חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:41 זריחה: 6:10 ט"ז בחשון התש"פ, 14/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

חב"ד ונתניה
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 698 - כל המדורים ברצף
ניצחיות נרות חנוכה באה מקיום המצוות במסירות נפש
מקץ – תזכורת על קץ הגלות!
חנוכה מאיר ושמח
חב"ד ונתניה
פרשת מקץ
סדר לבישת הבגדים / רגל ישרה בקדיש / ראיית הרבי בחלום
הלכות ומנהגי חב"ד

לסיים בניין בית חב"ד עד ט"ו אב * הרבי דורש את שם העיר נתניה * קשר רצוף עם מקורבי ופעילי חב"ד בנתניה על-פני השנים * פתיחת בית כנסת חב"ד בתשכ"ה

בנוסח הברכה, ששיגר הרבי לחנוכת בית חב"ד המרכזי בנתניה, בערב ט"ו מנחם אב תשמ"ט (צוטט ב'כפר חב"ד' גליון 395 עמ' 22), נאמר:

שיהיו כל הענינים בשעה טובה ומוצלחת בכל הפרטים ובכל הענינים תמיד כל הימים ויקויים בכ[ל] ז[ה] כפירוש השם נתן (ואמ[רו] ח[כמינו] ז[כרונם] ל[ברכה] כל הנותן בעין יפה נותן, וע[ל] א[חת] כ[מה] וכ[מה] כשהנותן הוא) י-ה והיום ערב י-ה במנ[חם] א[ב] קיימא סיהרא באשלמותא – שלא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכו'.

ודבר חידוש היה בקשר לסיום הבניין:

ביום ראשון ט"ו תמוז תשמ"ט, במהלך חלוקת הדולרים, עבר הר"ר שמעון שר, נציג אגודת-ישראל בעיריית נתניה, סגן וממלא מקום ראש העיר, וסיפר לרבי על הסיוע שמגישים לבניית בית חב"ד המרכזי שהולך ונבנה בעיר, ובנייתו תסתיים בסמיכות לראש-השנה.

הרבי הגיב, שהוא מבקש ממנו למסור ש"אהיה מרוצה אם (הבניין) יהיה מוכן לט"ו באב". וכן היה.

הרב מנחם מענדל הלוי שי' וולפא, אשר הגיע כשלוחו של הרבי [מי שזכה שהרבי יכנהו "בן דוד שלי" ("מיינער אַ שוועסטער-קינד") בהתוועדות ט"ו באב תשמ"ב – 'תורת מנחם התוועדויות תשמ"ב' כרך ד, עמ' 2011] סיפר בעת חנוכת הבית, שכאשר חשש בראשית הקמת הבניין ממעמסת הבנייה, זכה למענה קודשו:

בטח הגיע אליהם המדובר בימים האחרונים אודות בנייה, אזכיר על הציון.

הדרכות הרבי לחסידי חב"ד שפעלו בעיר

מנציגי הקשר של הרבי לעיר נתניה: בשנים הראשונות היו אלו יהודים בודדים. אחד מהם, איש מגזע חב"ד (אשר שמו לא צויין), שהתעסק בהשגחה על הכשרות בנתניה, פנה לרבי במכתב משנת תשט"ו. הרבי השיב לו ביו"ד אייר תשט"ו ('אגרות קודש' כרך יא עמ' פ):

ויהי – רצון שזכרון המסעות שלו, וביניהם היחידות שלו אצל כ"ק אדמו"ר נשיא-ישראל שכותב אודותה, יעורר בו תוספת כחות פנימים, שכל רואיו יכירו שמחסידי חב"ד הוא, וכתקוות רבותינו-הקדושים נשיאינו הקדושים בהחסידים שלהם והמקושרים אליהם . . לימוד תורת החסידות בשופי, הליכה בדרכיה והנהגותיה, והעיקר בהם להפיץ מעיינות תורת החסידות.

עוד יהודי שהתגורר בנתניה, ובא בכתובים עם הרבי כבר בשנת תשט"ז, היה ר' שמואל יוסף פינדריק ז"ל. ליהודי זה היו אחיינים חסידיים – הרה"ח ר' יהושע זליג הכהן כצמן ז"ל, ואחיו, יבלחט"א, הרה"ח ר' הילל, והרבי אף הזכיר זאת באחד המכתבים (אגרות קודש כרך יב עמ' קצד). למרות שבגלל מצבו האישי התגורר במושב זקנים, היה יוצא ובא, והרבי הדריכו איך לקרב יהודים לתורה ומצוות.

כך למשל מסביר לו הרבי עיקרון מרכזי בהפצת יהדות (אגרות – קודש כרך יד עמ' ט):

צריכה ההנהגה להיות בדרכי נועם אבל בתוקף המתאים. והנקודה, אשר אף שמקרבים כל-אחד-ואחד מישראל וכמו שכתוב בתניא פרק ל"ב ובכמה מקומות, קירוב זה כולל גם-כן לקרבם תחת כנפי השכינה מתאים להבנתם ומצבם, שזה מכריח לפעמים לא לתבוע בכל התוקף שברגעא חדא ובשעתא חדא יתהפכו מן הקצה אל הקצה, אבל ההסברה נחוצה על אתר (בכדי שלא ילמדו מזה שישנם מצות שאפשר לוותר עליהם או שאינם שייכים אלא לחוג פלוני), כי תורה אחת לכולנו, אלא שמפני חולשת בריאות נפשו, מדברים אתו עכשיו על-דבר מצווה פלונית, אבל יד[ו]ע ידע שישנן עוד כמה וכמה ושגם הוא מחוייב בהם, וק[ל] ל[הבין]..".

בהמשך לזה איגרת נוספת (כרך יד) שם עמ' צ, ובכרך טו עמ' קה-קו.

עוד יהודי, יהודא אריה קנובל מנתניה, דיווח לרבי בשנת תשט"ז שהוא מפיץ ספרי חב"ד בין הנוער ובין כל ידידיו ומכיריו בכלל. הרבי מגיב (אגרות קודש כרך טו עמ' רט"ז) בסיפוק ("בנועם קיבלתי מכתבו") וכותב לו:

שזהו מחזק תקוותי שלא יסתפק בפעולותיו עד עתה ויוסיף עליהן כהנה וכהנה. ובפעולות אלו מובן שנכללת גם כן פעולה חיובית להעמיד מבין מושפעיו מדריכים ומשפיעים בסביבתם הם, שהרי זו צריכה להיות מטרת כל מורה ומדריך אשר גם תלמידיו יהיו למורי דרך בחוגם ובסביבתם, ורואים במוחש אשר כשמתעסקים בזה במסירות ובשימת לב מצליחים באופן בלתי משוער.

ומוסיף הרבי: "בטח נפגש עם אנ"ש ופעילי אנ"ש לעתים תכופות ומשתתף גם בהתוועדות שלהם", וכן מזכיר את לימוד שיעורי חת"ת.

התפתחות בפעילות החבד"ית ושיעורי תניא

מאיגרותיו של הרבי אנו למדים על "המשתתפים בהתוועדות דחג הגאולה י"ט כסלו, בעיר נתניא" בשנת תשכ"ד (אגרות קודש כרך כ"ג עמ' נא-נב). הללו קיבלו מכתב ברכה, הנושא את התאריך: כ"ז כסלו תשכ"ד. באותה שנה ממש, בחודש תמוז, סיימו "משתתפי שיעורי-לימוד ספר התניא בבית הכנסת שונה הלכות בעיר נתניא" לימוד חלק הראשון מספר תניא קדישא, והרבי שלח להם איגרת מיוחדת (שם עמ' רכג-ד).

יהודי חב"די מבוגר, משה בימב"ד שמו, היה רוח חיה לענייני חב"ד בעיר. באותם שנים התקבצו קבוצת יהודים, עליהם נמנו מצוייני צה"ל, לשיעורי תניא שהועברו על-ידי הרה"ג הרה"ח ר' משה הלפרין מכפר חב"ד, וזכה לקרב הרבה מהם ליהדות ולרבי במיוחד.

הגב' חסיא גולדנברג, תושבת העיר, החליטה עם בעלה להקדיש את ביתה לפתיחת "בית הכנסת (ובית המדרש) חב"ד בנתניא". היא (אגרות-קודש כרך כג עמ' שנז-שנח) כמו מר בימב"ד עצמו (שם עמ' שצג) זכו למכתבי ברכה ואיחולים מהרבי.

למר בימב"ד איחל הרבי "והשם יתברך יצליחו גם להבא לעשות בכל עניני חב"ד בנתניא . . לאורך ימים ושנים טובות מתוך שמחה וטוב לבב".

עוד יהודי, מר צבי שי' הרמתי, זכה לקבל מהרבי את האיגרת הבאה:

ב"ה, כ' אייר תשכ"ה

שלום וברכה!

בנועם נודעתי ע[ל] ד[בר] פתיחת בית הכנסת ובית המדרש חב"ד אשר בעיר נתניא, ואשר כ[בודו] השתדל בזה ועזר בזה ככל הדרוש בתוקף תפקידו הנעלה בעיר ואם בארצנו הק[דושה], תבנה ותכונן במהרה בימינו על-ידי משיח צדקנו.

ותקותי תחזקני, אשר גם בעתיד ימשיך בעזרתו בהאמור, וגם ישתתף מזמן לזמן בתפלה ובלימוד בבית הכנסת חב"ד האמור.

וימלא השם משאלות לבבו בתפלותיו בכלל, כולל גם כן ניצול האפשריות הניתנות לו בתוך תפקיד האמור – לביסוס היהדות המסורתית והפצתה ומתוך שמחה וטוב לבב.

בכבוד ובברכה (חי"ק).

ב'ביטאון חב"ד' (גיליון 40, מחודש ניסן תשל"ג, עמ' 47) מסופר על חנוכת ספרייה תורנית בנתניה (במסגרת "מוסדות השבעים ואחד"), ביוזמתו של הרב ישראל לייבוב ז"ל:

"הממונה על הקמת וניהול הספריה הוא הרב העסקן המפורסם ר' לייב זלמנוב, הקמת הספרייה התאפשרה בעזרתם ותרומותיהם של ר' א. מנוחין ור' מ. בימבד. מימון הריהוט נעשה על-ידי ר' נחום ויספיש".

השליח הראשי לנתניה, הרב מנחם וולפא, מוסיף פרטים:

בתשכ"ה נפתח בית-הכנסת הראשון של חב"ד. לאחר מכן התאגדה קבוצה של מצוייני צה"ל לשיעורי תניא של הרב משה הלפרין מכפר חב"ד. שכנים פתחו במאבק להפסקת הפעילות במקום, ובית-משפט פסק לזכותם. אחר-כך נפתחה הספרייה שהתנהלה על-ידי הרב זלמנוב ואחר-כך על-ידי הרב שמעון בקרמן. השיעורים היומיים נפסקו, מלבד שיעור שבועי אחד שהעביר הרב ישראל לייבוב ז"ל. מארגני השיעור היו הר"ר צבי הרמתי ועמו ר' נחום וייספיש.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)