שאלה: כיצד נזהרים מחרקים בקמח חיטה לסוגיו?
תשובה: כיום אפשר להשיג קמח מלא, מכמה וכמה סוגים, וכמו-כן סובין, נבט חיטה וכדומה, טריים – ישר מן הטחינה, שהם בחזקת נקיים מחרקים. אלה מוצרים בהכשר מיוחד והם מאוחסנים בחנויות במקררים, כדי למנוע התפתחות חרקים. את אלה אפשר לקנות ללא חשש, אך יש להחזיקם במקרר.
בקמח שאינו מסוג זה יש לנהוג כדלהלן:
קמח-מלא: הקמח היוצא מטחנות הקמח עובר ניפוי והוא נקי, יחסית, מחרקים, אך החשש הוא שהחרקים יתפתחו לאחר מכן. לכן מומלץ לקנותו בתוך חודש מהתאריך המודפס על האריזה (לאחר כחודש מתפתחים חרקים, שלא תמיד מועיל להם ניפוי). עדיף לאחסנו במקרר.
מומלץ לקנות קמח טחון דק, שאפשר לנפותו בנפת 50 מש ומעלה; לנפותו בו-ביום ולאחסנו במקרר, ואז אין צורך לנפותו שוב לפני השימוש.
קמח-מלא גס: אחד החרקים המצויים ביותר בקמח הוא 'חיפושית הקמח'. ה'גולם' ורוב ה'בוגרים' של החרק נבלמים על-ידי נפת 40 מש, שיכולה לנפות גם קמח מלא. האוייב העיקרי הוא הזחל הצעיר, העובר דרך הנפה. זה זחל לבן, בעל ראש צהבהב. מי שלמד להכירו, יוכל לבדוק בבדיקת משטח אם הקמח נגוע, ואז אין להשתמש בו.
את בדיקת המשטח עורכים על-ידי פיזור הקמח על משטח של נייר לבן או נייר פרגמנט. מוציאים את הקמח לשמש, וכעבור חמש עד עשר דקות מנערים לאט את הקמח. אם יש בו זחלים, אפשר לראותם דבוקים לנייר וזוחלים עליו.
סולת אי-אפשר לנפותה כנדרש, אלא רק לבודקה בדיקת משטח יסודית, שהיא חובה. סובין ונבט חיטה רגילים, עדיף להימנע מלקנותם.
מקורות: ראה ערוה"ש יו"ד ק,יג ואילך; שדי-חמד, פאת השדה, כללים, מע' ב סו"ס כ; ילקוט יוסף יו"ד פד,לט; אנציקלופדיה תלמודית, ערכים 'בדיקת תולעים' ו'בריה', וש"נ. תודה למכון התורה והארץ. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
