חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:42 זריחה: 6:27 י"ח באלול התשע"ט, 18/9/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שובה ישראל
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 686 - כל המדורים ברצף
העריכו עצמכם ומושפעיכם לפי הפנימיות
יתקע בשופר גדול
שובה ישראל
תפילות ראש-השנה
הלכות ומנהגי חב"ד

מכתב ברכת השנה מהרבי – לא בטעות! * מדוע אין אומרים סליחות בעשרת ימי תשובה? * האם בנים יכולים להכתיר את המלך? * איחול הרבי במאמר חסידות ל"שנת תחיית המתים" * ומה ביקש הרבי להשמיט בחוברת שיצאה-לאור לקראת ראש השנה תשל"ד?

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

בי"ג תשרי תשי"ז כתב הרבי ('אגרות – קודש' כרך יד עמ' כ):

במענה על מכתבו שהתחיל לכותבו כ"א באלול, ובטח בינתים קיבל מכתבי בברכת השנה, ויהי-רצון שיקויימו כל ברכות בני-ישראל איש לרעהו במילואם.

השמחה למעלה מברכות איש לרעהו

בחורף תשח"י קיבל יהודי תושב ארצנו-הקדושה מכתב ברכה מהרבי לשנה החדשה. האיש, שלא עמד עד אז בקשר מכתבים עם הרבי, כתב לרבי התנצלות על שקיבל מכתב שהיה מיועד לאיש אחר. הרב השיב לו באיגרת הבאה ('אגרות קודש' כרך טז עמ' קמז):

במענה למכתבו מיום 1/12, מאשר קבלת מכתב ברכת השנה ושואל, אולי היה המכתב מיועד לאיש אחר, אשר שמו כשמו, כיוון שעד עתה לא עמד בקשר מכתבים לכאן.

והנה אף כי צדק בדבריו אלו בכל זה כיוון שהכל בהשגחה פרטית, הנה יהי רצון אשר תקויימנה הברכות בתוך ברכות שאר בני-ישראל המאחלים זה לזה, וכידוע סיפור רבנו הזקן בעל התניא והשולחן ערוך אשר אבינו שבשמים, בראותו היחס הטוב וברכות הטובות שמאחלים בני-ישראל זה לזה, מוסיף ברכות נוסף על מה שמקיים הברכות האמורות, וכדוגמא באב לבנים בבני אדם אשר קירוב הדעת שבין הבנים גורם לנחת רוח הכי גדול, ומוסיף האב במתנותיו לבניו אלו.

בהמשך למכתבו של האיש שציין "עליתי ארצה לפני עשר שנים" תבע הרבי מהאיש להתנהג בחיי תורה, שכן "נקראת ארץ זו, ארץ הקדושה על שם בית המקדש ומקומות הקדושים שארעו בה, וקדושה כמובא בתורה על-ידי שחיים בה חיי תורה".

"ולפלא שאינו מזכיר אודות ההנהגה בימי ראש-השנה ושבת-שובה שבוודאי היתה בזה הזדמנות לנצל זה לכמה עניינים" – כותב הרבי לאחד השלוחים ('אגרות-קודש' כרך יד עמ' יח).

עבודה נעלית בעשרת ימי תשובה

פעם שאל הרה"ח הרב עזריאל זעליג סלונים (ז"ל), ממקורבי בית רבי, את הרבי מדוע אין אומרים סליחות בעשרת-ימי תשובה. הרבי השיבו: בעשרת ימי תשובה העבודה נעלית יותר.

ושוב שאל הרעז"ס: הרי ידוע שהרבנית רבקה (אשת מהר"ש ז"ע) היתה אומרת סליחות, והיו מקיימים בשבילה מנין מיוחד (ראה אוצר מנהגי חב"ד תשרי עמ' קסא).

והשיבו הרבי: האם רצונך בעבודה השייכת לנשים?...

הכתרת הבנים למלך

ביום שני של ראש השנה תשמ"ח התבטא הרבי:

ועל-דרך-זה בכל ראש-השנה שענינו תמליכוני עליכם היינו שבני-ישראל עם קרובו ויתירה מזה בנים אתם לה' אלקיכם בדוגמת הבן שמציאותו היא מעצמות האב היינו שהם מציאות אחת עם הקב"ה – מכתירים את הקב"ה למלך...

והקשה אחד לרבי בפתק: לכאורה צריך-ביאור בזה: בדא"ח מבואר שלא שייך מלוכה על בנים. ועל-פי-זה לכאורה, אם מצד שבני-ישראל הם "עם קרובו" מלשון עוממות, מובן עניין ההכתרה. אך מצד שבני-ישראל הם בנים להוי' צריך ביאור איך שייך עניין ההכתרה?

תשובת הרבי (במהלך עשרת ימי תשובה תשמ"ח) היתה:

ושם הכתרה עניין דעוד למעלה מזה אלא שאין אפשריות כזו וא[ין] כ[אן] מ[קומו].

פירוש המענה – בדרך אפשר:

ושם (בהכתרה של הבנים) עניין דעוד למעלה מזה (אדרבה, יש בו עניין נעלה יותר מאשר הכתרה על ידי העם) אלא שאין אפשריות כזו (שאב יהיה מלך על בנים), ואין כאן מקומו (לבאר כיצד יתכנו שני הדברים יחד).

אם הבנו נכונה את הדברים: שייך עניין הכתרת הקב"ה על ידי בנים אבל אין שייך שאב ימלוך על בנים.

תניא עם פירושים

בשלהי שנת תשל"ג ביקש הרבי מהרב אהרן חיטריק להזדרז ולהוציא לאור את הפרק הראשון של ספר התניא עם ליקוט פירושים מרבותינו נשיאינו הנמצאים בדרושי דא"ח, שיחות, איגרות ורשימות.

זו הייתה עבודה שהרבי נטל בה חלק פעיל, הגיה, תיקן, הוסיף וכיוון על כל צעד ושעל. רצונו של הרבי היה שהחוברת תהיה מוכנה לפני ראש-השנה, ותאריך הפתח דבר שנקב עבורה הוא – ח"י אלול.

ב"פתח דבר" העתיק המלקט קטע ממכתבו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ("האומר את הפרק תניא לא יחכם כו'") בו הוא מזהיר שלא לפרש פירושים עצמיים בתניא וכו'.

אולם הרבי הורה: "להשמיט".

והסביר: "אין עתה הזמן להדגיש זה. וק[ל] ל[הבין]".

עד לשנת תחיית המתים

במאמר דיבור המתחיל "איתא בסוף מנחות" שנאמר בוא"ו תשרי תש"ל אמר הרבי בין השאר ('ספר המאמרים תש"ל' עמ' 15-16):

ובחודש השביעי באחד לחודש מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכה עבודה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם. ואיתא במדרש, ובחודש השביעי הוא ירחא דשבועתא שבו נשבע הקב"ה לאבותינו כמו שכתוב אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם, בי נשבעתי...

והנה כח זה נמשך גם על העבודה דקיום התורה –ומצוות במשך כל השנה, אשר קיום התורה ומצוות יהיה בתוקף כמו שהוא מצד בחינת השבועה . . וזהו מה ששבועה הוא גם מלשון שובע, כידוע בענין משביעין אותו תהי צדיק, שמשביעין הוא מלשון שובע...

ועל-דרך-זה הוא גם בנוגע לחודש השביעי, שיש בו ב' פירושים, בחודש השביעי ירחא דשבועתא כנ"ל, ובחודש השביעי שהוא חודש המושבע והמשביע את כל השנה כולה... אז דער יאהר איז אן אָנגעזעטיקטער, [=שהשנה היא מושבעת] שנת אורה, שנת ברכה וכל הענינים כמו שהברכות שטעלן זיך אויס [=כפי שהברכות נסדרות על פי] מהאותיות של הא"ב עד לשנת גאולה (גאולה והאמיתית והשלמה על ידי משיח צדקנו) ועד לשנת תחית המתים...


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)