שאלה: האם בכל פעם שרואים ברק או שומעים רעם צריכים לברך?
תשובה: על הברקים ועל הרעמים נקבעה בתלמוד ברכה מיוחדת: "ברוך... עושה מעשה בראשית", או "ברוך... שכוחו וגבורתו מלא עולם". למעשה, מברכים 'עושה מעשה בראשית' על ראיית הברק, ו'שכוחו וגבורתו' על שמיעת הרעם, משום שהרעם מזעזע את האדם ומביאו לידי זכירת כוח הבורא וגבורתו יותר מן הברק. לפי הילקוט יוסף, מברכים את אחת הברכות בלבד על שניהם.
אין לברך שוב ושוב באותו יום על כל ברק ורעם. אם התבהרו השמים לגמרי ואחר-כך התעננו מחדש והופיע שוב ברק או רעם - חוזרים ומברכים עליהם אפילו באותו יום. כאשר העננים לא התפזרו עד למחרת, לדעת ה'משנה ברורה' וה'ילקוט יוסף' מברכים שוב אחרי שנת לילה, ואילו ה'קצות השולחן' מפקפק בזה ולדעתו אין לברך.
הרואה קשת בענן מברך "ברוך אתה ה'... זוכר הברית, ונאמן בבריתו וקיים במאמרו". אפילו לא התפזרו העננים, מברכים על כל קשת נוספת שמופיעה. אסור להסתכל הרבה בקשת, כי היא כעין דוגמה (יחזקאל א) ל"מראה דמות כבוד ה'".
יש אומרים שהרואה קשת לא יספר על כך לחברו, משום שהוא כמוציא דיבה, כי הקשת היא אות שהעולם היה ראוי לאבדון ולמבול, אלא שהקב"ה מקיים את העולם מפני בריתו אשר כרת עם נח.
מי שראה ברק, שמע רעם או ראה קשת אפילו באמצע קריאת-שמע (חוץ מפסוק ראשון ו'ברוך שם', וכמובן תפילת העמידה) - יפסיק ויברך, שאם מפני כבוד בשר-ודם ויראתו מפסיקים, כל-שכן מפני כבוד הקב"ה (זו דעת שולחן-ערוך אדמו"ר הזקן. הנוהגים על-פי ה'משנה ברורה' יברכו רק בין הפרקים, והנוהגים על-פי 'כף-החיים' יימנעו מלברך אפילו ב'פסוקי דזמרה').
מקורות: ברכות נד,א. נט,א-ב. חגיגה טז,א. רמב"ם פ"י מהל' ברכות. שו"ע או"ח ונו"כ סי' סו (ושו"ע אדמו"ר הזקן שם), רכז, רכט. סידור אדמו"ר הזקן, סדר ברכת הנהנין פרק יג (בהוספות לשו"ע ח"א עמ' 346). קצות השלחן סי' סו. שערי הלכה ומנהג ח"א סי' קטו. שו"ע הקצר פרק פו. פסקי תשובות רכז,ז. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
