שאלה: נערכה מגבית-חירום לטיפול רפואי באדם מסויים, ולאחר סיום הטיפול נותר כסף בקרן. מה לעשות בו?
תשובה: לכתחילה, עם הפנייה לציבור, יש לפרסם לא רק את המטרה ואת שמות האחראים, אלא גם שהתרומה ניתנת על-דעת רב מסויים (או כמה רבנים), או על-דעת חברי הוועד, ואז שיקול-הדעת שלהם הוא הקובע בהמשך.
גם אם לא עשו כן, מכיוון שהנתינה הייתה על-דעת הגבאים, ייתכן שמותר להם להחליט ולקבוע מה לעשות ביתרה. ודאי שמותר להם להחליט להפסיק את הגבייה, ובכלל זה ביטול הוראות-קבע, ואולי אף להחזיר לנותנים המחאות שטרם הופקדו.
חשוב למנות רב מומחה בדיני ממונות, שילווה את הקרן וייעץ לגבאים, הן בדרכי הגבייה וההשקעה הן בהוצאת הכספים, שיוכלו לכלכל את צעדיהם בדרך העדיפה על-פי ההלכה.
ואלה ההנחיות הכלליות בהלכה:
אם גבו בעבור אדם מסויים, יש לתת לאותו אדם (או ליורשיו) את היתרה, אך אם גבו לצורך קבוצת אנשים (שאז ניתן מראש יותר שיקול-דעת לגבאים), יש מקום להשתמש ביתרה לצורך צדקה הנחוצה באותה שעה.
אם סכומי התרומה לא שימשו לתכליתם, כגון שהחולה התרפא או מת בינתיים ללא הטיפול, או שלא רצה לקבל, צריך להחזיר את התרומות לנותנים. אם נותרו סכומים שקשה להחזירם (מפני הקושי לאתר את התורמים, או מפני שאינם מוכנים לקבל) – יקיימו בהם מצווה הדומה למטרה המקורית.
מקורות: משנה, שקלים ספ"ב. שו"ע יו"ד סי' רנג ס"ו. צדקה ומשפט פ"ט ס"ד, וש"נ. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
