לעתיד יהודה למעלה מיוסף
ידוע ביאור החילוק בין יוסף ליהודה בעבודת השם – שעניינו של יוסף הוא תלמוד, ועניינו של יהודה – מעשה. ומטעם זה, הרי בזמן הזה יוסף למעלה מיהודה (שלכן – "ויגש אליו יהודה", הגשת יהודה ליוסף) – כפי המסקנה בגמרא ש"תלמוד גדול"; מה שאין כן לעתיד לבוא יהודה יהיה למעלה מיוסף – "ועבדי דוד מלך עליהם" – כי לעתיד לבוא תתגלה מעלת המעשה, ויהיה אז "מעשה גדול".
ולכאורה נדרשת הסברה:
הטעם לכך ש"תלמוד גדול", אומרת הגמרא – כי "תלמוד מביא לידי מעשה", ובמילא "נמצאו שניהם בידו": שתי המעלות ישנן, הן של תלמוד והן של מעשה; שמכך מובן לגבי לעתיד לבוא, שמה שנאמר "מעשה גדול" הכוונה, שיהיה גדול (לא רק מתלמוד בפני עצמו, אלא) גם מתלמוד כפי שהוא כולל את מעלת המעשה – "שניהם בידו". וצריך עיון, כיצד ניתן לומר, ש"מעשה" יהיה למעלה מכך ש"שניהם בידו"?
בהכרח לומר, שמה שלעתיד לבוא יהיה "מעשה גדול", הוא מכיוון שאז המעשה יכלול בתוכו שתי המעלות (של מעשה ותלמוד). ויתירה מזה: כשם שבזמן הזה "תלמוד מביא לידי מעשה", הרי לעתיד לבוא יהיה להיפך – שעל-ידי "מעשה" תצא (מעלת ה)תלמוד.
מלכות משיח מתוך ביטול
[. .] על-פי זה יוסברו גם שני הקצוות בנוגע למלכות יהודה לעתיד לבוא – ש"ועבדי דוד (דווקא) מלך עליהם", אך מאידך זהו באופן (לא ש"יוסף" מתבטל, אלא) שישנה אחדות בין יוסף ליהודה – "ועשיתים לעץ אחד והיו אחד בידי":
...כאשר אומרים "תלמוד גדול שמביא לידי מעשה", הרי אף-על-פי שעל-ידי זה "נמצאו שניהם בידו", נשארים הם שני עניינים ומעלות נפרדות. והיות ו"תלמוד מביא לידי מעשה" – הרי "תלמוד גדול" באופן שתלמוד עומד למעלה ממעשה;
אך כאשר מתגלה (על-ידי מעשה) הביטול שמצד עצם הנפש והוא גם מגלה עניין זה בכל כוחות הנפש בפני עצמם – אז נעשית אחדות "בשלימו חד" בין כל הכוחות.
ומכך מובן גם לגבי מלכות דוד לעתיד לבוא, שלא יהיה זה באופן שמלכות יהודה גוברת (ולמעלה מ)מלכות יוסף, אלא היא גם מלכות ישראל.
ומגיעים לכך משום ש"ועבדי דוד מלך עליהם . . ודוד עבדי נשיא להם לעולם": מלכותו אינה באופן של התנשאות ורוממות, אלא באופן של ביטול "כדוד אביו", שהיה בתכלית הביטול והשפלות.
וכפי שגם מרומז ברמב"ם – "ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו", לא רק עסק המצות הוא בביטול כדוד אביו, אלא גם לימוד התורה שלו הוא מתוך יגיעה וביטול – שזהו על דרך חיבור של שתי המעלות יחד – תלמוד (יוסף) ומעשה (יהודה).
(ליקוטי שיחות כרך כה, עמ' 258) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
