חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:45 זריחה: 5:35 י"ג בסיון התש"פ, 5/6/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

תפילה בזמנה ותפילה בציבור
בירורי הלכה ומנהג

נושאים נוספים
התקשרות גליון 774 - כל המדורים ברצף
חיזוק ה"ידיים" כהכנה למתן-תורה
לא מוכנים להישאר ב"מדבר" הגלות
השפעה על עשרה יהודים
פרשת במדבר
"הלומד מחבירו פרק אחד"
תפילה בזמנה ותפילה בציבור
הלכות ומנהגי חב"ד

מאת הרב יוסף-שמחה גינזבורג

אופן וזמן התפילה במקורות החסידות

במכתבו הכללי מיום ח"י אלול ה'תשמ"ז1, כתב הרבי: "שחשבון-הצדק, וההחלטות הנובעות ממנו, צריכים להקיף את כל שלושת העמודים: תורה, עבודה וגמילות-חסדים... וכדי שכל אחד משלושת העמודים יהיה כפי שצריך להיות – נדרשת בכל אחד מהם קביעות בזמן ובמקום, וכן – ואדרבה בעיקר – קביעות בנפש"... ומפרט בהמשך בקשר לעמוד זה – "עבודה: נוסף על כך שתהיה תפילה בזמנה ותפלה בציבור 2, צריכה העבודה שבלב זו תפילה להקיף ולמצות את הלב והנפש...".

והעירני חכם אחד, שלכאורה זו הפעם הראשונה שמצאנו שהרבי מעורר בקשר ל"תפילה בזמנה". ואולי יש להבין הכוונה בזה כ"דבר הלמד מעניינו" בקשר לתפילה בציבור, זאת אומרת שצריך להיזהר בעניין זה כל עוד אין הוראה אחרת.

כמו בקשר לתפילה בציבור, ש"הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים... פסקו להלכה 2 לאלו ששאלו בעניין תפילה בציבור, דאיך יקיימו שניהם: לעסוק בעבודה שבלב באריכות התפילה, ולהתפלל בציבור? ענו להם, כי פירוש תפילה בציבור – בשעה שהציבור מתפללים3. וסידרו להם כי ישמעו כל התפילה, קדישים, ברכו, קדושה, קריאת-התורה והקדישים דתפילת ציבור, ואחר-כך להתפלל במתינות איש איש כפי השגת יד שכלו בהעבודה שבלב"4. והרבי נשיא דורנו כתב5 לגבי מי שמתפלל במניין שבו ממהרים ביותר: "נוהגים בכגון דא, להתחיל התפילה עם הציבור, ואחרי-כן להתפלל כפי יכולתו, זאת אומרת בכוונה כפי יכולתו. ובאם מתארך תפילתו יותר מן הציבור, הרי העיקר בתפילה היא השימת-לב והכוונה. ובהתחלתו ביחד עם הציבור, הרי גם בזה מעין תפילה עם הציבור, אף שכמובן רק 'מעין'".

אך כשאין מתפללים באריכות, אמר הרבי ביחידות להרה"ח המשפיע ר' ניסן נעמנוב ע"ה6: "העניין של תפילה בציבור – נהיה מאוד מוזנח בזמן האחרון, וצריך לחזק את זה מאוד. ב'אגרת הקודש' בתניא (סי' א), כותב אדמו"ר הזקן "להאריך בתפילת השחר ערך שעה ומחצה" (בימות החול), אך מצד 'נשתנו העיתים' סבור אני שדי בשליש פחות – והתפילה צריכה לארוך כשעה. והדברים אמורים במי שאינו מתפלל באריכות ההתבוננות, שכן מי שמתפלל באריכות – מובן שאין לו הגדרים האלו וכו'. אמנם למי שאינו מתפלל באריכות, אין לו שום היתר לפטור את עצמו מתפילה בציבור [(כאן דיבר הרבי בצער) ואמר, שיש חושבים שעניין התפילה בציבור מיועד עבור ילדים קטנים וכיו"ב, ואינו אמת וכו']".

כך (ובמכל-שכן7) בקשר לתפילה בזמנה8, שאף שההכנה של כל אחד לפי ערכו (כולל טהרת הגוף) וההתבוננות והכוונה ב"דע לפני מי אתה עומד" הן עיקריות יותר מאשר הדיוק בזמן תפילה9, הרי זה רק עד כמה שנחוץ לאחר כדי להתפלל בכוונה ולא יותר מזה.

ונכלל בזה גם זמני התפילה הקבועים על-פי הוראת רבותינו נשיאינו (כמו תפילת שחרית בשבת-קודש בשעה 10 ובשבת מברכים-החודש בשעה 10:30, ובישיבת תומכי-תמימים בבית חיינו תפילת שחרית בימות החול בשעה 9:30), וכמבואר10 שמקשים על הנהגת החסידים קושיות שונות, ומהן – על זמן תפילה, והמענה באותה שיחה הוא (ללא הסברים, אלא רק) שההידור הוא לנהוג דווקא כהוראות רבותינו "הואיל ונפיק מפומיה דרב כהנא".

כי מה שעל-ידי האריכות בלימוד החסידות וההתבוננות בה מאחרים זמן קריאת-שמע ותפילה, זהו דבר שניתן כתרופה למצב הקיים, כדי שיתפללו כראוי, "אלא שכמו במשל – צריך בכל זה זהירות יתירה: שתהיה הכמות לא יותר מן המידה; על-פי ציווי רופא מומחה וכו', כמובן"11.

וכמו שהורה הרבי12 למי שנהג להתחיל תפילתו בשבת לכתחילה לאחר חצות היום, ש"אין לעשות קביעות מהנהגות כמו אלו", ומסיים: "ויתייעץ עם זקני אנ"ש במקומו, אשר יתנו לו הוראות בזה איך לתקן שלא יוצרך לקצר בההכנה הנחוצה לעבודת התפילה וענייני התפילה עצמה, ובכל אופן לא יתחיל תפילתו אחר חצות".

________________________

1)    לקוטי שיחות כרך לד עמ' 318 ('תרגום מאידיש' – מוגה. המקור נדפס בסה"ש תשמ"ח ח"ב עמ' 671-670).

2)    ההדגשה בתיבות אלו – שלנו.

3)    בשו"ע אדה"ז (סי' צ ס"י) אודות חולה שאנוס ואינו יכול לאסוף עשרה אליו, "יש לו לכוון להתפלל בשעה שהציבור מתפללין בביהכ"נ, שהוא עת רצון", עיי"ש. ובענייננו, לכאורה בשעה שמתפלל באריכות כבר אין זו "שעה שהציבור מתפללים". ואולי יש לזה כאן פירוש פנימי שונה (כמו כמה עניינים במכתב זה).

4)    ספר המנהגים עמ' 8, ממכתב כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ שנדפס בספר המאמרים תש"ט עמ' 99 ובאג"ק שלו ח"ג עמ' קמב.

5)    שערי הל' ומנהג או"ח ח"א סו"ס סז, מאג"ק כרך יח עמ' פא.

6)    תמוז תשל"ג – קובץ היכל מנחם ח"א עמ' ריז. ומצוה לפרסמה בין אנ"ש.

7)    כפשוט, וכן איתא בשיחת י"ט כסלו תשי"א שצויינה בהערה 9.

8)    כמובן – לאחר שקוראים ק"ש קטנה בזמנה (כמ"ש בקונטרס עץ החיים פכ"ה. היום יום יז אייר, ספר המנהגים עמ' 6 ועמ' 11). ראה הסברים ע"פ נגלה וכו' בעניין זה באריכות גדולה מהרה"ח ר' יוסף ישעיה שי' ברוין, בקובץ 'התמים', גיליון סיון תשס"א ואילך.

9)    שערי הלכה ומנהג או"ח ח"א סי' מה, מאג"ק כרך יג עמ' רלה וכרך יד עמ' תז. וראה גם שיחת י"ט כסלו תשי"א סכ"ה, 'תורת מנחם – התוועדויות' (ב) תשי"א ח"א עמ' 134. שיחת כ' מנחם-אב תשט"ו ס"כ, 'תורת מנחם – התוועדויות' (יד) תשט"ו ח"ב עמ' 261.

10)  בשיחת אחרון-של-פסח תשי"ב ס"ח-יב, 'תורת מנחם – התוועדויות' (ה) תשי"ב ח"ב עמ' 147-144.

11)  אג"ק כרך ג עמ' קמז, עיי"ש.

12)  שערי הל' ומנהג שם, מאג"ק כרך ו עמ' שנד. וראה גם בכרך ה עמ' שיב.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)