חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:44 זריחה: 5:35 י"א בסיון התש"פ, 3/6/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שימוש בפירות שביעית
הלכות שמיטה

נושאים נוספים
התקשרות 690 - כל המדורים ברצף
האפשרות לתשובה התחדשה על-ידי המבול
הקשת מעוררת ציפייה למשיח
בני-ברק על המפה
פרשת נח
ויעקב הלך לדרכו
הקהלת קהילות בשבת
שימוש בפירות שביעית
הלכות ומנהגי חב"ד

א. הגדרה: במונח "פירות שביעית" כאן, הכוונה לפירות, ירקות, גרגירים1 וכל מאכל הקדוש ב"קדושת שביעית", אם מצד עצמו – דהיינו ירקות שנלקטו מהקרקע בשביעית, פירות ש"הביאו שליש" בשביעית, בשדה של יהודי2; או מפני שהמאכל נקנה ב"דמי שביעית", או מפני שנתבשל עם פירות שביעית או תובל בתבלין של שביעית וקיבל טעם מהם.

ב. פירות שביעית שלא הופקרו, יש לעשרם ללא ברכה3.

ג. אין לאכול פירות שביעית אלא בדרך שרגילים לאוכלם (וגם לא "אכילה גסה", כשכבר אכל הרבה עד שהוא קץ בכל מה שאוכל), כל מין כדרכו. דבר שדרכו להיאכל חי, כגון: אבוקדו, פירות-הדר, צנון – לא יבשלנו. דבר שדרכו להיאכל מבושל, כגון: תפוחי-אדמה, פיצוחים (קלוי) וחבושים – לא יאכלנו חי. דבר שדרכו להיאכל חי או מבושל, יאכלנו כרצונו. עבר ובישל דבר שדרכו להיאכל חי – לא נאסר התבשיל באכילה, וכל זמן שהוא ראוי לאכילה, עדיין הוא קדוש בקדושת שביעית.

ד. צורת אכילה הנהוגה אצל חלק גדול מהציבור, אף-על-פי שאיננה נהוגה אצל רוב הציבור, נחשבת דרך אכילה. אך אם צורה זו נהוגה אך ורק אצל הצמחונים והטבעונים ולא אצל שאר הציבור, ייתכן שאינה אלא "דרך רפואה".

ה. לכן מותר לכבוש מלפפונים, אך אסור לבשלם ולאפותם. אסור לאכול חי: בטטה, דלעת, חציל, כרובית, כרפס-עלים, סלק, קישוא, אפונה, חומוס, עדשים, פול, תירס וכדומה. מותר לאכול חי או מבושל: אגס, בצל, אפרסק, דובדבן, גזר, זית, כרוב, משמש, עגבנייה, פלפל, תפוח.

ו. מותר להוסיף יין או מיץ של קדושת שביעית, כדי לתת טעם בעוגה או בתבשיל. מותר להוסיף תבלין מקדושת שביעית (אף אם ראוי הוא לאכילה בפני-עצמו, כגון בצל) בתבשיל, אף אם כתוצאה מכך לא יהיה הוא עצמו ראוי לאכילה. אולם אם רק מיעוט האנשים משתמשים בהם כך, כגון עגבנייה במרק, הדבר מותר רק אם יאכלום לבסוף.

ז. מותר לטגן בשמן של שביעית.

ח. פירות מקדושת שביעית העומדים לסחיטה, כגון פרי הדר – מותר לסוחטם4, והמשקה יש לו קדושת שביעית5. מותר למצוץ ענבים, כי זו דרך אכילה6. השאריות, כל עוד הם ראויים לאדם, יש לנהוג בהם כבשיירי אוכל7.

ט. מותר לרסק פירות וירקות שדרכן בכך, וכן להכין מהם ריבות וממרחים, אך אין לרסק מינים שאין דרכן בכך.

י. מותר לרסק לתינוקות פירות וירקות שדרכן בכך, אף אם אין הדרך לרסקן בעבור גדולים.

יא. אין צורך להשגיח על הילדים שלא יפוררו ולא יקלקלו8.

יב. מותר לטחון שום ובצל כדי לערבם בקציצות, וכן אגוזים ושקדים כדי לערבם בעוגה, שהרי דרכם בכך.

יג. מותר לקלוף פירות שהדרך לקולפם, כגון תפוחים, אף אם ניתן לאוכלם ללא קילוף. אך אין לקלף קליפה עבה יותר מהרגיל. פירות שאין הדרך לקלפם, כגון עגבנייה, משמש ושזיף, מותר לקלף רק עם פיסה עבה מבשר הפרי, כך שהקליפה עדיין ראוייה לאכילה.

יד. מותר לקלף לילדים פירות שאינם יכולים לאוכלם בקליפתם, אף שאין הדרך לקולפם בעבור גדולים.

טו. אסור לעשות יין מצימוקים של שביעית, מכיוון שסתם צימוקים אינם עומדים ליין9.

טז. אסור להשתמש בפירות שביעית (כמו לימון) להסרת כתמים, ולא לרפואה (חיטוי או הרגעה על-ידי כוהל מקדושת שביעית, אלא אם-כן שותים אותו), או להכנת תרופות.

יז. מותר להשתמש בהם למאור (שמן), אך לא למצווה שאין נהנים מאורה, כגון חנוכה, נר נשמה או נר תמיד10.

שיירי המאכלים

יח. מניחים את השיירים בשקית ניילון סגורה היטב (ונוזלים – במיכל סגור היטב), ומשליכים אותם לאשפה, שזה אינו אלא גרם-הפסד. אבל אסור לקלקל בידיים פרי שלם אפילו פחות מכזית, וכזית (מאכל או משקה), ואפילו פירורים – אם בין כולם יחד יש כזית11.

יט. קליפות וגרעיני פרי שאינם ראויים אף למאכל בהמה, כגון קליפות בננה, או שאינם עומדים לבהמה אפילו אם ראויים לכך12 (כגון גרעיני מלון ואבטיח) – מותר להשליכם ישירות לאשפה.

כ. אם הגרעינים ראויים רק למציצה, או שנותר עליהם מעט מבשר הפרי, אם מתכוון למצוץ או לאכול אותם, יש בהם קדושה.

כא. מותר לשטוף סירים וצלחות שנותרו בהם שיירי מאכלים הקדושים בקדושת שביעית, אף שהשיירים הולכים לאיבוד תוך כדי שטיפה, כל עוד הכמות קטנה עד שאין רגילים לאוספה. אך אם אספו את השיירים, קדושים הם בקדושת שביעית ואין להשליכם כך לאשפה. תבלין או ירק שניתן במרק לטעם וכעת אינו ראוי לאכילה, אין בו קדושה. ואם ראוי לאכילה, יש בו קדושה13.

כב. מים שבישלו או כבשו בהם ירקות של שביעית (תפוחי-אדמה, מלפפון) וטעמם תפל עד שאין להם שימוש, אין בהם קדושת שביעית ומותר לשופכם לאיבוד. אבל אם הדרך להשתמש במים עצמם, כגון מרק ירקות או ליפתן, אין להשליכם ישירות לאשפה.

כג. שמן של שביעית שנותר מטיגון, אף שראוי להדלקה, אינו עומד לזה, ולכאורה מותר להשליכו לאיבוד14.

__________________________

*)    ראה 'משפטי ארץ – שביעית' להרב שאול רייכנברג, פרקים כב-כד; 'פירות שביעית' להרב צבי כהן פרקים יב-יט, וש"נ. צויין להלן רק לפסקי הגרא"ח נאה ז"ל, כפי שנדפסו בקובץ 'יגדיל תורה' ירושלים, גיליון כה – טבת תשמ"ג.

1)   גידולים שבהם הגרגירים נאכלים, כמו דגנים וקטניות, אם הגיעו לשליש גידולם לפני שמיטה – אין בהם קדושת שביעית כלל. הגיעו בשמיטה – אסורים באיסור ספיחים.

2)   יגדיל תורה עמ' 10. ועיי"ש ס"ע 69.

3)   שם עמ' 11.

4)   יגד"ת עמ' 15  סט"ו. וראה דיון שם בעמ' 35-29.

5)   שם עמ' 29.

6)   וגם לא גרע ממי שעושה מהן יין, שם עמ' 23-22.

7)   אבל לא כשראוי רק לבהמה כשאינו עומד לכך, ראה בדיון שם עמ' 29-23, ולהלן בעמ' 49-42. 57-56.

8)   יגד"ת עמ' 14 סי"ד.

9)   יגד"ת עמ' 22, ועמ' 56 ס"ג.

10) ויש מתירים בנר חנוכה, ראה קובץ תנובות שדה, גיליון  3 עמ' 21. התורה והארץ (ספר ו' – שביעית) עמ' 96 ועמ' 215.

11) יגד"ת עמ' 20-17 ועמ' 56 ס"ד, ודלא כמ"ש בעמ' 14 סי"ב לאסור אפילו כלשהו.

12) יגדיל תורה עמ' 26.

13) שם עמ'  14 סי"ג.

14) ראה דיון בכיו"ב ביגד"ת עמ' 38-35 ומסקנתו שם. וע"ע בעמ' 56 ס"ב ומאידך בעמ' 57 ס"ז.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)