צדיק אחד נפטר וחסידיו החליטו למנות אחד מהם לממלא-מקומו. אחד מהם לא השלים עם המינוי, כי היה סבור שהוא ראוי למלא את מקום רבו. בכל-זאת החליט לנסוע אל הרבי החדש ולתהות על קנקנו. בסעודת השבת ביקשו הצדיק לומר דבר-תורה. אמר החסיד:

"התורה מספרת שכאשר באו אחי יוסף עם בנימין 'וישתו וישכרו עמו'. ונשאלת השאלה, לרגל מה שתו עכשיו? אלא הם ידעו שכל פרשת מכירת יוסף באה בגלל קנאתם ביוסף. כל השנים הללו עבדו על עצמם לשרש מידה רעה זו. ועכשיו, כשנתן יוסף לבנימין חמש מנות ולא הרגישו שום קנאה בו, שמחו ושתו על שהצליחו לעקור מליבם את מידת הקנאה.

"אף אני", סיים החסיד, "באתי לכאן ואיני חש שום קנאה. צריך אני לשתות כוס יין".