שאלה: כיצד יש לנהוג, אם טעה שליח-ציבור והתחיל לומר תחנון ביום שאין אומרים בו תחנון, או לחלופין אם טעה והחל לומר קדיש ביום שאומרים בו תחנון?
תשובה: ביום שאין אומרים בו תחנון ושליח-הציבור טעה והתחיל לומר תחנון, הבעיה היא רק שלא להפסיק באמצע משפט, כדי שלא יצא ששם ה' שבתחילת הווידוי נאמר לבטלה. לשם כך דיי להפסיק לאחר המילים "תבוא לפניך תפילתנו". ויש מסיימים עד "אבל אנחנו ואבותינו חטאנו", כדי שיהיה עניין שלם (דעת בעל 'דברי חיים' היא, שמי שהתחיל 'אשמנו' יסיים את כל האלף-בית). על-פי נוסח אשכנז שנופלים אפיים ללא וידוי, יסיים פסוק ויפסיק.
אולם ביום שאומרים בו תחנון ושליח-הציבור טעה והתחיל לומר קדיש, מסיימים קודם-כול את הקדיש. יש הפוסקים שלא לומר תחנון לאחר-מכן, מכיוון שאם יש הפסק בין התפילה לתחנון, אין התחנון מתקבל כל-כך; אבל פוסקים רבים סבורים שיש לומר את התחנון, כי אין הקדיש גרוע מ'שיחה מועטת' או מ'תחנונים', שאינם מפריעים לדעת המגן-אברהם. אחרים כתבו שבכלל, גם אם אירע ששליח הציבור הפסיק – צריך ליפול אפיים, אף שאינו מתקבל כמי שלא הפסיק כלל. ויש שכתבו לומר תחנון אפילו אם נזכרו בדבר רק לאחר קריאת התורה.
שאלה נוספת היא אם לומר שוב חצי קדיש, אחרי התחנון. יש שכתבו, שמכיוון שהתחנון עצמו הוא רק בגדר 'רשות', לא תיקנו לומר קדיש אחריו. ובפרט לדעת 'מטה משה', שחצי הקדיש מציין את סיום התפילה ואינו שייך לתחנון, ועל-כן אין לאומרו שוב.
מסופר ששאלה כזאת אירעה במניין שבו התפלל הרבי מליובאוויטש, ואמרו תחנון ולא אמרו שוב קדיש.
מקורות: ראה שו"ת להורות נתן ח"ו סי' ז. הליכות שלמה, הל' תפילה פי"א ס"ב. פסקי תשובות סי' קלא ס"ק ד, טו והערות 15 ו-87, שו"ע הקצר לד,ז, אשי ישראל פכ"ו הע' א וש"נ. תודה להרב יוסף-יצחק אופן מירושלים. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
