נושאים נוספים
	התקשרות 723 - כל המדורים ברצף
	ההכנה למתן תורה – שנאת וביטול הרע
	לדעת את מעלת דורנו
	תשובות ה"נודע ביהודה"
	פרשת במדבר
	"ותן חלקנו בתורתך"
	שלום דובער / רחום וחנון
	הלכות ומנהגי חב"ד

מאת הרב יוסף-שמחה גינזבורג

שבת-קודש פרשת במדבר
כ"ו באייר – מברכים החודש

השכם בבוקר – אמירת תהילים בציבור¹. אחר-כך לומדים כשעה מאמר חסידות שיהיה מובן לכולם, ואחר-כך התפילה.

המולד: אור ליום רביעי,  11:02 ו-9 חלקים.

מברכים החודש: ראש-חודש סיוון ביום הרביעי.

אומרים 'אב הרחמים'², גם אם יש ברית מילה בבית-הכנסת.

יום התוועדות.

במנחת שבת, וכן בימי שני וחמישי הבאים, קוראים בפרשת נשא, ומסיימים את קריאת השלישי: "זאת עבודת... בני מררי... אהרון הכהן" (ד,לג)³.

פרקי אבות – פרק ה'.

במשנה י"ח "צדקת ה' עשה", אין אומרים את שם ה' כמות-שהוא⁴.

יום ראשון
כ"ז באייר

בשיעורי חת"ת, שיעור החומש היומי מסתיים: "ביד איתמר בן אהרן הכהן" (ד,כח), כבקריאת הכהן למנהגנו בש"ק.

יום שלישי
כ"ט באייר – ערב ראש-חודש

ביום זה – 'יום כיפור קטן' – יש להוסיף בשלושת הקווין: תורה, עבודה (תפילה שבמקום קרבנות), גמילות-חסדים וצדקה⁵.

בדרך כלל, בערב ראש-חודש מחלקים לצדקות שונות את המתאסף במשך החודש בקופות שנותנים בהן לפני (או אחרי) התפילה⁶.

יום רביעי
א' בסיוון – ראש חודש

[מנהגי ראש-חודש פורטו לאחרונה ב'לוח השבוע' גיליונות: תש"י, תשי"ט].

בליל ראש-חודש לפני שמונה-עשרה של ערבית טופחים על השולחן, כדי להזכיר לציבור לומר "יעלה ויבוא".

שחרית: חצי הלל, ואברהם זקן, קדיש תתקבל. שיר-של-יום, הושיענו, ברכי נפשי, קדיש יתום. הוצאת ס"ת. קוראים לארבעה עולים בפרשת פינחס. חצי קדיש. הגבהה וגלילה. אשרי. ובא לציון (הש"ץ אינו מסיימו בקול רם). יהללו. הכנסת ס"ת. חליצת תפילין דרש"י. הנחת תפילין דרבנו תם. אמירת ג' פרשיות דק"ש ופרשיות 'קדש' 'והיה כי יביאך'. שש זכירות. חליצתן. אמירת איזה מזמור (עכ"פ הש"ץ יסיימו בקול), קדיש. תפילת מוסף.

יום התוועדות.

מהיום עד [צאת-הכוכבים של] י"ב בחודש, אין אומרים תחנון בחול ו'צדקתך' בשבת⁷.

אין מתענים עד אחרי חג השבועות, חוץ מחתן ביום חופתו⁸.

יום חמישי,
ב' בסיוון – "יום המיוחס"⁹.

יום שישי,
ג' בסיוון

תחילת "שלושת ימי הגבלה".

כשהסתפרו בימי הגבלה, קודם ערב חג השבועות, לא היתה רוח כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע נוחה מזה¹⁰.

____________________

1)    "כשיבוא משיח, הוא לא יידע  שום 'קונצים', אלא ידרוש... על כמה יהודים פעלת שיבואו לומר את כל התהילים בשבת מברכים!!... " (משיחת ש"פ פקודי תשכ"ז, תרגום מאידיש).

2)    סידור אדמוה"ז במקומו.

בקצות-השולחן (סי' פג, בבדי-השולחן ס"ק יג) כתב, שאם יש ברית מילה בשבת זו, לא יאמרו 'אב הרחמים', אך בס' 'קיצור הלכות משו"ע אדמוה"ז' הל' שבת, מילואים לסי' רפד, נחלק ע"ז. ועיין בארוכה בכל המובא בס' 'בין פסח לשבועות' פ"ג הערה י' וסוף הערה יב.

ואכן, גם ללא הדיוק  בלשון אדמוה"ז בסידורו, יש לכאורה מצד העניין מקום לטענתו של ה'קיצור הלכות' שצ"ל 'אב הרחמים' גם אם יש מילה: כשם שלפי הרמ"א אומרים 'אב הרחמים' בכל שבתות הספירה בגלל הגזירות שהיו אז, שזו סיבה חזקה לומר זאת גם בימי ניסן ואף אם יש יחד עם זה ברית מילה וגם חתן (רק בר"ח שחל בשבת אין אומרים, כיוון שדינו כעין יו"ט, ראה מ"א, א"ר, משנ"ב שם ושערי אפרים שער י' סכ"ח), כך לפי אדמוה"ז שהנהיגו זאת רק בשבת מברכים סיוון לבדה לומר 'אב הרחמים' (בגלל רוב הגזירות שהיו בה וסביבה, ובר"ח), לכאורה צ"ל בה אב הרחמים גם כשיש מילה וכו'  (וגם מצד פנימיות הענין, כמבואר בהתוועדויות תשמ"ג ח"ג עמ' 1450 ש'אב הרחמים' דשבת מברכים החודש סיוון הוא מסוג שכבר נתהפך לטוב, לכאורה אין מקום לבטלו כשיש ברית מילה).

3)    ספר המנהגים עמ' 14. וראה בלוח השבוע הבעל"ט בעז"ה.

4)    בשם הרבי, כיוון שהוא רק חצי פסוק. וראה בירור בנושא זה בגיליון הקודם.

5)    שיחות-קודש תשל"ו עמ' 663, ובכ"מ.

6)    ספר-המנהגים עמ' 77.

7)    סידור אדמוה"ז לפני 'למנצח... יענך', ספר-המנהגים עמ' 44 , לוח כולל חב"ד (משא"כ בק"ש שעל המיטה במוצאי יום שא"א תחנון, אומרים תחנון, כמובא ב'לוח השבוע' תשכ"א, מהתוועדויות תשמ"ג ח"ג עמ' 1414).

8)    שו"ע אדמוה"ז סי' תצד ס"כ, מג"א סי' תקע"ג ס"ק א. לוח כולל-חב"ד.

9)    שבו ביום נאמר לבני-ישראל "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות יט,ו). ביאורי מעלת היום בכתבי הרבי הובאו בס' 'שערי המועדים – שבועות' סימנים יב-טז, ואודות משמעות שמו של היום – ר"ס יד.

10)  'היום יום' ג' סיוון, ספר-המנהגים עמ' 44. ולכאורה הוא ע"פ מנהג האריז"ל: שער הכוונות עניין ספה"ע דרוש יב, פע"ח שער ספה"ע פ"ז, משנת חסידים סוף מס' העומר. מנהג זה אינו מטעם אבילות, אלא מטעם רוחני המבואר שם, ולכן אין לאסור משום כך נישואין בל"ג בעומר, אף שאין מסתפרין בו, כמבואר בשו"ת מנחת אלעזר ח"ד סי' ס (בקשר למנהגנו בזה – ראה ב'לוח השבוע' גיליון תשכ"א הערה 9).

ואף שבלקוטי שיחות (כרך לז עמ' 122 הערה 8) ציין הרבי: "מנהג חב"ד ועוד הוא, שנוהגין איסור תספורת וכו' [=בעיקר: נישואין] גם לאחרי ל"ג בעומר (שו"ע שם ס"ג. מג"א שם ס"ק ב. שו"ע אדה"ז שם ס"ו)" עכ"ל, ושם מדובר משום אבילות. בשו"ע אדה"ז שם יש שתי דעות: הראשונה – עד ערב שבועות, והשניה – עד שהאיר יום ראשון משלושת ימי הגבלה.

אמנם ב'התקשרות' גיליון תסד עמ' 19, הובא שהגרז"ש דבורקין ע"ה התיר לערוך נישואין, בהסכמת הרבי, בשלושת ימי הגבלה (ומה שהתירו שם גם באור לג' סיון, אולי הוא בצירוף הדעה ש"מקצת היום ככולו" עוד מהלילה, כמובא בטור יו"ד שצה, וראה בנטעי גבריאל הל' אבילות ח"א פרק קלו הע' כא). ומכאן שעניין האבילות כבר נסתיים אז, כדעה השניה. ומכאן, שהזהירות מלהסתפר אז היא רק ע"פ קבלה. ומכיוון שע"פ קבלה מותר ביום מ"ט לספירה (כמבואר בכתבי האריז"ל שם), יהיה מותר גם מבערב. (ודלא כמ"ש בקונטרס 'בירורי מנהגים – מועדים' להרש"י שי' פרידמן, צפת תשס"ו עמ' 79).