חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:33 זריחה: 6:32 ה' בתשרי התשפ"א, 23/9/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הקהלת קהילות בשבת
בירורי הלכה ומנהג

נושאים נוספים
התקשרות 690 - כל המדורים ברצף
האפשרות לתשובה התחדשה על-ידי המבול
הקשת מעוררת ציפייה למשיח
בני-ברק על המפה
פרשת נח
ויעקב הלך לדרכו
הקהלת קהילות בשבת
שימוש בפירות שביעית
הלכות ומנהגי חב"ד

מאת הרב יוסף-שמחה גינזבורג, רב אזורי עומר

הקהלת קהילות בשבת ללימוד דברי ה'צמח-צדק'*

בשבת פרשת לך-לך תשמ"ח – שהיתה שנת 'הקהל' – דיבר הרבי על כך שעניין 'הקהל' יש בו עילוי מיוחד לאחר שחוזרים לבתיהם מחג הסוכות, בז' במרחשוון, ששלימותו ביום השבת-קודש שלאחריו, שבו יש ציווי "לכל אחד ואחת, למגדול ועד קטן" לקיים "הקהל את העם...", "להקהיל קהילות בכל שבת ושבת".

לאחר מכן, בשיחת צום גדליה תשמ"ט2, דרש הרבי להוסיף ב'מבצע הקהל' גם בשנה החדשה, שנת המאתיים להולדת ה'צמח-צדק'3, וביתר שאת. בשבת פרשת ויקהל תשמ"ט4, דיבר הרבי על כך "שכל אחד ואחד מישראל, מצד ועל-ידי 'משה' שבקרבו, צריך להקהיל רבים מישראל", "ובפרט ביום השבת"5. את שיחת שבת פרשת נח תש"נ6, התחיל הרבי בנושא זה "שבכל מקום שבו נמצאים בני ישראל בכל קצווי תבל, ישתדלו וירבו בהקהלת קהילות בכל שבת ושבת לעסוק בתורה, ולעורר ולחזק איש את אחיו בכל ענייני יהדות, תורה ומצוותיה".

בשבת שלאחר-מכן, פרשת לך-לך תש"נ7 הציע הרבי, "בין ההוספות שיתווספו בשנת תש"נ, בהתאם לראשי-התיבות שלה "תהא שנת ניסים" – עבודה באופן של הרמה, למעלה מהעבודה שהיתה עד עתה, שכדאי לעורר ולפרסם בכל מקום ומקום שישנם יהודים – לחדש בחיות ותוקף חדשים את קיום התקנה "להקהיל קהילות בכל שבת ללמוד בהם דברי תורה לרבים"8, נגלה דתורה ופנימיות התורה, שנתגלתה ונתבארה בתורת החסידות, ובפרט בענייני התורה השייכים לאותו זמן9, ולקבל החלטות טובות בתורה עבודה וגמילות חסדים, ובכל עניינים טובים, כולל ובמיוחד – בצרכי הציבור של כל קהילה ("מפקחין על צרכי ציבור בשבת").

"כדי לאחד את הקהילות בכל מקום, כדאי שבנוסף לשיעורים הקבועים בתורה בכל מקום... יקבעו עניין אחד בתורה שאותו ילמדו בכל מקום (על-כל-פנים כמה שורות בכמות, המחזיק מרובה באיכות), הן בנגלה דתורה והן בפנימיות התורה.

"ולכל לראש – ללמוד בכל קהילה את פרשת השבוע, כולל גם עם אותו 'מפרש' בנגלה דתורה, ואחד בפנימיות התורה.

"ובכדי לחסוך בחיפושים – ישנם מן המוכן דרושי החסידות של ה'צמח צדק'10 (הנדפסים ב'אור התורה') על ריבוי פסוקים מכל פרשה בתורה, כולל גם – הפסוק הראשון והפסוק האחרון (שיש להם חביבות מיוחדת בטבע הלומדים)". עד כאן דברי קדשו.

הזמן המתאים לזה

לגבי הזמן ללימוד זה, הנה בטור ושולחן-ערוך ובשו"ע אדמו"ר הזקן שהזכירם הרבי בעניין זה, מדובר על 'דרשה' שזמנה אחרי סעודת שבת והשינה.

בבית חיינו, לאחר שנקבע הדבר, עשו זאת מתחילה בלילות שבת, שאחרי תפילת ערבית היו מכריזים בפני הרבי, ש"עכשיו ילמדו ב'אור התורה' בשולחנות הארוכים [=סביב שולחנות אלו שבאולם הגדול]" לאחר תקופה מסוימת (אולי בהשפעת הסיפור שבקטע הבא) עברו ללימוד מיד לאחר גמר תפילת מוסף (עם צאת הרבי מבית-הכנסת). בשנים מאוחרות יותר החלו במקום זה לחזור על שיחת-קודש11, ולעשות זאת לאחר קריאת התורה, לפני מוסף. וצ"ע.

בינתיים12 נתפרסמו דברי הרבי ביחידות להרב יוסף-בנימין וויליגער, נאמן ביתו של הרה"צ וכו' האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל, שהרבי שאלו מתי רבו אומר את דרשת שבת מברכים שלו, לפני או אחרי קריאת התורה, וענה: לפני קריאת התורה. הרבי שאל: הרי קודם צריך להיות תורה שבכתב ואחר-כך תורה שבעל-פה? וביקשו שימסור זאת לרבו. האדמו"ר מקלויזנבורג ביקשו להשיב לרבי שאינו יודע את הטעם, אבל "אל תיטוש תורת אימך", שכך היה נהוג אצל החת"ם סופר ועוד (עיי"ש)13.

כיוון שדרשה זו היא עניין בפני עצמו של 'הקהלת קהילות', קשה להכניסה לפני הקריאה בנימוק שהיא מהווה "הכנה לקריאה".

מאידך טוענים, שבכמה מקומות (בדורות שעברו וגם בהווה) שדורשים לפני קריאת התורה, עשו זאת כדי שלא יתפזר הציבור. על-כן, למשל, בבתי הכנסת הגדולים בכפר-חב"ד נשארו בהנהגה לחזור דברי-תורה לפני קריאת התורה, כי לאחר מכן חלק מהציבור מתפזר לקרוא בתורה ב'חדרים' הסמוכים, ולא תמיד יחזרו לשמוע אחרי הקריאה.

אגב, אם דורשים אחרי קריאת התורה, לכאורה עדיף לעשות זאת לפני 'אשרי' שאומרים אותו כדי לעמוד בתפילת מוסף מתוך דברי תורה, וכפי שסתם בשו"ע אדמו"ר הזקן14 לעניין ברית מילה ביום הכיפורים. וכיוון שהוא צורך מצווה15, אין חשש במה שמעכבים את החזרת הספר-תורה. ואם עושים זאת אחרי הכנסת ספר התורה להיכל, יאמר הש"ץ שוב איזה מזמור16 לפני החצי-קדיש, כהוראת רבותינו בכיוצא-בזה17. ופשיטא שאין מקום לדרוש אחר הקדיש, המתייחס לתפילת מוסף18.

__________________________

*)    תודה להרב ישראל-שכנא שי' דוברוסקין מכפר חב"ד, בעהמ"ח ספר 'מאור שבתורה' - קטעים מעובדים ממאמרי אדמו"ר הצמח-צדק על התורה (עם לקט מביאורי הרבי עליהם), על עזרתו בנושא זה.

1)   ספר השיחות ה'תשמ"ח ח"א עמ' 56 (בלה"ק), 'התוועדויות' תשמ"ח ח"א עמ' 422. הפרטים הללו, בעיקר בס"ג וס"ט של השיחה.

2)   ס"ה – 'התוועדויות' תשמ"ט ח"א עמ' 21.

3)   ראה במאמר דראש-השנה תשמ"ט, 'התוועדויות' שם עמ' 5 ועמ' 7.

4)   סעיף י - ס' השיחות תשמ"ט ח"א עמ' 302 (בלה"ק), 'התוועדויות' תשמ"ט ח"ב עמ' 386.

5)   בהערה 100 שם, בציון העניין ב'הקהלת קהילות' מילקוט שמעוני ומשו"ע אדה"ז (דלהלן הערה 6).

6)   ספר השיחות תש"נ ח"א עמ' 68 (בלה"ק), 'התוועדויות' תש"נ ח"א עמ' 314.

7)   סי"ב - ספר השיחות תש"נ ח"א עמ' 107, ובלה"ק ב'התוועדויות' שם עמ' 335, בהמשך לדבריו בנדון בש"פ נח.

8)   "ילקוט שמעוני ר"פ ויקהל. וראה תורה שלמה שם (אות ה), וש"נ. – והובא להלכה -  שו"ע אדה"ז או"ח סי' רצ ס"ג".

9)   ובהתוועדויות תנש"א ח"ב ס"ע 377 מדבר על "להקהיל קהילות ללימוד 'הלכות התורה' בכל שבת, 'לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא'... ובפרט הלכות שבת".

כיו"ב בלקוטי-שיחות כרך כז עמ' 299, משיחת כ"ב אייר תשמ"ו, שמהעניין של 'הקהלת קהילות' מביא הרבי שיש לשבת-קודש שייכות מיוחדת להתוועדות. ומסתמא הכוונה שגם ההתוועדות כלולה בעניין זה (כמו שב'תורת מנחם - התוועדויות', חי"ט עמ' 108 וחכ"ב עמ' 188 מקשר זאת עם לימוד חסידות בשבת. ובס' השיחות תשנ"ב ח"א ס"ע 266 קישר לזה את ההתוועדויות הקבועות שבכל שבת ושבת) ולא לשלול את הדרשה וחזרת דברי תורה, מאמרים ושיחות קודש וכו'.

10) ש"נקודת עבודתו... היא - חיבור נגלה דתורה ופנימיות התורה, עד שעושה מהן עניין אחד ממש בגילוי" - מאמר ד"ה ויהי ביום השמיני, אור לי"ג ניסן ה'תשמ"ז, 'התוועדויות' תשמ"ז ח"ג ס"ע 81 ואילך.

11) יש שהבינו שכוונת הרבי שיחזרו מתורתו-שלו, כפי שמבאר את תורתו של ה'צמח-צדק'. וצ"ע.

12) שבועון 'כפר חב"ד', י"ג מנ"א תשנ"ד, גיליון 627 עמ' 19. נעתק בקצרה בחוברת 'הליכות ומנהגי ש"ק' להרב מיכאל אהרן זליגזון, וציין שם לרש"י (ברכות כח,ב ד"ה לא על): "היה דורש בשבת קודם תפילת המוספין".

13) וב'התקשרות' גיליון שנט עמ' 18 ציינו למנהגי ק"ק פיורדא סי' כט, מנהגים וורמיישא עמ' פ, נוהג כצאן יוסף עמ' ריא, שו"ת לב חיים להגר"ח פאלאג'י סי' קסז סעיף מד אות יז – שדרשו אז. (מאידך, בגיליון שנה עמ' 19 ציינו לשו"ת מהר"ם שיק או"ח סי' קכ, ותורת יקותיאל (רוזנברגר) סי' נה, שדרשו לפני מוסף). כן הביאו שם מהנסמן בס' הערות וציונים להל' ת"ת כרך ב עמ' 720 וכרך ה עמ' 189 ואילך – שבדברי רז"ל מצינו זמנים שונים לדרשה בשבת: בלילה או בשחרית; לפני מוסף; לפני מנחה (אך לא לפני קריאת התורה).

14) סי' תרכ"א ס"ג.

15) ולא גרע מברכת הקהל והזכרת נשמות, ואדרבה - מצווה רבה היא, כמרז"ל "לא ניתנו שבתות וימים-טובים לישראל אלא כדי לעסוק בהם בתורה" (הובא בשו"ע רבינו סי' רצ ס"ה), ובתנאים מסויימים - אף דוחה מצוות אחרות (הל' ת"ת פ"ד ס"ד). ודלא כמ"ש בשו"ת תורת יקותיאל הנ"ל. ובשו"ת יחוה דעת ח"ה סי' יז הביא מקורות המתירים דרשה אף בקריאת התורה עצמה בין גברא לגברא, אלא שמציע להימנע מזה, עיי"ש.

16) שהרי צ"ל פסוקים דווקא כדי לומר חצי קדיש, ואחרי שיחה או דרשה אין מנהגנו לומר קדיש כלל (אף שצ"ע הטעם לזה). ואף שלפי נוסח אדה"ז אומרים חצי קדיש אחר 'כגוונא', ומבארים זאת כיוון שהיא דרשת הפסוק (ראה ב'סדור רבינו הזקן עם ציונים והערות' עמ' רסא ובהשמטותיו שם), ואף ששם צ"ל קדיש דרבנן, טוענים כי די בכך שיש רשות לומר קדיש (בכלל), אך אומרים את הקדיש המתאים למקום זה - הנה זה עצמו דורש ביאור, ולמה להוסיף ע"ז מדעתנו.

17) שערי הלכה ומנהג או"ח ח"ב סי' קעז.

18) וכלשון רבינו הזקן סי' רצב סוף ס"ד: "שלא להפסיק כלל בין הקדיש לתפלה בלחש אפילו בפסוק אחד, שלעולם אין אנו מתחילין תפילה בלא קדיש לפניה, חוץ מתפילת השחר מפני סמיכת גאולה לתפילה".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)