שאלה: למה מהדרים לאכול בליל-הסדר מצות-יד דווקא, והחסידים אוכלים אותן כל הפסח?
תשובה: לפני כמאת וחמישים נפתח פולמוס חריף בין גדולי ישראל בעניין מצות-מכונה, שבימים ההם הופעלו ביד. המכונות עברו במרוצת השנים גלגולים ושינויים מרובים, לטוב ולמוטב. בהמשך התפתחו מכונות הפועלות בחשמל וצצו שאלות חדשות. למעשה, הוויכוח נמשך עד ימינו.
יש שאסרו מצות-מכונה לגמרי מחשש חמץ, מכיוון שלדעתם קשה לנקות את המכונה היטב משיירי החמץ הנדבקים בחריציה, או משום שחלקי המכונה מתחממים, והדבר גורם לדעתם חימוץ מהיר מהרגיל.
המתירים סברו שאפשר לנקות היטב את כל חלקי המכונה. הם אינם חוששים לחימום, כי הבצק עצמו אינו מתחמם הרבה, ומיד בהגיעו לשולחן המתכת הוא מתקרר, ולהפך – הכול נעשה במהירות ובלא שהיות, המצות מופרדות זו מזו, וחום התנור עצמו אינו מתפשט החוצה כדי שיחמיץ את הבצק. כמובן, הם דורשים הפסקה מוחלטת של המכונה כל 18 דקות, פירוק, ניקוי וביקורת מדוקדקת לפני המשך העבודה.
היבט נוסף בדיון קשור למצות-מצווה: האוסרים טוענים שהמצה הנאכלת בליל-הסדר לשם מצווה צריכה להיעשות בכוונה לשם מצווה, ולכן אין לצאת ידי-חובה במצה הנעשית במכונה. המתירים סבורים שצריך רק 'שימור לשמה' ולא גוף העשייה, וזאת יש גם במצת-מכונה, שהרי אין למכונה רצון משלה (מה שפוסל את אפיית 'חירש, שוטה וקטן').
יש שראו הידור במצות עגולות דווקא, ככתוב "עוגות מצות".
בקהילות החסידים מקובלת ביותר הזהירות לאכול מצות-יד דווקא כל החג. בקהילות אחרות רבים מהדרים שלפחות מצת-המצווה בליל-הסדר תהיה מצת-יד.
מקורות: סקירה בספר 'החשמל בהלכה' (ירושלים תשל"ח) ח"א פ"ט. וראה: 'שערים המצויינים בהלכה' לקיצור שו"ע קי,כב. 'מצות מצווה' פ"ז. 'אוצר מנהגי חב"ד' ניסן-סיוון, עמ' כט. וע"ע שו"ת יחוה דעת ח"א סו"ס יד. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
