ד' בבות
את הניגון של הרבי [ניגון ד' בבות של אדמו"ר הזקן] היו הסבים נזהרים מלנגנו רק בזמנים מיוחדים: ראש-השנה, חודש אלול, בעת ברית, בעת חתונה ובר-מצווה שהם זמני שמחה.
(ספר השיחות תרפ"ח עמ' 12)
חסידות רק כתכשיט...
מילא אנו, באמצע שנותינו, מתעוררים מפעם לפעם בתשובה . . אך הצעירים – כאשר קמים בשעה תשע, וכל היום שאחר-כך מדברים לשון הרע רכילות שקר ליצנות, והולכים לישון מבלי ללמוד משהו...
יש לו טענה שהוא עייף ויגע, זה ביום ראשון. אך שיום שני יהיה אחרת, לא. שני כמו יום ראשון. וכך גם שלישי, שלישי כמו שני, ושני כמו שלישי. וכשמגיע שבת קודש הוא פותח ספר חסידות, וזה אצלו כמו תכשיט – כמו תכשיט יפה שהוא עונד, כך גם החסידות אצלו כמו תכשיט, וייתכן גם שזה 'נזם זהב באף חזיר', שחסידות כזו אינה רוצה לסבול אותו, רק מה היא יכולה לעשות...
(ספר השיחות תרפ"ה עמ' 78)
להקדים ולעשות תשובה
תשובה יעשו הכול, כי לא יידח ממנו נדח. הוא יכול להיות סדרן ברכבת [=אַ פּראַוואדנעק] והוא ינפח את נשמתו על מפתן הקרון מתוך תשובה. הרי עדיף לעשות תשובה מתוך עבודה. כי תשובה תיתכן בשני אופנים, בקו החסד ובקו הגבורה. אם לא בקו החסד, יהיו לו ייסורים קשים רחמנא-ליצלן והוא יעשה תשובה. הלוא טוב יותר לעשות תשובה מתוך האהבה והדבקות מאשר מתוך עוני, דוחק, ייסורים ולחץ. מכיוון שבכל מקרה יעשה תשובה, טוב יותר שזה יהיה מוקדם מתוך עבודה, כי הזמן שעובר הוא 'עבירה'. צריך לעשות תשובה, ולפעול להאיר את העולם.
(ספר השיחות תרפ"ה עמ' 86)
הכנה לכתיבת פדיון נפש
פדיון שנעשה ללא תשובה אינו מתקבל ולא קוראים אותו, והוא רק גורם נזק...
(ספר השיחות תרפ"ו עמ' 95)
זמן יקר
כאשר כ"ק מו"ח אדמו"ר נסע מווינה, ליוו אותו לרכבת כמה מיהודי אשכנז, "דייטש'שע אידן". כשהתקרב מועד בוא הרכבת, הביט אחד מהם בשעונו ואמר לרבי: "נאָך איין מינוטע" [עוד דקה אחת...]. נענה והפטיר אחריו הרבי: "קען מען נאָך תשובה טאָן" [=עוד אפשר לעשות תשובה].
(תורת מנחם – התוועדויות' השי"ת עמ' 79)
לא לבקש – לצעוק
בחודש אלול – אין שום "ממונים", ואפשר למסור את כל הבקשות, אפילו הבקשות הנמוכות ביותר, אל המלך עצמו, לפנימיותו ועצמותו – שזהו הלשון "להקביל פניו", היינו, פנימיות ועצמות המלך. וזהו עניין התשובה בחודש אלול, שהיא "באור פני מלך חיים", ש"פני" קאי על פנימיות ועצמות א"ס ב"ה.
[. .] גם במצב ש"המלך בשדה", שאז יכול כל אחד ואחד לבקש ממנו, ולבקש כל מה שברצונו – הרי סוף-סוף צריך הוא עדיין לבקש. ומכיוון שבקשה היא באחד משני אופנים: בכתב או בדיבור – הרי בהכרח שהמבקש ידע את שפת המדינה, לכתוב או על כל פנים לדבר בה.
מה שאין כן בחודש אלול – אין גם הגבלה זו, אלא הבקשה בחודש אלול היא על-ידי תקיעות, שהם קול פשוט, שאין בו שפה כלל.
וכידוע המשל בזה מבן מלך שהיה זמן רב בשביה, עד ששכח גם את לשון המלך, והתחיל לצעוק בקול פשוט, וצעקה זו מגעת עד המלך – שזהו משל על צעקה פשוטה של יהודי, שצעקה זו מגעת ("דערנעמט") כביכול למעלה.
('תורת מנחם – התוועדויות' תשי"ד חלק ג (יב) עמ' 226) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
