שאלה: למה נשארים ללמוד בליל שבועות, ומה צריך ללמוד בלילה הזה?
תשובה: בזוהר הקדוש נאמר, שחסידים הראשונים לא היו ישנים בליל שבועות והיו עוסקים בתורה ואומרים: "בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות".
האחרונים נתנו טעם למנהג, לפי האמור במדרשים, שבלילה שלפני קבלת התורה בהר-סיני ישנו בני ישראל שינה ערֵבה, והיה הקב"ה צריך לעוררם על-ידי הקולות והברקים.
בספרות החסידות מוסבר, שהדרך לקבל את התורה אינה על-ידי התרחקות מהעולם (שינה), אלא על-ידי שעובדים עם הגוף והעולם ולקרבם לתורה. ואכן, פשט המנהג בכל תפוצות ישראל להיות ערים כל ליל שבועות בלימוד התורה.
ראוי לכל אדם, גם לתלמידי-חכמים, לומר בציבור את סדר ה'תיקון' הנדפס, שנתקן על-ידי גדולי ישראל – מרן הבית-יוסף וחבריו, והושלם והונהג על-ידי האר"י ז"ל והשל"ה, ובו קטעים נבחרים מכל פרשיות התורה, ומכל ספרי הנביאים והכתובים, וכן משישה סדרי משנה (יש המדלגים על המשניות), סדר תרי"ג מצוות בקצרה, וקטעים מספר-יצירה ומספר הזוהר.
זו הכנה אמיתית לקבלת התורה, באמירת האותיות הקדושות שבה, השוות לכל-נפש מישראל "כאיש אחד בלב אחד". וכן כתבו השל"ה, החיד"א והבן-איש-חי, וכן נהג החת"ם סופר, וגם המהרי"ץ (מרבני תימן) הפליג בסגולות שבאמירת התיקון.
ומכל-מקום, מי שחשקה נפשו לעסוק בשקידה בגמרא וכדומה, אין למונעו מכך. והיו קהילות בליטא שנהגו בזה. אך במקום שהציבור אומר 'תיקון', אין לפרוש ממנו ואין להעדיף לימוד אחר.
מקורות: זוהר ח"א ח-ט. ח"ג צח,א. פדר"א פמ"א, שהש"ר א,נו. מג"א תצד,א. ח"י שם. שו"ע אדמו"ר הזקן שם ס"ג. שו"ע-הזוהר שם. מנהג-ישראל-תורה שם סק"ג. ילקוט יוסף ח"ה, עמ' תלח. 'נטעי גבריאל - שבועות' פי"ד-ט"ז, ובשו"ת שם סי' ד, וש"נ. 'שערי המועדים - שבועות', סי' ע-עב. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
