מאת הרב יוסף-שמחה גינזבורג
שבת קודש פרשת שלח
ח"י בסיוון
פרקי אבות – פרק ב.
יום שני,
כ' בסיוון
ביום זה1 אירעו כמה פורענויות, הן במסעות הצלב והן בגזירות ת"ח ות"ט, וכתב המגן-אברהם2: "נוהגים להתענות ביום כ' בסיוון בכל מלכות פולין..." וכן אומרים שם 'סליחות' ביום זה. ויש נוהגים שלא לערוך נישואין היום3. וזו כנראה הסיבה למסופר ביומן שנת תשל"ח:
במענה לזמן קביעת 'ווארט' שנערך באור לכ"א בסיוון, ענה הרבי: "בטח תהיה אחרי השקיעה"4.
מאידך, בשנת תשד"מ כתבו לרבי על חתונה שנקבעה לכ' בסיוון, ולא הגיב דבר (אף-על-פי שעל תאריך אחר שכתבו לו קודם לכן – בטעות – כתב הרבי שאינו אפשרי)5.
____________________
1) ראה בלוח 'דבר בעתו'.
2) סוף סימן תק"פ.
3) ארחות חיים להרה"צ מספינקא [והוא בסי' תצג ס"ק א בשם אמרי דוד] וכן שם ובטעמי המנהגים עמ' תיח בשם הרה"צ מהר"י מבעלזא זצ"ל.
4) יומן שבסו"ס 'שיחות קודש' תשל"ח (מהדורת ברוקלין תשס"ב), ח"ג עמ' 368 (במהדורה הישנה אינו).
5) שני המענות מופיעים ב'אוצר מנהגי חב"ד' דחודש סיוון (הנדפס עם תיקון ליל שבועות, הוצאת היכל מנחם, ירושלים תשס"ד) עמ' שיב.
כברוב המענות, אין בידינו את מלוא השאלות שהפנו לרבי, שאולי היו מסייעות להבין את הסיבה, כגון: אם החתן והכלה אינם מבני האשכנזים; או אם היתה סיבה כלשהי שמנעה הקדמת או איחור תאריך החתונה. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
