נושאים נוספים
	התקשרות גליון 754 - כל המדורים ברצף
	הישיבות – יסוד הקיום של עם-ישראל
	ודוד עבדי נשיא עליהם
	חינוך הקטנים לצדקה וגמילות-חסדים
	פרשת ויגש
	"דידן (דהספרים) נצח"
	מודים דרבנן / זמן התפילה בבית חיינו
	הלכות ומנהגי חב"ד

הנהגת הרבי במודים דרבנן

בקשר לבירור (ב'התקשרות' גיליון תשד"מ עמ' 14) בנושא עניית 'מודים דרבנן', מסרו לנו את פירוט¹ הנהגת הרבי הקבועה בזה:

קרוב לפני שמגיע הש"ץ למודים, קם הרבי ומרכין ראשו. מיד לאחר מכן, מגביה ראשו, ושוב מרכינו לאמירת מודים, ומגביהו שוב, ומרכינו, וחוזר חלילה כמה פעמים² עד שמסיים לומר זאת, ואז³ מזדקף.

__________________________

1)    נזכרה בקצרה ב'בירור' שם, הערה 3. וכבר נתבאר פעמים רבות, שלא כל מה שנהג הרבי לעצמו מהווה הוראה לרבים.

2)    הרה"ג ר' אשר לעמיל שי' הכהן (רב קהילת חב"ד, ביתר עילית) מציע להבין את ריבוי ההרכנה (במודים עצמו), לפי האמור בגמרא (סוטה מ, סע"א) ש'מודים דרבנן' הוא אוסף של חמישה נוסחאות שונים שאמרו האמוראים שם, וסיימו "הילכך נימרינהו לכולהו" - ואולי מרכין בכל אחד מהנוסחאות הללו (ועצ"ע מלשון שו"ע אדמו"ר הזקן (סי' קכז סו"ס א): "בשחייה אחת מתחילה ועד סוף").

3)    בשו"ע אדמו"ר הזקן הנ"ל כתב: "ובמדינות אלו המנהג לומר הכל בשחייה אחת מתחילה ועד סוף , אע"פ שיש בו הזכרה [="שאתה הוא ה'", בתחילת הברכה], אין להקפיד משום 'ה' זוקף כפופים' אלא בסוף הברכה או בתחילתה, כמו שנתבאר בסי' קיג [ס"ה, שיכול להישאר כפוף במשך כל הברכה, אבל אם בלאו-הכי מזדקף בתחילתה או בסופה, צריך לזקוף בשם ה']".

ניתן היה להבין כוונתו, שגם בסוף 'מודים דרבנן', שזוקף בו, צריך לעשות זאת בשם "א-ל" (וכן כתבו בסידורים החדשים בשמו).

אבל אי אפשר לומר כן, כי הציון שניתן לעניין זה (מאדמו"ר הזקן או ממהרי"ל) על הגיליון, הוא ל"מגן אברהם ס"ק ב", ושם איתא: "אבל הכא שאינו זוקף עד שגמר כל הברכה, והתם ליכא שֵם, אע"פ שיש שֵם [בתחילתה, ואינו כורע בו – 'מחצית השקל' ו'לבושי שרד' על אתר] לית לן בה", וכן לשון הב"ח שדעתו לכרוע רק בתחילת 'מודים דרבנן' ובסופו, "ויהיה זקוף כך עד שיגיע לסופו, ואז יחזור ויכרע כשמסיים 'על שאנו מודים לך'" (ולא כתב 'א-ל ההודאות'). הרי שאין מקום לזקוף בשם א-ל.

ובאליה רבא כאן סוף ס"ק ד כתב: "גם מה שכתב 'עולת תמיד' דיאמר תיבת א-ל בזקיפה – ליתא, כדפרישית [כנראה – כמו שאומרים 'זכרנו לחיים' ו'ובכן', ואף שיש בהן כמה שמות - וגם שמות 'ה'' - אין זוקפים בהן], גם לא אמרו אלא בשם ה', כדכתיב 'ה' זוקף כפופים'".

זמן התפילה בבית חיינו

בגיליון 'התקשרות' תשמ"ו עמ' 19 כתבו אודות "זמן התפילה בבית חיינו" בשעה 10, מיוסד על הנאמר בספר 'בצל החכמה', והכותב הבין שהכוונה שזו השעה אף בימות החול. אולם תאריך הדברים שם הוא תשמ"ג, ובשנים ההן (לפני כ"ב שבט תשמ"ח) לא התפלל הרבי שחרית עם הקהל בימות החול, ובימי שני וחמישי וכו' היה נכנס לשמוע קריאת התורה במניין שהתחיל להתפלל בשעה 9:30. והמכוון שם הוא למניין לתפילת שחרית בשבת-קודש.

הרב לוי יצחק רסקין, דומו"צ דקהילת ליובאוויטש, לונדון