בימות המשיח יהיה שפע רב בעולם, כפי שהרמב"ם מתאר בסוף ספרו: "ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה, ולא קנאה ותחרות, שהטובה תהיה מושפעת הרבה, וכל המעדנים מצויין כעפר". באותם ימים גם יתקיים הייעוד המובטח בתורה (דברים טו,ד): "לא יהיה בך אביון". לא יהיו עוד עניים שיזדקקו לצדקה, מכיוון ש"המעדנים מצויין כעפר", וממילא לא יחסר דבר לאיש.
אבל מציאות זו מעוררת שאלה: אחת המצוות שהאדם חייב בהן בתמידות היא הצדקה. מצווה זו היא אחת הגדולות והמרכזיות בתורה, עד שהיא נחשבת אחד משלושת העמודים שהעולם עומד עליהם (גמילות-חסדים). כיצד אפוא תתקיים מצווה זו בימים שבהם אין למי לתת צדקה, מכיוון שיש שפע רב לכולם?
חסד בלי עניים
השאלה מתחזקת עוד יותר כאשר מבינים את הסיבה האמיתית למציאות ימינו, שבה יש עשירים ועניים. במדרש (תנחומא משפטים ט) מובא: "אמר דוד לפני הקב"ה... תיישב עולמך בשווה, העשירים והעניים". דוד המלך שאל את הקב"ה, מדוע ברא בעולם עשירים ועניים, ולא יצר מציאות שבה יהיה לכולם בשווה. השיב לו הקב"ה: "אם-כן, 'חסד ואמת מן ינצרוהו'? (תהילים סא,ח). אם יהיו כולם עשירים או עניים, מי יוכל לעשות חסד?". כל המציאות של עניים ועשירים נועדה אפוא לאפשר את הצדקה והחסד, ואיך יתקיימו מצוות אלה בימות המשיח?
התשובה היא, שעצם מציאות החסד יכולה להתקיים גם בלא שיהיו עניים. חז"ל אומרים: "גדולה גמילות-חסדים יותר מן הצדקה", ואחת הסיבות לכך היא, שגמילות-חסדים היא "בין לעניים ובין לעשירים". גם עשיר, שיש לו שפע רב, נהנה לפעמים מהלוואה לצורך עסקיו, וכך יכול הזולת לגמול עמו חסד.
כך יכולה להתקיים מציאות החסד גם בתקופת הגאולה: אמנם צדקה כפשוטה, לתת לעני את מחסורו, לא תהיה אז, משום ש"לא יהיה בך אביון", אבל גמילות-חסדים תהיה גם תהיה. הכול יהיו עשירים, ואמנם לא יזדקקו לגמילות-חסדים כדי להשלים מחסור (אפילו מחסור של עשיר, שהרי אם חסר לו דבר-מה, הוא עני באותה שעה), ועם זאת ילוו איש לרעהו ויגמלו חסד זה עם זה, כדי שיתקיים עמוד החסד (ראה ליקוטי-שיחות כרך כד, עמ' 317 וכרך כג עמ' 269).
רק כשהעולם יתעלה
אלא שנוכח זאת מתעוררת מחדש שאלת דוד המלך לקב"ה: אם עמוד החסד יכול להתקיים גם בלא שיהיו עניים ועשירים, לשם-מה עשה הקב"ה עניים ועשירים בעולם? על כך יש להשיב שתי תשובות:
תשובה אחת: מציאות של חסד בלא מחסור אכן אינה יכולה להתקיים בזמן הזה אלא בימות המשיח בלבד. בימינו אלה, כשהטוב מעורבב עם הרע, אנשים לא יגמלו חסד כדי לקיים את עמוד גמילות-החסדים. אם לא יעמדו לפניהם עניים ונזקקים, לא יגמלו בפועל חסד. רק בימות המשיח, כשיתעלה העולם לדרגה עליונה יותר, יהיה אפשר לקיים את עמוד החסד גם בלא נזקקים.
תשובה שנייה: עצם הצורך בקיומו של חסד עדיין אינו מצדיק את עשייתם של אנשים לעניים. מדוע דווקא הם צריכים להיות העניים שמאפשרים את קיומו של עמוד החסד? ואכן, זוהי ה"תפילה לעני", שהיא זעקתו של העני "מדוע הגיע לחלקו שיהיה הוא העני" (ספר המאמרים קונטרסים כרך א, עמ' 238). אלא כאן משתלבות כוונות נסתרות של הקב"ה, שקשורות בתהליך בירורו וזיכוכו של העולם, שעל-פיהן צריך אדם פלוני להיות עני ואדם פלוני להיות עשיר. אבל בגאולה, כשיסתיים בירורו וזיכוכו של העולם, שוב לא תהיה סיבה שמישהו יהיה עני, ולכן מציאות החסד תתקיים אז רק כדי שיתקיים עמוד החסד ולא מתוך מחסור. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
