פרשתנו מספרת: "ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו". זו הפעם השנייה שנאמר על משה "ויגדל". קודם לכן מסופר, שכאשר בת פרעה מצאה את משה, לא רצה לינוק מהנשים המצריות, ובת פרעה הסכימה להצעת מרים, אחותו, להביא לו מינקת מן העבריות. כך הוחזר משה אל אימו-יולדתו, יוכבד, שהניקה אותו וגידלה אותו, ורק לאחר שגדל הובא לבית פרעה. שם מספרת התורה: "ויגדל הילד ותביאהו לבת פרעה".
מהי אפוא משמעות הפסוק שבא מיד אחר-כך: "ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו", מדוע נכתב פעמיים שמשה גדל? רש"י מסביר כי יש כאן שתי 'גדילות': "אמר רבי יהודה ברבי עלעאי, הראשון – לקומה, והשני – לגדולה, שמינהו פרעה על ביתו".
גדולה בחשיבות
מכאן אנו למדים, שיוכבד לא החזירה את משה לבת פרעה מיד כאשר נגמל מחלב, אלא נקטה תחבולות כדי להשאירו אצלה עוד ועוד. היא נאלצה להחזירו רק כאשר גדל ב"קומה", כאשר כבר היה ילד גדול, ושוב לא הייתה יכולה לטעון שהוא נזקק לה.
מכאן מובן, שכאשר התורה כותבת פעם שנייה "ויגדל משה", אי-אפשר לפרש זאת על גדילה גשמית, אלא הכוונה לגדילה בחשיבות. לכן מפרש רבי יהודה שהכוונה היא "לגדולה, שמינהו פרעה על ביתו". דבר מעין זה כבר מצאנו אצל יוסף, שכבר בהיותו בן שבע-עשרה שנה מינהו פוטיפר על ביתו.
למרות העוני
דרכו של רש"י, שהוא מביא בפירושו מדברי חז"ל בלי לציין את שם בעל המאמר. אם הוא רואה לציין את שם האומר זאת, הדבר נועד להוסיף הסבר או לסלק קושיה שעלולה להתעורר על הפירוש. גם כאן, העובדה שרש"י מציין את שמו של רבי יהודה ברבי עלעאי כמקור הפירוש, מעניקה לנו הסבר מיוחד בעניין.
על רבי יהודה מספרת הגמרא שהוא היה עני מרוד, עד שהוא ואשתו השתמשו בבגד אחד לצורך יציאה לרחוב, ולכן שניהם לא היו יכולים לצאת החוצה בו-בזמן. ועם זה מסופר בגמרא שהקיסר קירב את רבי יהודה ומינה אותו ל"ראש המדברים בכל מקום", ועד ש"מינהו קיסר על בית נשיא".
שלמות כפולה
מזה אפשר לראות, כי נשיאת-חן בעיני מלכים ושרים אינה תלויה דווקא במצבו הגשמי של האדם, בגילו או במעמדו הכלכלי. כשם שיוסף מונה על בית פוטיפר בהיותו נער בן שבע-עשרה, ורבי יהודה מונה "קיסר על בית נשיא" אף שהיה עני מרוד – כך משה זכה לנשיאת-חן מיוחדת, עד שפרעה "מינהו על ביתו".
שתי המעלות האלה שהיו אצל משה משקפות את דרגתו הרוחנית המיוחדת. מכאן היה משה רבנו בדרגה רוחנית-עצמית גבוהה ביותר, המרומזת בגדילה "בקומה"; ומכאן היה גדול גם בהשפעתו על עם-ישראל ובתפקידו כרועה ישראל, דבר הרמוז בכך ש"מינהו פרעה על ביתו".
(לקוטי שיחות כרך טז, עמ' 20) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
