שאלה: מה משמעות הקטעים הכלולים בתפילת 'קבלת שבת'?
תשובה: בתחילה הייתה 'קבלת שבת' נעשית באמירת 'ברכו' של ערבית, שאז הציבור מקבל עליו 'עיצומו של יום' – את קדושת השבת. רבים מהקטעים הנכללים בנוסח 'קבלת שבת' אינם בהכרח קבלת קדושת השבת, אלא הכנה לכך.
כבר בימי הרמב"ם מוזכרת אמירת "מזמור שיר ליום השבת" (מזמור צב), וה'בית יוסף' כתב שבאמירתו נהגו לקבל עליהם את קדושת השבת. בדורות מאוחרים הוסיפו את "ה' מלך, גאות לבש" (מזמור צג), שגם הוא נדרש על קדושת השבת.
לפני יותר מארבע-מאות שנה הנהיג המקובל רבי משה קורדובירו בצפת לומר לפני-כן את המזמורים צה-צט וכט שבתהילים, שישה מזמורים, כנגד ששת ימי המעשה, וכמו-כן את הפיוט 'לכה דודי' (על-פי דברי הגמרא "בואו ונצא לקראת שבת המלכה"; "בואי כלה, בואי כלה"), שחיבר רבי שלמה אלקבץ. במשך הדורות התפשט המנהג בכל תפוצות ישראל.
בקהילות רבות, בעיקר של ספרדים וחסידים, נהגו מדורי-דורות לומר גם את מגילת שיר השירים, המבטאת את האהבה שבין כנסת ישראל לקב"ה, כשם שהשבת מקשרת את ישראל לאביהם שבשמים.
הספרדים, וכן ה'פרושים' (תלמידי הגר"א) של ירושלים, אומרים גם את משנת 'במה מדליקין' (שבת פרק ב), העוסקת בהדלקת נר שבת ובהכנות לשבת. בדורות קדומים היו האשכנזים אומרים זאת לאחר תפילת ערבית.
אולם בנוסח החסידים, וחסידי חב"ד בכלל זה, אין אומרים זאת, אלא אומרים לפני 'ברכו' את 'כגוונא' (זוהר, פרשת תרומה, דף קלה), כהכנה לקראת קבלת השבת ב'ברכו'. אלה קטעים מתוך הזוהר, העוסקים במשמעות הרוחנית של קבלת שבת.
מקורות: שבת קיט,א. תשובות הרמב"ם (בלאו) סי' קעח. טור וב"י סי' ער. שו"ע סו"ס רסב, ונו"כ. כף החיים רס,כז. סידור 'צלותא דאברהם', שבת ח"א עמ' רפד, 'אוצר טעמי המנהגים' עמ' קלא, וש"נ. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
