מה בין שירת מרים לשירת דבורה * מעלת המלכות בעבודת האדם – עבודה בקבלת עול ללא חישובים אישיים * עבודה שלמעלה מטעם ודעת התגלתה דווקא בפנימיות התורה, וזו הסיבה לריבוי המופתים, מהבעל-שם-טוב ואדמו"ר הזקן * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו
א. יום שבת קודש זה, י"ג שבט, הוא היאָרצייט של הרבנית הצדקנית1 אמו של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו – כהקביעות שהיתה בשנת ההסתלקות (תש"ב) שי"ג שבט חל ביום השבת-קודש פרשת בשלח.
כ"ק מו"ח אדמו"ר לא היה אז בביתו2, ולא ידע על-דבר ההסתלקות, ובמילא ערך התוועדות ביום שבת-קודש זה3.
ומובן, שעניין זה (שכ"ק מו"ח אדמו"ר לא היה בביתו באותה שבת, והוצרך לערוך התוועדות) הוא בהשגחה פרטית, שהרי כל העניינים הם בהשגחה פרטית, ובפרט עניינים הקשורים עם תורה ומצות, ובפרט עניינים הקשורים עם נשמה כללית וגוף כללי – שהרי אצל צדיק, גם הגוף הגשמי הוא גוף כללי, כמובן מהמבואר באגרת-הקודש4 ש"חיי הצדיק (היינו חייו הגשמיים) אינם חיים בשריים כי אם חיים רוחניים שהם אמונה יראה ואהבה".
ואף שישנו הסיפור5 אודות תלמידי הבעל שם טוב שהצטערו על שהרהרו כו', עד שהראו להם בהיכלות דגן-עדן שמשה רבינו לומד עם תינוקות של בית רבן את הפסוק6 "ותצחק שרה גו'", ומסביר להם שאין מקרא יוצא מידי פשוטו7, ואם תאמרו איך אפשר שיהיה אצלה ספק במאמר השם, "תדעו אשר זהו מצד הגוף, ואשר גם גוף קדוש, בשר הוא", – ולהעיר, שעניין זה נאמר אפילו בנוגע לשרה, שגדלה מעלתה עד שהיתה מעין חוה8,
[כלומר: עם היות חוה בדרגא נעלית יותר משרה, ומטעם זה לא נמנית חוה בין האמהות, להיותה נעלית מהן, מכל מקום, היתה מעין חוה. ולכן נתקן על-ידה מה שקלקלה חוה בחטא עץ-הדעת, כדאיתא בזהר9 "אתת חוה כו' אתת שרה ונחתת וסלקת כו'"],
וחוה היתה מעין אדם הראשון,
[לא מבעי למאן-דאמר10 "פרצוף", "שני פרצופין בראו תחלה כו' וצלחו לשנים ועשה מן האחד חוה", שלפי זה היתה בודאי דומה לאדם הראשון, אלא גם למאן-דאמר10 "זנב" (ולכן הוצרך להיות "ויבן ה' אלקים את הצלע גו' לאשה"11), היתה דומה לאדם. – והיינו, שעניין "ויבן" הוא בסדר השתלשלות, אבל למעלה מסדר השתלשלות הרי זה באופן ד"שני פרצופין", ולכן, גם כפי שנמשך בסדר השתלשלות הרי היא דומה לאדם],
שהיה יציר כפיו של הקב"ה12,
[בכלל בתורת החסידות לא מתפעלים כל-כך ממעלתו של אדם הראשון – ביחס למעלתו של רבי חסידי ("אַ חסידישן רבי'ן")13, שבודאי גדלה מעלתו ממעלת אדם הראשון14. ואף שידוע15 "הלשון מרבינו ז"ל שאמר . . שאדם הראשון היה . . למעלה מהבעל שם טוב והאריז"ל וגם מרשב"י" – הרי זה רק מצד מעלת גופו של אדם הראשון16, שהיה יציר כפיו של הקב"ה],
ומבלי הבט על גודל מעלתה של שרה (מעין חוה, מעין אדם הראשון), הנה יש עניינים שהם מצד הגוף כו', כיון ש"גם גוף קדוש, בשר הוא" –
הרי הפירוש ד"בשר הוא" – אינו אלא בערכם דווקא [וכיון שבערכם בשר הוא, לכן, בריבוי ההשתלשלות בא הסיפור לתשב"ר באופן שאין מקרא יוצא מידי פשוטו], אבל האמת היא שאצל צדיקים גם הבשר הגשמי הוא רוחניות וקודש. ולהעיר, שגם בנוגע לכל בני-ישראל מצינו הלשון קדושה בנוגע לבשר הגוף17, אבל אף-על-פי-כן הרי זה בשר, מה שאין כן בצדיקים, גם הבשר הגשמי ממש הוא רוחניות וקדושה.
ובמילא מובן שאצל צדיקים כל העניינים הם בהשגחה פרטית, כולל גם העובדה שכ"ק מו"ח אדמו"ר לא היה בביתו בשבת הנ"ל, והוצרך לערוך התוועדות.
ב. העניינים שדיבר כ"ק מו"ח אדמו"ר בהתוועדות הנ"ל – נדפסו כבר18, ולכן אחזור פתגם אחד בקיצור:
כ"ק מו"ח אדמו"ר דיבר אז אודות מנהגי ישראל שנקבעו על-ידי המהר"ל מפראג, ומהם – שבשבת שירה זורקים מזון לתרנגולים ולציפורים (תחילה לבייתיות, ואחר-כך גם לאלה שבחוץ, בגלל השבת)19, זיכרון לכך שבקריעת ים סוף נתנו פירות-ים לציפורים20.
ועל-פי מנהג זה, מובן, שעניין קריעת ים סוף ישנו לא רק בשביעי של פסח, אלא גם בשבת שירה, ואדרבה, מנהג זה אינו בשביעי של פסח, אלא בשבת שירה דווקא.
ג. ובשיחה נוספת21 דיבר כ"ק מו"ח אדמו"ר אודות מעלת הנשים המודגשת בפרשת שירה – בשירת מרים, ובשירת דבורה שבהפטרה דשבת שירה דווקא (מה שאין כן בשביעי של פסח, שמפטירין בשירת דוד)22.
ומהחילוקים שביניהם:
שירת מרים – היא טפל לשירת משה: "אז ישיר משה גו'"23, ואחר כך "ותען להם מרים גו'"24. מה שאין כן שירת דבורה – נאמר בתחילתה "ותשר דבורה וברק"25, ובשירה עצמה – עיקר ההדגשה היא בנוגע לדבורה: "עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר"26.
ויש לבאר זה על-פי המבואר בדרושי חתונה27 שישנו העניין שהכלה משפיעה לחתן, שזהו מצד מעלת ספירת המלכות ששורשה בבחינת רישא-דלא-אתיידע.
והסדר בזה – שתחילה ישנה השפעת החתן להכלה, שעל זה נאמר "משמח חתן וכלה", "שהכלה היא המלכות מקבלת האור על-ידי החתן ז"א"28, ואחר כך ישנו העניין ששניהם שווים, "קול חתן וקול כלה", ואחר כך ישנו העניין שהכלה משפיעה לחתן, שזהו עניין "משמח חתן עם הכלה", "שעל-ידי הכלה הוא משמח את החתן"28, שעניין זה יהיה לעתיד לבוא, שאז תהיה ספירת המלכות (כלה) למעלה מז"א, כיון שיתגלה שורשה בבחינת רדל"א.
ועניין זה מרומז גם בתורה – שתחילה נאמר "אז ישיר משה גו' ותען להם מרים גו'", ששירת מרים (אשה, מלכות) טפלה לשירת משה; אחר כך נאמר "ותשר דבורה וברק", ששניהם שווים; ואחר כך נאמר "עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר", ששירת דבורה היא העיקר.
ד. וענינו בעבודה:
מעלת ספירת המלכות שתתגלה לעתיד לבוא – מורה על מעלת העבודה דקבלת עול.
וההוראה מזה – ובפרט בדורות האחרונים שנתגלה עניין זה – שאין להסתפק בעבודה שעל-פי טעם ודעת, אלא יש צורך גם בעבודה דקבלת עול, שהוא עניין שטות דקדושה, שכן, בקדושה, גם העבודה שלמטה מטעם ודעת, שרשה – ובמילא גם ענינה – הוא העבודה שלמעלה מטעם ודעת (כמדובר בהמאמר29).
ואם אין יכולים להגיע למדריגה זו בסדר והדרגה – צריכים לילך למעלה מסדר והדרגה, שזהו עניין הריקוד לפני הכלה, שריקוד הוא עניין ההילוך שלמעלה מסדר והדרגה (כמדובר במאמר30).
ויש להוסיף בזה, שעניין הריקוד הוא למעלה גם מבחינת הכלה, כתורת הבעל שם טוב31 בפירוש מאמר רז"ל32 "כיצד מרקדין לפני הכלה".
ולהעיר מהמבואר בליקוטי תורה33 בעניין ב' בחינות כלה, "האחד מלשון כליון שמכלה ומבלה הכל . . והב' מלשון כלתה נפשי כו'", ועניין הריקוד הוא למעלה גם מבחינה הב' דכלה, שאינה אלא עניין של כלות הנפש בלבד, ולא באופן שהוא בעצמו מגיע למדריגה זו ("ער ווערט ניט די זאַך אַליין").
ה. וכאשר העבודה היא באופן של שטות דקדושה שלמעלה מטעם ודעת – פועלים שגם ההנהגה מלמעלה תהיה באופן כזה, ללא מדידות והגבלות.
ועל דרך שמצינו אצל רבי פנחס בן יאיר שאמר ל"גינאי נהרא" "חלוק לי מימך ואעבור בך . . חלק ליה"34, כי, מצד העבודה שלמעלה מטעם ודעת בטלים כל ההגבלות.
ו. ובפרטיות יותר:
תורה בכלל היא בעל-הבית על מציאות העולם, כדאיתא בירושלמי35 על הפסוק36 "לא-ל גומר עלי", שעל-ידי פסק ההלכה של בית-דין משתנית מציאות העולם, שבתוליה חוזרין, וכיוצא-בזה.
אמנם, בזה גופא ישנו חילוק בין אופן הפעולה מצד גליא דתורה לאופן הפעולה מצד פנימיות התורה:
העניין ד"לא-ל גומר עלי" שמצד גליא דתורה – אינו מופת שהוא באופן של אי-התחשבות עם הטבע לגמרי, כי אם, שטבע העולם נעשה כפי פסק התורה, אבל עדיין ישנה הגבלת הטבע.
מה שאין כן מצד פנימיות התורה – כיון שעל-ידה נעשית העבודה באופן של שטות דקדושה שלמעלה מטעם ודעת, שקשור עם גילוי עצם הנשמה – אזי מתבטלים לגמרי כל הגבלות הטבע, שזהו עניין המופתים.
ז. ועל-פי זה יובן הטעם שעיקר גילוי המופתים היה על-ידי הבעל שם טוב37 – כיון שהבעל שם טוב גילה פנימיות התורה, ובמילא גם העבודה שלמעלה מטעם ודעת, שמצד זה מתבטלים כל הגבלות הטבע, שזהו עניין המופתים.
וכמו כן היו מופתים אצל רבינו הזקן, כידוע38 הפתגם שאצל רבינו הזקן התגלגלו מופתים, אלא שלא היה פנאי להגביהם... כיון שהיו שקועים בלימוד פנימיות התורה.
אמנם, בימינו אלה שלא שקועים כל כך ("מ'איז ניט אויף אַזוי פיל פאַרטרונקען") בלימוד פנימיות התורה, ובפרט שמצד התגברות החושך כפול ומכופל צריכים מופתים בחיי היום יום – צריכה39 להיות ההנהגה עתה באופן של מופתים, למעלה מהטבע40,
עדי קיום היעוד41 "וראו כל בשר גו'", שיהיה הגילוי דלמעלה מהטבע – בטבע.
(מהתוועדות ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשט"ו. 'תורת מנחם' כרך יג עמ' 260-265, בלתי מוגה)
___________________________________
1) מרת שטערנא שרה נ"ע זי"ע.
2) בהיותו בביקורו בעיר שיקאגא (ראה קונטרס ביקור שיקאגא בתחילתו).
3) ראה גם רשימת היומן ד"שבט תש"ב" (נדפס ב"רשימות" חוברת ה בתחלתה).
4) ביאור לסי' ז"ך (קמו, ב).
5) אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' תנד.
6) וירא יח, יב.
7) שבת סג, א. וש"נ.
8) ראה ב"ב נח, א.
9) ח"א קכב, ב.
10) ברכות סא, א.
11) בראשית ב, כב.
12) ב"ר פכ"ד, ה. קה"ר פ"ג, יא (ב).
13) להעיר מלקו"ד ח"ד תשה, א. סה"ש תרצ"א ע' 155.
14) כ"ק אדמו"ר אמר (בבת שחוק) שמסתמא לא יתפרסמו הדברים, כיוון שנאמרים ביום הש"ק, ללא סרט-הקלטה.
15) אוה"ת ענינים ע' פו. וש"נ.
16) ראה אוה"ת שם.
17) ראה זח"ג ע, ב. שו"ע אדה"ז או"ח (מהדו"ב) סוס"ד.
18) בקונטרס ביקור שיקאגא ע' 60 ואילך (סה"ש תש"ב ע' 73 ואילך).
19) ראה גם הערת כ"ק אדמו"ר שם.
20) ראה גם לקו"ש ח"ב ע' 521 ואילך.
21) אולי הכוונה לשיחת אחש"פ תרח"ץ (נדפסה בסה"ש תרח"ץ ע' 277 ואילך).
22) ראה גם לקו"ש ח"א ע' 139 ואילך.
23) פרשתנו טו, א.
24) שם, כא.
25) ס' שופטים ה, א.
26) שם, יב.
27) ראה ד"ה לכה דודי דש"פ תצא, י"ג אלול תשי"ד פ"ה (תורת מנחם – התוועדויות חי"ב ע' 197 ואילך. סה"מ מלוקט ח"א ע' מו). וש"נ.
28) תו"א ס"פ ויגש.
29) ד"ה באתי לגני דיו"ד שבט פ"ב ואילך (לעיל ע' 205 ואילך).
30) חסר עוד אריכות הדברים (המו"ל).
31) ראה כתר שם טוב סקע"ט.
32) כתובות טז, סע"ב.
33) דרושי שה"ש בתחלתן.
34) חולין ז, א. וראה לקו"ת תזריע כב, ג. וראה גם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט תשי"ז סל"ט ואילך. (תורת מנחם – התוועדויות חי"ט ע' 58). ד"ה היושבת בגנים תשכ"ט סה"מ באתי לגני ח"א ע' רנ.
35) כתובות פ"א ה"ב. וש"נ.
36) תהלים נז, ג.
37) ראה ספר החקירה להצ"צ נ, סע"א. סה, סע"א.
38) אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"ב ע' צד.
39) ראה גם שיחת ש"פ בשלח, י"ב שבט דאשתקד סכ"ה (תורת מנחם – התוועדויות חי"א ע' 70). וש"נ.
40) חסר קצת (המו"ל).
41) ישעי' מ, ה. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
