שאלה: מה עושים ביום שקוראים בתורה שלוש קריאות (כגון בשבת זו: פקודי, ראש-חודש ו'שקלים'), ויש בבית-הכנסת שני ספרי-תורה בלבד?
תשובה: במשנה אמרו, שהכוהן הגדול היה קורא שני קטעים: האחד מתוך ספר-תורה, והשני על-פה. ושאלו בגמרא, למה לא יגללו את ספר-התורה לקריאה השנייה? וענו: "לפי שאין גוללים ספר-תורה בציבור, מפני כבוד הציבור". ופירש רש"י "שיהיו מצפים ודוממים לכך".
ואכן, נשאלו הראשונים מה עושים כשצריך לקרוא בשני ספרי-תורה, ויש בבית-הכנסת רק ספר אחד.
לדעת הרשב"א, אסור לגלול ספר-תורה אלא קוראים את הקריאה השנייה מתוך חומש. אבל ההלכה היא כדעת המרדכי והריטב"א, ש"מוטב שיידחה כבוד הציבור, ולא תידחה תקנת חכמים".
ובענייננו: לכל קריאה מוציאים ספר-תורה מיוחד, הן מפני כבוד הקריאה הן מפני כבוד הציבור. לפני התפילה יש לגלול כל ספר, שיהיה מוכן לפרשה שקוראים בו.
בזמן שזקוקים לשלושה ספרים ויש בבית-הכנסת שניים בלבד, פסק הרמ"א שלאחר הקריאה בספר השני, חוזרים ולוקחים את הספר הראשון. אמנם ה'ביאור הלכה' מביא הסתייגות, שכך נוהגים רק כשהספר הראשון כבר גלול לפרשה השלישית, אבל אם יש צורך לגוללו, עדיף לגלול את הספר השני, שעדיין מונח על הבימה, ולא "לעבור על המצוות" ולקחת ספר אחר. אבל לדברי 'ערוך השולחן', הטעם הוא מפני שאין קוראים בספר-תורה אחד שתי קריאות זו אחר זו, ולפי זה תמיד יש לקרוא בספר הראשון.
למעשה, בסיום הקריאה של פרשת פקודי (למנהג האשכנזים – אחרי הגבהת הספר) יש לגלול מיד את הספר הראשון לקריאה השלישית, כך שמיד עם תום הקריאה השנייה יהיה הספר מוכן, שאז לכל הדעות קוראים בו. כדי שלא לגרום טורח לציבור, על הגבאי להוסיף תוך כך לברך את העולים, לומר 'מי שבירך' לחולים, להזכיר נשמות וכדומה.
מקורות: יומא סח,ב. ע,א, וריטב"א. הגהות מרדכי גיטין סי' תסג. ב"י או"ח קמד ד"ה וכתב המרדכי. רמ"א סו"ס תרסט, וביה"ל. ערוה"ש שם ס"א. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
