נושאים נוספים
	התקשרות גליון 756 - כל המדורים ברצף
	עצם הנפש אינה נתונה בגלות
	גאולת ישראל בהיותם במצרים
	משחקי הנוער ברוח התורה והמצוות
	פרשת שמות
	רבינו הזקן
	זמן התפילה בבית חיינו / מקום תפילין של-יד / ברכת כוהנים על-ידי הש"ץ
	הלכות ומנהגי חב"ד

סקירה על זמן התפילה בבית חיינו

בנוגע למה שכתב הרב רסקין שי' בגליון תשנ"ד (פ' ויגש תשס"ט) רציתי להעיר:

א) המדובר ב'בצל החכמה' בפשטות היה בנוגע לתפילת שחרית בחול-המועד, שבה היה נוכח הרב יאלעס ולאחריה התקיימה היחידות.

ב) בשנת האבלות תש"י-תשי"א התפלל הרבי בכל יום בשעה 10:15 ('ימי בראשית' עמ' 111).

ג) זמני התפילה ב-770 נקבעו כנראה (על-ידי הנהלת הישיבה) בהתאם לסדרי הישיבה, ומסתבר לומר שהרבי לא התערב בזה כדי שלא להפריע לסדרי הישיבה [כמה פעמים כשהתפלל הרבי מנחה או מעריב באמצע סדרי הישיבה, התפלל במניין מצומצם ב'גן-עדן התחתון', כדי שלא לבלבל את הסדר. וראה בשיחת פורים תשמ"ה שזה גם הטעם להתחלת ההתוועדות בשעה 9:30. ולהעיר מיומן תשמ"א עמ' 176 (ח"י אלול) "בתחילת הסדר בשעה 8:00 נכנס לבית-המדרש הרב דוד שי' רסקין והודיע כי הרבי ייכנס לתפילת ערבית חמש דקות מאוחר יותר (ב 9:20) כדי שיוסיפו בלימוד"] ומסתבר לומר שזוהי גם הסיבה שעד תשמ"ח היה זמן תפילת שחרית 9:30.

ד) בימים שהרבי התפלל עם הציבור, כשלא היו סדרי ישיבה, כמה וכמה פעמים היה זה בשעה 10 גם לפני תשמ"ח. ואציין כמה דוגמאות מהיומנים שתחת-ידי: ער"ה תשמ"א, עיו"כ תשמ"א (יומן "הקהל" תשמ"א), פורים תשל"ד (מיומני הרב ליפא שי' ברענאן), תשעה באב תשכ"ו ("מכתבים מבית חיינו").

ה) ב'בצל החכמה' הנ"ל (חול-המועד-פסח תשמ"א) הזכיר הרבי אודות ר' לייבלי אייגר שההכנות שלו לשחרית נמשכו עד זמן המנחה, ובפשטות זה היה מנהגו [של הרבי] בכל יום ולא רק בשבת-קודש.

ו) להעיר מקטע מיומני ר' מ"מ שי' וואלף (י"ב מרחשוון תשכ"ה) "כפי הנראה, אד"ש רוצה יותר להתפלל בשעה 10, כי בהתחלה היה בא ב-9:30, ואחר-כך מאוחר יותר עד 9:45, כי בשבתות וחגים תמיד התפילה בשעה 10" עד-כאן.

הרב זלמן וואסערמאן, ברוקלין נ.י.

תפילין שלא במקומן

כידוע, מקפידים אנ"ש חסידי חב"ד שגודל ה'בתים' של התפילין יהיה "אצבעיים על אצבעיים"¹, דהיינו שגודל הבית עצמו² הוא לפחות 4 על 4 ס"מ³, גם בתפילין של-יד⁴.

והנה צריך לברר מפני מה מניחים כל אנ"ש תפילין של-יד בגודל זה, כאשר (לאחר שמתרחקים מן המרפק כ-2 ס"מ עד הקיבורת⁵) על פי מדידות שעשינו, באנשים מבוגרים, הממוצעים באורך הזרוע, נמצאו על-ידי זה 1-2 ס"מ מן המעברתא מונחים בחצי העליון של הזרוע⁶, ואילו בבני-מצוות – גם חלק מהבית עצמו נמצא מונח לפעמים בחצי העליון.

הרב יוסף יצחק רבינוביץ, חבר בית-הדין הרבני האזורי, אשדוד

___________________________

1)    שו"ע אדמו"ר הזקן סי' לב סעיף סג, תניא אגה"ק סי' יו"ד, שערי הל' ומנהג או"ח ח"א סי' יז ועוד.

2)    שערי הל' ומנהג שם ע"פ לשון שו"ע אדמו"ר הזקן שם, פרמ"ג לדעת רש"י, ולשון הרא"ש המובא בטור.

3)    ע"פ שיעור אצבע 2 ס"מ, שיעורי תורה סי' ג אות כה, שיעור מקווה עמ' קפב.

4)    ב'התקשרות' גיליון תקמ"ג עמ' 15 הובא שכך נהגו רבותינו ואנ"ש, וצויין ע"ז לב"ח סי' לב סד"ה ואין שיעור מפורש בתלמוד, וס' אות חיים ושלום שם ס"ק יז.

5)    כלשון אדה"ז שם, שצריך להיות מונח "בגובה הבשר" ולא "בתחתיתו ממש".

6)    שע"פ הרמ"א סי' כז ס"א ושו"ע אדמו"ר הזקן שם ס"ב ובמשנה ברורה שם ס"ק ד ובביאור הלכה שם ד"ה בראש העצם – אין להניח שם אפילו חלק מן הבית, דלא כביאור הגר"א שם.

סדר הטיית הראש לש"ץ בברכת כהנים

מכיוון שיש רבים מבין היורדים לפני התיבה המתקשים לזכור את סדר נענועי הראש כשהש"ץ אומר ברכת כהנים (כשהכוהנים אינם עולים לדוכן)¹, ניתן לחלק זאת לכמה כללים פשוטים הקלים לזכירה:

א) זקוף או מורכן?

באמירת שם ה' תמיד הראש זקוף, ובכל שאר המילים הראש מורכן.

ב) כיוון ההטייה:

הקטע הראשון "יברכך" כולו לימין (מלבד הסיום – הרכנה לאמצע).

הקטע השני "יאר" כולו לשמאל (מלבד הסיום – הרכנה לאמצע).

הקטע השלישי "יישא" כולו לאמצע (מלבד הסיום "וישם לך שלום" – ימין, שמאל, אמצע) .

יש לשנן את הכללים ולשלב אותם יחד. מספיקים שני אימונים כדי לזכור זאת היטב.

ויהי רצון שכל ההשפעות הנמשכות על-ידי ברכת כהנים יומשכו למטה בבני חיי ומזוני, ובכולם – רוויחי.

ישראל הלוי

________________

1)    ספר המנהגים עמ' 12.