טוב הוא
"ותרא אותו כי טוב הוא" (שמות ב,ד). נולד כשהוא מהול, וחכמים אומרים... נתמלא הבית כולו אור.
(סוטה יד)
שתי שלמויות
לכל מנהיג בישראל מעלתו ושלמותו העצמית, וגם מעלתו ושלמותו כמנהיג. במשה נראו שני הדברים מיד עם לידתו: העובדה שנולד מהול רומזת לשלמותו העצמית, וזה שנתמלא הבית כולו אור רומז על שלמותו כמנהיג, שעניינו השפעת ברכה ואורה לבית-ישראל כולו.
(לקוטי שיחות)
שכרם של גומלי-חסדים
"ותקרא שמו משה... כי מן המים משיתיהו" (שמות ב,י). מכאן אתה לומד שכרם של גומלי-חסדים. אף-על-פי שהרבה שמות היו לו למשה, לא נקבע לו שם בכל התורה אלא כמו שקראתו בתיה בת פרעה, ואף הקב"ה לא קראו בשם אחר.
(שמות רבה)
יצא לעזור
"ויגדל משה ויצא אל אחיו" (שמות ב,יא). משה גדל בבית המלך, ושם לא היה חסר לו דבר, והיה יכול לשבת בשקט ובשלווה; אך מיד כשגדל והיה מסוגל לעשות ולפעול, יצא אל אחיו וחירף את נפשו כדי לעזור לאחד מהם, עד שבשל כך מזה נאלץ לברוח ולצאת לגולה.
(הרבי מליובאוויטש)
לא סבל עוול
משה לא היה יכול לסבול כל דבר עוול בין אדם לאדם. אם התנפל גוי על יהודי – "איש מצרי מכה איש עברי"; אם רבו יהודים בינם לבין עצמם – "אנשים עברים ניצים"; ואם גוי נהג שלא כשורה כלפי גוי – "ויבואו הרועים ויגרשום". בכל המקרים האלה נחלץ משה לעזרה.
(תולדות יצחק)
"מצרי הצילנו"
"איש מצרי הצילנו" (שמות ב,יט). משה, מושיעם של ישראל, נולד בשנת המאה ושלושים לירידת יעקב ובניו למצרים. דבר זה נרמז במחצית הראשונה של תיבת 'מצרי' – מ"צ בגימטרייה מאה ושלושים. לאחר מאתיים ועשר שנים שהיו בני-ישראל במצרים נגאלו על-ידי משה. דבר זה נרמז במחצית השנייה של תיבת 'מצרי' – ר"י בגימטרייה מאתיים ועשר. זהו שנאמר "איש מצרי הצילנו".
(לקוטי לוי יצחק)
למצוא את האש
"וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה" (שמות ג,ב). מן השמים הראו למשה רבנו כי מנהיג ישראל חייב למצוא את 'לבת האש' בתוך ה'סנה' ולגלותו.
(אדמו"ר הזקן)
גאון ותוקף אלוקי
"ויקח משה את מטה האלוקים בידו" (שמות ד,כ). משה חלק לפרעה את הכבוד הראוי למלך, אך עם זה לקח איתו את "מטה האלוקים" – הוא דיבר מתוך גאון-יעקב ותוקף אלוקי. הוא לא חש שום רגש נחיתות כלפי הגוי, ובוודאי לא ניסה להסתיר את יהדותו.
(לקוטי שיחות) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
