"ומשביע אני..."
בסוף גיליון תש"א של 'התקשרות', נתבקש מקור לשיחה שבה הרבי מבאר את דברי הרב המחבר ספר החינוך: "ומשביע אני בשם המיוחד..." כאשר אין פה בעצם שום קבלת שבועה.
העירנו הרה"ח ר' חיים שלמה שי' דיסקין, שליח הרבי ורב קהילת חב"ד בקריית-אתא, שהדברים מופיעים בלקוטי-שיחות כרך כו עמ' 37-35, בשיחה לכ'-כ"ד טבת, על מה שכתב הרמב"ם בהתחלת ספר ה'מורה' (ב'צוואת זה המאמר'): "ואני משביע באלקי ישראל כל מי שיקרא מאמרי זה..." [שלא יפרש בו לאחרים את העניינים המחודשים], ועל-דרך-זה בדברי הרב חיים וויטאל (בהקדמתו הג' שבראש ס' 'עץ חיים' דפוס ווארשא) שהשביע את הלומד בספריו "כעין שבועה זו" – שלא כתבו זאת בלשון נידוי וחרם העלולים לחול ח"ו גם על הדורות הבאים, אלא רק בלשון שבועה שבאמת אינה חלה ללא עניית אמן, כדי שבצוק העתים, ובפרט בדורותינו, כן יוכלו לעסוק בזה, אלא שעליהם לדעת את ההגבלות שהטילה התורה על הלימודים הללו (שהן תוכן ה'שבועה').
ניקוד 'פורעניות'
בקשר למה שדנו בגיליון תש"א עמ' 18 אודות ניקוד תיבת "פורעניות" בתפילת הדרך וכיו"ב, העירנו הרב לוי יצחק שי' ראסקין מלונדון, שגם בסידור אדמו"ר הזקן בפרקי אבות (פ"ה מ"ח) מופיעה תיבת פורעניות בנו"ן חרוקה, וכן הוא בסדור ר' שבתי סופר (עמ' 607), וכן ניקד ר' זלמן הענא [וכן הוא הניקוד האשכנזי הישן, ראה בספר 'הסידור' עמ' קה ס"ב, המערכת]. ונחלק עליו היעב"ץ (בספרו 'לוח ארש' עמ' רח) כי לדעתו צ"ל הנו"ן במלאפום, כבנין 'חנויות' ועוד.
הרב יוסף שמחה גינזבורג, עומר
זמן התפילה בבית חיינו
ב'התקשרות' גיליון תרצ"ג עמ' 18 מוזכר שזמן תפילת שחרית בשבת-קודש הוא בשעה 10, כדי שיהיה זמן ללמוד חסידות כהכנה לתפילה.
ויש להוסיף: זו גם הסיבה שבמניין של הרבי התפללו בכל יום בשעה 10 – וכך אמר הרבי במפורש להרב יאלעס ע"ה, ונדפס בספר 'בצל החכמה' עמ' 132 ואילך.
תואר הרוגצ'ובי
במדור 'ניצוצי רבי' שם עמ' 9, מובא בנוגע להתואר גאון על הרוגצ'ובי1, ויש להוסיף: בלקוטי שיחות כרך יט עמ' 315 בהערה 6 כתוב: "וידוע דכ"ק מו"ח אדמו"ר אמר עליו 'שר התורה'", ועל-דרך-זה בכמה מקומות.
ר' זלמן וואסערמאן, ברוקלין, נ.י.
__________________
1) אגב, כך הוא הכתיב (האיות) הנכון של כינוי זה בלה"ק, כי הוא"ו הראשונה והשנייה כאן באה במקום חולם, ולא "הרוגוצ'ובי" כפי שכתבו רבים לאחרונה, כולל בספר שנכתב עליו, שהרי הגימ"ל בתיבה זו מנוקדת בפתח, ואפשר לכתוב אחריה אל"ף ("הרוגאצ'ובי", כפי שכתב הרב זוין ע"ה בפרק על הגאון בספרו 'אישים ושיטות', ומה גם בכתיב ה"מלא דמלא" הנהוג בשנים האחרונות). כך גם בקשר לכתיב של הרב חודקוב, כי הדלי"ת שם מנוקדת בפתח - המערכת.
קדיש יתום – רשות או חובה?
בגיליון שבוע פ' בהעלותך, במדור 'בירורי הלכה ומנהג' (תשכ"ה עמ' 15), הביא הרב י.ש. גינזבורג את הוראת הרבי לומר קדיש יתום לאחר עלינו (על-ידי מי שאין לו אב ואם), ודן עד כמה יש חובה בדבר.
רציתי להעיר בעניין זה ממה ששמעתי מאבי הרה"ג ר' מנחם מענדל שי' גליצנשטיין, שבהיותו בשנת ה'קבוצה' (תשמ"ב) אירע פעם שבעת התפילה לא היה יתום מלבד הרבי, ולאחר 'עלינו', הביט הרבי סביבו, ויצא ללא אמירת קדיש1.
וידוע עד כמה יש ללמוד ממה שנהגו רבותינו נשיאינו בפרסום וברבים ("מעשה רב").
שמואל גליצנשטיין, תומכי-תמימים ליובאוויטש 770
הערת המערכת:
כשמביאים 'מעשה רב' ומנסים ללמוד מזה הוראות, צריך לנסות לחשוב, עד כמה שיד שכלנו מגעת, מה היה הטעם להנהגה זו. ולעניות דעתנו הדברים פשוטים:
אם היתה אמירת הקדיש חובה על כל (יתום מן) המתפללים, היה הרבי אומר זאת בעצמו. מכאן, שהעניין מוטל על הגבאים (למצוא מי שיאמר קדיש). וכיוון שלא דאגו לכך, וכשאין הכרח בדבר "אין רבותינו מתערבים בענייני בית הכנסת" (עיין בגיליונות 'התקשרות' תכח,תלד,תלט), יצא הרבי (או אולי כנ"ל – בהבעת מחאה כלשהי).
_______________
1) ויש אומרים, שלפני צאתו, החווה בידו הק' תנועה של ביטול - המערכת. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
