שאלה: האם יש עניין לעשות בחג-הסוכות כינוס 'זכר למצוות הקהל'?
תשובה: בזמן בית-המקדש, במוצאי היום-טוב הראשון של חג-הסוכות, בשנה השמינית, קיימו את מצוות 'הקהל', ככתוב (דברים לא,י-יב): "מקץ שבע שנים, במועד שנת השמיטה בחג-הסוכות... הקהל את העם...".
במצווה הזאת חייבים לשתף גם את 'הטף' (ובעצם, מהגיל הרך ביותר). הכול היו מגיעים להקשיב בכוונה רבה לקריאת-התורה (פרשיות נבחרות מספר דברים) על-ידי המלך, וכדברי הרמב"ם "ויראה עצמו כאילו עתה נצטווה בה, ומפי הגבורה שומעה", ולהתעורר ולהתחזק מזה "כל הימים" ביראת-שמים ובקיום המצוות.
יש קהילות, כמו בירושלים ת"ו, שנהגו לעשות כינוס גדול (בכותל המערבי, או בבית-הכנסת), ולקרוא בו בציבור (בלא ברכה) את הפרשיות הללו, "זכר למקדש". אבל הרבי מליובאוויטש תמה מדוע במצוות רבות תיקנו חז"ל לעשות "זכר למקדש", ודווקא במצווה זו לא מצאנו על כך מאומה. והסביר: עיקר עניינה של המצווה הוא להרבות יראת-שמים. ואם עושים איזה 'זכר' ליראת-ה' – הוא זו המצווה עצמה!
לכן סמוך לחג-הסוכות, וכמו-כן בימי חג-הסוכות עצמו, ובעצם בכל השנה, ואף בכל השנים, יש להקהיל יהודים 'אנשים, נשים וטף', ולפנות אליהם בדברים היוצאים מן הלב, ולחזור על תוכן הפרשיות האמורות, כדי להוליך להתחזקות ביראת שמים ועד 'המעשה הוא העיקר'.
מקורות: סוטה מא. רמב"ם הל' חגיגה פ"ג. ס' החינוך מצוה תרי"ב. תורת מנחם ח"ז עמ' 62. שערי הלכה ומנהג ח"ה סי' פט. שערי שמיטה סי' סא-סו. לוח 'דבר בעתו'. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
