חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:45 זריחה: 5:35 י"ד בסיון התש"פ, 6/6/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

'מגדיל' במוצאי שבת / פיטורי נפטר
בירורי הלכה ומנהג

נושאים נוספים
התקשרות 710 - כל המדורים ברצף
להקהיל כל כוחות הנפש להקמת המקדש הרוחני
עליות מידי שבת ודרגות בגאולה
רבי אברהם אבן עזרא
פרשת ויקהל
יום הולדת
'מגדיל' במוצאי שבת / פיטורי נפטר
חישוב שבעה ימים למולד / תחנון בעת ברית
הלכות ומנהגי חב"ד

מאת הרב יוסף שמחה גינזבורג

'מגדול' במוצאי שבת?

שאלה: האם למנהגנו אומרים בברכת המזון במוצאי שבת 'מגדול' או 'מגדיל'?

תשובה: בשולחן-ערוך אדמו"ר הזקן1 כתב: "נוהגין2 לומר בשבת ויום טוב3 וראש חודש 'מגדול' כמו שכתוב בשמואל4, ובחול 'מגדיל' כמו שכתוב בתהילים5, וסימן6: 'חודש ושבת קרוא מקרא'7 רוצה לומר, כמו שכתוב בנביאים8". גם בסידורו נאמר: "(בשבת ויום טוב וראש חודש – 'מגדול')".

המקור לאמירת 'מגדול' גם במוצאי שבת קודש, הוא הבן איש חי9, וכ"כ בליקוטי מהרי"ח10. והכל מודים: א) שהנהגה זו חידוש היא. ב) שאין אנו נוהגים בכל הכתוב בספרים הללו.

בקשר להנהגה במוצאי-שבת-קודש, ציין הרבי11 למה שכתב בשערי תשובה12 שאין אומרים וידוי בקריאת-שמע שעל המיטה עד חצות, כי עד אז יש קדושת שבת. לכן אומרים אנ"ש 'שיר המעלות' בברכת המזון אז, כיוון שרבינו בסידורו תלה זאת בזמן שאומרים תחנון13. אבל לעניין 'מגדול' לא ידוע אצלנו על הוראה או הנהגה מרבותינו לומר אז 'מגדול' כדין ש"ק בעצמה, ו"מעשים שבכל יום" בין אנ"ש לומר 'מגדיל'14.

______________

1)    סי' קפט ס"ז.

2)    מקור המנהג –  אבודרהם, סדר ברכת המזון של שבת.

3)    כמדומני שלעניין זה נהוג בחול-המועד כביום-טוב, וכ"כ בסידור תהלת ה' ה'רוסטובער', הוצאת קה"ת, עמ' 92 (תודה להרה"ח ר' יוסף יצחק שי' אופן). בס' אבן השהם (שו"ע מכתבי האריז"ל, בהערותיו 'פתוחי חתם' סי' קפט ס"ק ד) כתב, שבאבודרהם נזכרה רק שבת, ובמשנת חסידים (מסכת מוצ"ש פ"ט מט"ו ומסכת ליל שבת פ"ה מ"ה) משמע שרק בשבת יאמר מגדול ולא בר"ח, אבל במג"א (שם סוס"ק א) כתב לומר גם בר"ח, והוסיף "ומסתמא לאו דווקא ר"ח, אלא מכל-שכן יו"ט וחול המועד. וכ"כ בפירוש בסידור רבי קאפיל ובסידור הרב מלאדי דביום-טוב יאמר מגדול, ובסידור כתר נהורא כתב בפירוש דגם בחול המועד יאמר מגדול" [אבל בקשר ל'הרחמן' דיו"ט, מפורש בשו"ע אדמו"ר הזקן סי' תפז סו"ס ו שלא לאומרו בחוה"מ]. יש שכתבו לומר מגדול "ביום שמתפללים תפילת המוספין", ומציינים לס' חיי אברהם סי' קסד.

4)    שמואל-ב כב,נא. (וכן הוא הנוסח הקבוע תמיד בסדר ברכת המזון שבסוף 'סדר תפילות כל השנה' להרמב"ם הנדפס בסו"ס אהבה).

5)    תהילים יח,נא.

6)    מקור הסימן –  בברכת המזון של מוהר"ר נתן שפירא, הובא בקצרה במטה משה סי' שמא, וממנו במג"א הנ"ל. ולכאורה, רק מאז מדובר גם על ר"ח, ראה הערה 3.

7)    ישעיה א,יג.

8)    ואף שתיבת 'מקרא' בדברי חז"ל משמעה גם כתובים, כבר הזכירו בעניין זה [קונטרס נועם מגדים בשם הגר"א, הובא בסידור צלותא דאברהם ח"ב ס"ע תקנ"ה] את האמור במשנה (שבת קטו,א, עיי"ש בפירש"י, ובגמ' שם קטז,ב) שמשום ביטול בית המדרש אין קוראין בשבת בכתובים דווקא, משום שמושכין את הלב. היינו שה'מקרא' שקוראים בשבת הוא דווקא נביאים ולא כתובים.

9)    שנה א' פ' חוקת אות יט ("בארבע סעודות שבת" ללא ציון מקור וטעם), הובא בכף החיים שם ס"ק יא, וכן בשנה ב' פ' ויצא אות כז.

10) בראש ח"ג, בהשמטות מח"א דף קכד ע"א, מס' פת לחם בשם י"א.

11) אג"ק חי"ט עמ' רפז - שערי הלכה ומנהג או"ח ח"א עמ' רלא (עניינו של מוצש"ק נתבאר ב'תורת מנחם - התוועדויות' כרך ל עמ' 57 ואילך).

12) סי' ש, בשם שו"ת מהר"ם זכות סי' ל, שקיבל זאת בשם האריז"ל.

13) אגב, לפלא שב'פסקי הסידור' הנדפסים במהדורה החדשה של השו"ע (בתחילת 'סדר ברכת המזון', ח"א עמ' תרכו) נשמטה אמירת 'על נהרות בבל' וביום שאין אומרים בו תחנון 'שיר המעלות' (כנדפס במהדורה הישנה ח"א עמ' 349). ואולי טעה 'הבחור הזעצער' ("מפני הדומות") והעתיק רק מ"קודם מים אחרונים" השני.

14) ודלא כמ"ש ב'סדר ברכת המזון' ('...ע"פ נוסח האריז"ל, כפי שיסד אדמוה"ז...'), הוצאת שי למורא, ירושלים תשס"ד עמ' כח, על תיבת 'בשבת' [-אומרים: מגדול] "וכן במוצאי שבת". ולאחרונה תיקן זאת ל"וכן יש נוהגים במוצש"ק", ללא ציון מקור וטעם.

פיטורי נפטר מכל החברות

בספר השיחות תרפ"ה עמ' 80 מזהיר כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע, שמי שלא יקבל עליו בקבלה גמורה מדת חסידות וחברות, אין לו שייכות אלינו [=אל הרבי]: "ער איז אָפגעזאָגט פון חברה, אָט ווי מען זאָגט אָפ אַ בר-מינן פון אַלע חברות..." [=הוא מפוטר מהחברה, כפי שמפטרים נפטר מכל החברות...], עד-כאן.

ואכן, כתב כן בספר 'גשר החיים' (=דיני ומנהגי אבילות, שמחברו היה מראשי ה'פרושים' הליטאים דירושלים ת"ו) ח"א ס"פ טו, כהנהגה קבועה בהלוויות. ובס' דרכי חסד – מנהגי ח"ק חב"ד – עמ' סט כתב, שכן ראה נוהגין בכמה עיירות במדינות רוסיא וליטא.

ובפירוש 'עץ יוסף' ל'עין יעקב' (ע"ז י,ב), שם מסופר שבמות אנטונינוס קיסר, שהיה ידידו הקרוב, אמר רבי: "נתפרדה החבילה", כתב: "מזה נתפשט המנהג, כשמת אחד מן החבורה – מבקשין ממנו מחילה, ואומרין שחבורה בטלה" וכנראה רוצה-לומר שחברותו בה בטלה. ובהגהות הג"מ גדליה ליפשיץ ובנו הג"מ ישראל ליפשיץ (בעהמ"ח 'תפארת ישראל' על המשניות), למסכת ע"ז שם (נדפסו בש"ס ווילנא), נקט בסגנון אחר: "מכאן סמך למנהג [ה]עולם, דכשמת אחד מ[ה]חברים, לומר למת דמעתה נסתלק חברותה [=חברותא] שלהם ממנו".

ב'דרכי חסד' הביא את המקור האחרון, אבל מאידך הביא מספר 'דברי תורה' להרה"צ וכו' בעל 'מנחת אלעזר' ממונקאטש (מהדורה תליתאה סו"ס ס) שדוחה הנהגה זו (שמשמע מדבריו שהיתה רווחת בזמנו אצל בני אשכנז ובכלל אצל לא-חסידים) מכל וכל, וכתב שהוא בכלל 'לועג לרש', באומרו שמהגמרא שם מוכח שרק במתי אומות-העולם ניתן לומר "נתפרדה החבילה", עיין שם. וכתב ה'דרכי חסד' שאינו מכריע בדבר. גם בספר 'נטעי גבריאל' הל' אבילות ח"א פרק עו סכ"ג הביא שתי הדעות (וציין שם בטעות לתפא"י על המשניות ו'לעין יעקב' עצמו). וכמדומני שבפועל אין נוהגין בזה בין אנ"ש.

ואולי אין הכוונה בשיחה לומר שכך נוהגין, אלא רק מביא זאת כדוגמא בעלמא ממנהג הרווח בעם-ישראל, וכמו שמובא בחסידות (לקוטי תורה בלק עב,ב) המנהג לומר במוצאי שבת קודש "אל תירא עבדי יעקב" (לקוטי שיחות ח"ג עמ' 799) ועוד.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)