בנו של אברהם
"ואלה תולדות יצחק בן-אברהם אברהם הוליד את יצחק" (בראשית כה,יט). לכל אורך חייו של יצחק בכל דרכיו והליכותיו היה ניכר שהוא בנו של אברהם.
(העמק דבר)
זכות האב וזכות הבן
יצחק היה סבור שהוא עצמו אינו כלום, אלא כל עניינו שהוא "בן אברהם", והכול בזכות אביו. גם אברהם חשב שכל זכותו היא בכך שהוליד בן כיצחק. זה היה דרכם בקודש, שלא ראו את עצמם ראויים, אלא או זכות אבותם בידם או זכות בניהם.
(רבי יחיאל מאלכסנדר)
גאווה הדדית
יש מי שמתפארים בייחוס אביהם וסבם, אבל הם עצמם עומדים במצב שהסבא והאבא אינם גאים בבן או בנכד. הכתוב מרמז שצריכים להיות שני הדברים: "יצחק בן-אברהם" – שהבן גאה באביו – זכות אבות; ו"אברהם הוליד את יצחק" – האב גאה בבנו – זכות בנים.
(לקוטי שיחות)
בבן רואים את האב
"איזהו חכם הרואה את הנולד" (תמיד לב). מהנולד, הבן, אפשר להכיר מי האב. כשראו את יצחק היו יכולים להכיר ולראות מי היה אברהם.
(רבי בונם מפשיסחה)
הבטחת שפע
"עקב אשר שמעת בקולי" (בראשית כב,יח). הקב"ה בירך את יצחק בזכות אברהם ולא בזכות עצמו, לפי שיצחק היה 'מרכבה' לבחינת הגבורה, ומהגבורות אין הבטחת ברכה והשפעה. לכן באה ההשפעה ליצחק מבחינת אברהם, שעניינו היה חסד ומשם נמשכות ברכות והשפעות.
(לקוטי לוי יצחק)
כליל המעלות
"וה' ברך את אברהם בכל" (בראשית כד,א). מפרש רש"י: "בכל" עולה בגימטרייה 'בן'. התורה רומזת לנו שיצחק היה בבחינת 'בכל', כליל המעלות, והוא היה ה'בכל' של אברהם, הוא המשיך את כל ענייני אביו.
(לקוטי שיחות)
שינוי מיוחד
על "אברהם הוליד את יצחק" מפרש רש"י: "לפי שהיו ליצני הדור אומרים, מאבימלך נתעברה שרה... צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם והעידו הכול אברהם הוליד את יצחק". אברהם היה 'מרכבה' למידת החסד, ויצחק למידת הגבורה. הרי שהאב והבן היו בעלי תכונות-אופי מנוגדות. לכן היו צריכים להיות הפוכים זה מזה גם בקלסתר הפנים, שבו משתקפות תכונות הנפש. אולם בגלל ליצני הדור הוצרך הקב"ה לעשות שקלסתר פניו של יצחק ידמה לאברהם, בניגוד לטבע הנפשות.
(לקוטי שיחות) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
