שאלה: מי שקונה כעת ירקות בשוק, מה עליו לעשות כדי שלא לעבור על איסור 'סחורה בפירות שביעית'?
תשובה: כל ירק שנקטף בשדה של יהודי לאחר ראש-השנה של שנת השמיטה, קדוש בקדושת שביעית. אסור למוכרו בדרך הרגילה, משום שנאמר (ויקרא כה,ו): "והייתה שבת הארץ לכם לאוכלה", ודרשו חז"ל "לאוכלה – ולא לסחורה". על-כן אין לקנות ירקות אלה במשקל או במניין, אלא באומד בלבד.
הבעיה השנייה היא למנוע החלת קדושת שביעית על התשלום תמורת הירקות הללו. יש לזה שני פתרונות: א) הקפה – לא לשלם מיד אלא לרשום את הסכום כחוב, ולשלם אותו לאחר-מכן. תשלום בצ'ק או בכרטיס אשראי נחשב קנייה בהקפה. ב) הבלעה – לקנות נוסף על הירקות האלה גם פירות או כל מוצר אחר שאין בו קדושת שביעית, ולשלם בעבור הקנייה כולה.
מובן שיש לנהוג בירקות האלה את כל ההלכות הקשורות לקדושת שביעית, וחשוב ללומדן היטב.
בחודשים הבאים ייאסרו כל הירקות שנבטו בשמיטה, באיסור ספיחין. למשל: קישואים – בא' במרחשוון. צנונית – בח' במרחשוון. חסה – בט"ו במרחשוון. צנון – בכ"ז במרחשוון. עלי פטרוזיליה, כוסברה ובצל ירוק – בא' בכסלו. מלפפון – בה' בכסלו. תפוחי אדמה – בט"ו בכסלו. כרוב לבן וגזר – בכ"ה בכסלו. עגבנייה – בא' בטבת.
כשיגיע התאריך, יהיה מותר לקנות ירקות אלו אך ורק ב'חנות שמיטה' בפיקוח טוב, המוודא שאכן אלו ירקות ללא איסור, כגון מגידולי השנה השישית, או משטחים שלא נתקדשו, כמו הערבה, חו"ל, או מיבול נוכרים.
הבהרה:
למעשה, כדי שלא להכשיל את המוכר, ניתן לעשות זאת רק בחנות הנמצאת בפיקוח הרבנות, שאז יוכל המוכר לסמוך על היתר-המכירה. יש אוסרים למכור פירות שביעית בחנות, אבל מאידך יש פוסקים שאיסור סחורה הוא רק על המוכר ולא על הקונה (ראה שו"ת מנחת שלמה ח"א סי' מד. 'משפטי ארץ – שביעית', פי"ב ס"ה-ו וש"נ).
מקורות: 'פירות שביעית' פ"א ס"ד; פ"ה, וש"נ. לוחות – ספר 'קטיף שביעית'. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
