסתר גדולים ביותר, לכן העלייה שלאחר מכן היא גדולה ביותר, עלייה שבאין-ערוך. כידוע, שלפי ערך הירידה כך היא העלייה הבאה לאחריה.

סדר חדש של עבודה בשמחה

"ידוע שלאחרי תשעה באב... ובפרט מחמישה עשר באב ואילך מתחילה תקופה חדשה וסדר חדש בהנהגתם של בני-ישראל" – התבטא הרבי בכ"ף מנחם-אב תשי"א ('תורת מנחם' כרך ג' עמ' 256). באותה שיחה מצטט הרבי את דברי הב"ח בעניין "חייב לקום קודם אור הבוקר, בראש אשמורת, ללמוד, כיוון דהלילות ארוכים", וכן את המפורש בסיום מסכת תענית בנוגע לחמישה עשר באב – שהסדר של הוספה בלימוד התורה בלילה מתחיל בחמישה עשר באב, והולך ונמשך על כל השנה.

עניין זה יומתק – הוסיף הרבי – על-פי המבואר בספרים ש"חמישה עשר באב" בגימטרייה "כתיבה וחתימה טובה" (והפטיר כ"ק אדמו"ר: זוהי גימטרייה מספרי פולין ("דאָס איז אַ פוילישע גימטרייה")).

בהמשך שם הסביר הרבי, שמחמישה עשר באב ואילך בוודאי צריכה להיות ההנהגה מתוך שמחה, ואת השמחה יש לנצל לעבודת ה' ("ועל-ידי השמחה נעשים כל ענייני העבודה באופן אחר לגמרי"), ובמיוחד לעבודה של הימים הבאים לקראתנו – חודש אלול והימים הנוראים!

פעם אחרת (בשנת תשי"ד – 'תורת מנחם' כרך יב, עמ' 158) התייחס הרבי לקשר שבין חמישה עשר באב לברכה "לשנה טובה תכתבו ותיחתמו", ואיחל שהדבר אכן יתממש.

בגדי שבת בט"ו באב

כך תיאר בשעתו התמים אברהם-אלטר הלוי הבר את ט"ו באב בשנת תשכ"ו ("מכתבים מבית חיינו" עמ' 158):

"בט"ו באב נסע הרבי לאוהל עם הזיידענע זופיצע [=סירטוק של משי] (של שבת). גם לאחר מכן, בתפילת המנחה, יצא עם הזיידענע זופיצע".

בעצם הנסיעה ל'אוהל' לא היה מן החידוש. שכן בכל ט"ו בחודש נהג הרבי לנסוע לאוהל. החידוש היה אפוא בלבישת הסירטוק של משי.

לפחות בעשר מאמרי חסידות ביאר הרבי את עניינו של ט"ו באב, ובדרך כלל היה דיבור המתחיל "לא היו ימים טובים לישראל", כך בשנים: תש"כ (נאמר בכ"ף מנחם-אב), תשל"ה, תשמ"ב, תשמ"ג, תשד"מ, ותשמ"ו. וכן מאמר מוגה בתשמ"ז.

בשנת תשל"ו אמר הרבי מאמר דיבור-המתחיל "להבין עניין ט"ו באב". בשנת תשל"ז דיבור המתחיל היה "נחמו נחמו עמי", ובשנת תשל"ח "ושיננתם". בכולם, כאמור, נתבאר עניינו המיוחד של ט"ו באב.

מטרת ההתוועדות – שיוסיפו בתורה

הפעם הראשונה שהרבי התוועד ביום חול בט"ו באב היה בשנת תשל"ה ('שיחות קודש' תשל"ה כרך ב' עמ' 393-377). את ההתוועדות פתח הרבי בעובדה שבדרך כלל נהוג לפתוח את ההתוועדות בדבר מלכות ("פותחין בדבר מלכות") של מלך-מלכי-המלכים הקב"ה. ובנוגע לט"ו באב אין צורך להתייגע ולחפש רמזים והקשרים, מכיוון שיש משנה מפורשת (בסיום מסכת תענית) "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב", והמשנה מזכירה הן את העניין של "מתן תורה" והן את העניין של קיום המצוות.

בהמשך השיחה מסביר הרבי שהתכלית של מסכת תענית מתבטא בסיום שלה, עניין של שמחה. כאן מגלה תורת-אמת שהאמת שמאחורי התענית איננו חס-ושלום עניין של צער ליהודים, אלא להפך, כדי שיהודי יוכל להגיע לשמחה גדולה ביותר, אשר לצורך זה כדאי אפילו עניין של תענית, כדי שאחריה תהיה שמחה גדולה שלא בערך!...

לאחר השיחה, שהתמקדה ברובה בסיום מסכת תענית, תוך התייחסות לכל הפרטים שנזכרו במשנה – פתח הרבי במאמר חסידות על המילים "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב כו'".

בשיחה השנייה באותה התוועדות קרא הרבי לעסוק ביתר שאת ועוז בכל חמשת המבצעים. הרבי הסביר שבמשנה של סיום מסכת תענית נזכרים במיוחד קו התורה וקו הצדקה ("בכלי לבן שאולין כו'").

לאחר-מכן, בשיחה השלישית, אמר הרבי: תורה היא משולשת ("אורייאן תליתאי"), ובצדקה יש גם-כן שלושה [1) הנותן, 2)המקבל, 3) הצדקה המחברתם], ובהמשך לאמירת תורה משולשת – מאמר דא"ח, סיום בנגלה, שיחה – יעניקו צדקה משולשת – שלושה שטרות לכל אחד, ולקשר את הצדקה עם פעולות המבצעים בכלל ו"מבצע נרות שבת קודש" במיוחד.

שנה לאחר מכן, בתשל"ו, שוב התוועד הרבי בט"ו באב ('שיחות קודש' תשל"ו כרך ב'' עמ' 573-587). מיד עם היכנסו להתוועדות ציווה לנגן ואמר מאמר חסידות. בשיחה שלאחר-מכן ציין את דברי אדמו"ר הזקן בסידור שאין אומרים תחנון ביום זה, לצד דברי חז"ל בסיום מסכת תענית והמבואר בדרושי חסידות במעלת היום. וכאן ציין הרבי (שם עמ' 574):

והמעשה הוא העיקר, אשר זו אחת הסיבות (ה"כוונות") של ההתוועדות – שיתוסף ביתר שאת וביתר עוז בתחום לימוד התורה, הן נגלה דתורה הן פנימיות התורה.. כולל זיכוי יהודים נוספים בלימוד התורה.

הרבי קרא גם להתעסק בשאר המבצעים – ובפרט צדקה וחינוך. כמו-כן דיבר על בדיקת מזוזות, ושגם היראי-שמים יבדקו המזוזות... בקשר לזה ציין הרבי, שכל החטופים (לאנטבה) מצאו שהמזוזות במקומות מגוריהם היו פסולות או שלא נקבעו כהלכתן.

עבודה מעין לעתיד לבוא

בשנת תשל"ז חל ט"ו באב בשבת, ההתוועדות היתה אפוא טבעית למדיי (גם לפני תשל"ה היה הרבי מתוועד בשבת נחמו שחלה כמה פעמים בט"ו באב). במהלכה דיבר הרבי על ט"ו באב שחל בשבת – תכלית השלימות בעניין של נחמה.

הרבי הסביר שיהודי נתבע שעבודת הבורא שלו תהיה באופן הדומה לעבודתו לעתיד-לבוא, כמו שאין כלל מונעים ומעכבים או העלמות והסתרים. ואין זה עניין ש"נפלאת היא ממך" – אלא הדבר שייך לעבודת כל אחד ואחת, שכן מעניקים להם כוחות לכך. העובדה שטוען שבעיני בשר רואה הוא העלמות והסתרים – עליו לדעת כי אין זה אלא עניין של ניסיון; ומעניין השבת לומדים – הוסיף הרבי – שעבודתו זו צריכה להיות מתוך תענוג.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)